מוטי חזיזה על רקע מפעל פרי הגליל. "לא באתי לבקש תרומה" | צילום: נחום סגל
53 עובדים בפרי הגליל בסכנת פיטורים; "חלקנו הורים ללוחמים בעזה"
הנהלת המפעל זימנה עשרות מתוך 130 עובדיה לשימוע לקראת פיטורים, ברקע לקשיי התחרות וחוסר כדאיות כלכלית בעקבות הרפורמה בחקלאות. ועד העובדים הגיע לכנסת להיאבק: "ניסיתי להשיג את שר הכלכלה אבל הוא לא חזר אליי"
תחת גשם שוטף, גם של ירי רקטות מצד חיזבאללה, שיצר שיבושים באספקת החשמל בחלק מיישובי הצפון – חבר ועד העובדים במפעל ויטה פרי הגליל שבחצור הגלילית מוטי חזיזה עשה היום את דרכו לכנסת, כדי להיאבק על מטה לחמם של עשרות עובדים שעומדים לפני פיטורים.
הנהלת המפעל, שעוסק באריזת ירקות קפואים, זימנה 53 מתוך 130 עובדים לשימוע לקראת פיטורים, ברקע לקשיי התחרות וחוסר כדאיות כלכלית בעקבות הורדת מכסי המגן במסגרת הרפורמה בחקלאות שקידם שר החקלאות לשעבר עודד פורר. הרפורמה לא הורידה את יוקר המחיה, אך ניכרת היטב בתעשייה המקומית שמקרטעת אל מול היבוא, וכעת משרשרת את המצוקה גם אל חקלאי הגליל, שבחודשים האחרונים נאנקים ממילא אל מול מציאות ביטחונית שלא ידעו כמותה זה עשורים.
פרי הגליל נחשב למפעל עוגן בחצור הגלילית, ולמרות זאת ב־15 השנים האחרונות עמד לא אחת על סף סגירה כשבעליו, זכי שלום ומשפחת קופרלי, הלינו על כדאיות הייצור. את פעילות ייצור מארזי הטונה הם כבר סגרו בעבר בשל היבוא הנרחב מחו"ל, וכעת עובדי המפעל נאבקים על מה שעוד נשאר.
"אחרי שסגרנו את הייצור של הטונה ופתחנו את השוק ליבוא, מחירי הטונה רק עלו", התלונן חזיזה כשהופיע בוועדת הכספים של הכנסת. "לא באתי לכאן בשביל לבקש תרומה ולא כדי להתחנן אלא כדי לקבל דבר מינימלי, את הזכות שלנו לעבוד. חלק מהעובדים אצלנו הם הורים לחיילים שנלחמים עכשיו בעזה והם מקבלים מכתבי שימוע לפני פיטורים", אמר חבר הוועד חזיזה.
הוא סיפר לחברי הוועדה על מאמצי השווא שעשה בימים האחרונים בניסיון ללכוד את הקשב של שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת. "המצב בצפון קשה מאוד בימים האלה, ואף אחד לא שומע אותנו. אני מנסה להשיג את שר הכלכלה והוא לא חוזר אליי. אני מנסה להשיג את השר לפיתוח הנגב והגליל ולא מקבל מענה. אנחנו עוברים את כל מדורי הגיהינום ביחד, החקלאים שמגדלים עבורנו קורסים גם כן. אם הם לא ימכרו את התוצרת שלהם לפרי הגליל אז למי ימכרו, לטורקיה?" שאל.
יו"ר איגוד עובדי המזון בהסתדרות הכללית אליעזר בלו אמר בדיון כי בעלי המפעל מנסים למכור אותו אך ללא הצלחה, וסיפר על מאמציו לסכם איתם על צמצום מספר העובדים שיפוטרו בניסיון לספק אופק תעסוקתי לרבים אחרים. הוא הזהיר כי בשל צמצום פעילות הייצור בפרי הגליל חקלאים רבים באזור הונחו לא לשתול מחזורי ירקות נוספים וכי המצב שמסכן את עתידו של המפעל עשוי לאתגר בהמשך גם את מפעל סנפרוסט שבמגדל העמק.
ראשת תחום סחר חוץ שבמשרד החקלאות שוש רשף מור הביעה דאגה מהצמצום הצפוי בפעילות המפעל, ואמרה כי כמחצית מהתוצרת החקלאית שהוא צורך הם מייצור מקומי. ח"כ אלי דלל (ליכוד) אמר כי "לא כל דבר צריך לייבא מחו"ל, וישראל צריכה להגדיר לעצמה תעשייה בסיסית, ורק לאחר מכן לפתוח את השוק ליבוא. כבר למדנו שפתיחת השוק ליבוא בצורה גורפת לא מורידה את יוקר המחיה ורק מעשירה אנשים מסוימים".
נציג האוצר בדיון גל ברנס אמר כי המדינה מגישה לתעשייה כלי סיוע כמו מענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות. אלא שמשתתפים אחרים בדיון העירו כי מדובר בהטבות שקוצצו בתקציב 2024.
יו"ר ועדת הכספים משה גפני קרא למנהלי פרי גלילי לבטל את השימועים המתוכננים לעובדי המפעל, וקרא להידברות ישירה בניסיון לפתור את המשבר. במקביל הוא קרא למשרדי האוצר, הכלכלה והחקלאות לגבש במהירות מענה למצוקת עובדי המפעל, תוך בחינת האפשרות להטיל מכסי מגן על יבוא חקלאי: "הסרת המכסים היתה טעות, וזה פוגע בפרי הגליל. אלא אם יש במשרד האוצר מישהו שמאד מעוניין לעזור לטורקיה".
הוא קרא גם לשר החקלאות אבי דיכטר להירתם למאמץ למציאת פתרון למשבר: "אני לא מבין מדוע הוא לא נעמד על רגליו האחוריות? והוא הרי מדבר איתי הרבה על כל מיני דברים ועל זה – לא".