אילוסטרציה |
תיק הנכסים של הציבור נחתך ברבעון הראשון ב-15 מיליארד שקל
הירידות בשוק ההון המקומי במהלך הרבעון, בצל מהלכי ההפיכה המשפטית של הממשלה, גררו צמצום של 0.3% בתיק הכולל של הציבור - נאמד נכון לסוף מרץ ב-4.87 טריליון שקל; הנסיגה בערך התיק נבע בעיקר מירידה של 56 מיליארד שקל בשווי המניות בשוק המקומי
ברבעון הראשון של השנה נרשמה תשואת חסר משמעותית של שוק המניות והאג"ח המקומי לעומת שאר השווקים במערב, בצל מהלכי ההפיכה המשפטית שיזמה הממשלה. כך לדוגמה מדד תל אביב 35 ומדד ת"א 90 ירדו 2% ו-7% בהתאמה, לעומת עלייה של 4% ב-S&P 500 ו-10% במדד יורוסטוקס 50 באירופה.
שלושה חודשים לאחר אותו רבעון מציג בנק ישראל את הנזק של אותה תשואת חסר - תיק הנכסים של הציבור בישראל ירד ב-15 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה בעקבות הירידה בשוק ההון המקומי. מדובר על ירידה של 0.3% מהיקף התיק הכולל שנאמד, נכון לסוף מרץ, ב-4.87 טריליון שקל.
לדברי בנק ישראל, הירידה בשווי התיק ברבעון הראשון נבעה בעיקר מירידה ביתרת המניות בארץ בהיקף של 56 מיליארד שקל שהתרחשה עקב ירידה בשווי ומכירה בפועל. החשיפה של תיק הנכסים למניות בחו"ל זינקה ב-38 מיליארד שקל והגיע לכדי יותר מחצי טריליון שקל.
לעומת כלל הציבור, יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון הראשון בכ-37 מיליארד שקל (1.6%) ועמדה בסופו על כ-2.33 טריליוני שקל. העלייה בהיקף הנכסים של המוסדיים נובעת בין היתר בעקבות נכסים עם תזרים מזומנים קבוע (כמו ההפרשה החודשית לפנסיה או לקופת גמל) והחשיפה הגבוהה של נכסיהם לחו"ל שנאמדה בסוף הרבעון על 40.3%.
העלייה בשווקים בחו"ל הגדילה את האחזקה של הציבור בקרנות נאמנות. היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון הראשון בכ-4.4 מיליארדי שקל ועמד בסופו על כ-372 מיליארד שקל, המהווים כ-7.6% מסך תיק הנכסים של הציבור.
העלייה באחזקת קרנות נאמנות נעשתה בעיקר בקרנות הכספיות. הקרנות הכספיות, שמבטיחות לספק לחוסך תשואה בגובה ריבית בנק ישראל, הפכו השנה לכוכבות הגדולות של ענף קרנות הנאמנות, ובכל חודש הציבור מעביר אליהן מיליארדי שקלים. הכספיות מהוות תחליף נזיל (מאחר שניתן לפדות את הקרן בכל יום מסחר) לפק"מ הבנקאי.