המסמך שהאוצר חויב לפרסם חושף תרגילים תקציביים

משרד האוצר פירסם בשבוע שעבר את "עיקרי הסיכומים התקציביים" בעקבות העתירה שניהלו "כלכליסט" והתנועה לחופש המידע נגד אגף תקציבים בבקשה לחשיפת הסיכומים התקציביים של השנים 2021–2022. ביוני קבע השופט יורם נועם כי "על משרד האוצר להחליט האם לחשוף קטעים מהסיכומים התקציביים אגב מחיקה או השחרה, או להציג את עיקרי הסיכומים התקציביים". במשרד האוצר החליטו שלא לפרסם את הסיכומים במלואם, והחליטו לייצר מסמך חדש המכונה "עיקרי הסיכומים התקציביים". המסמך בן 33 העמודים כולל את מה שאגף תקציבים מכנה "תמונה אחידה ורחבה דיה ביחס לסיכומים התקציביים, והפרסום מהווה איזון מיטבי בין שקיפות תקציבית לבין שמירה על תפקודה התקין של הממשלה ועל היכולת שלה ליישם את המדיניות שלה".

הסיכומים התקציביים הם סיכומים שנערכים בין פקידים בכירים באוצר לבין מנכ"לי המשרדים לקראת אישור התקציב. הסיכומים התקציביים כוללים התחייבויות לתוספות תקציביות שלא מופיעות בספר התקציב שעליו מצביעים חברי הממשלה והכנסת. כמו כן, הסיכומים הללו כוללים התחייבויות למהלכים מבניים וארגוניים בתוך משרדי הממשלה שלא מפורסמים לציבור ולנבחריו. בשל המידע הרב שהסיכומים כוללים, ובשל העובדה שהם מסמכי עבודה, עתרו "כלכליסט" והתנועה לחופש המידע לחשיפתם על פי חוק חופש המידע. בית המשפט קיבל את הטענה של נציגי אגף תקציבים כי הסיכומים התקציביים אינם סופיים, אך למרות זאת חייב אותם לפרסם את הסיכומים באופן רטרואקטיבי כשהם כוללים את "המדיניות שהגיעה לכלל מימוש ומקורה בסיכומים".

על אף שאגף תקציבים הצליח לעת עתה להימנע מפרסום של הסיכומים התקציביים במלואם, הרי שפרסום עיקרי הסיכומים התקציביים הוא הישג לשוחרי השקיפות במדינת ישראל. העובדה שהאוצר שם לעצמו למטרה לפרסם רק "מדיניות שהגיעה לכדי מימוש", גרמה לכך שהמסמך כולל מעין תיאור קצר של הצלחות וכשלונות של כל משרד. כך לדוגמה בפרק "עיקרי הסיכומים התקציביים" של משרד התקשורת, ניתן לראות כי למרות שהועברה חקיקה המחייבת את צה"ל לשלם על שימוש בתדרים, הרי שצה"ל לא התחיל לשלם כי משרד התקשורת "לא השלים את עבודת תמחור אגרות התדרים". באופן דומה, מודים באוצר, כי "הכוונה של המשרדים לקדם מנגנון יעיל להקמת אתרי סלולר על מבנים ממשלתיים לא צלחה, והשיחות בנושא נמשכות". או הודאה מפורשת שתקנות הגנת הצומח שעברו במסגרת תקציב 2023–2024 לא מספקות.

כמו כן, עיקרי הסיכומים התקציביים מאפשרים להבין בקלות יחסית את הצעדים המשמעותיים שהמשרד היה אמור לעשות בשנות התקציב שחלפו, ואת ההעברות התקציביות המרכזיות שהגיעו אליו במהלך השנה. כך לדוגמה בפרק הסיכום התקציבי עם רשות האוכלוסין ניתן לראות כי היו מהלכים מרכזיים שנועדו להפחתת עומס דוגמת הארכת תוקף תעודות זהות, תוספת תקציב עבור מכונת הדפסה, ותוספת תקציב עבור מכונות לרכישה עצמית של דרכונים. אך מסמך עיקרי הסיכומים התקציביים מגלה גם דברים נוספים שקשה לגלות ממקומות אחרים – למרות שהכסף מועבר בדיונים בוועדת כספים. כך לדוגמה בפרק העוסק במשרד החוץ מתברר כי מלבד 90 מיליון שקל שהועברו עבור יישום הסכמי אברהם והקמת נציגות במרוקו, הרי שהועברו כ־299 מיליון שקל עבור "תגבור פעילות מדינית" שכולל לפי האוצר גם סיוע הומניטרי לאוקראינה עקב המלחמה.

הפרסום הנוכחי של האוצר בנוגע ל"עיקרי הסיכומים שמומשו בשנות התקציב 2021–2022" הוא התרומה השנייה לשקיפות בעקבות העתירה של "כלכליסט" והתנועה לחופש המידע. התרומה הראשונה היא פרק שנוסף בחוברות תקציבי המשרדים לקראת תקציב 2023–2024, שם אגף תקציבים כלל את "עיקרי הסיכומים התקציביים" שלדעתו ניתן לפרסם עוד לפני תחילת השנה. או במילים אחרות: באגף תקציבים יצרו שני מסמכים עם הכותרת "עיקרי הסיכומים התקציביים" – אחד שיפורסם עם העברת התקציב, ואחד שיפורסם בסוף שנת התקציב, וכל זאת כדי להימנע מהפרסום המלא של הסיכומים התקציביים.

ההתעקשות של האוצר שלא לפרסם את הסיכומים התקציביים המלאים אינה סתמית, שכן מצב זה שבו הם אינם חייבים לפרסם את הסיכומים במלואם מאפשר להם לשלוט במידע ולהסתיר את הדברים שמסיבות כאלו ואחרות הם מעדיפים שלא לגלות לציבור גם אם על פי חוק החופש המידע ישנה חובה עקרונית לפרסמם לציבור. למעשה, קריאה במסמך עיקרי הסיכומים התקציביים מדגימה את הבעייתיות בסיכומים התקציביים. ראשית, ישנם סיכומים רבים שלא ברור למה לא הועברו בבסיס התקציב, צריך לזכור שהאוצר התאמץ להראות בניסוחים שלו כי התוספות התקציביות הן כאלה שלא היה ניתן להיערך אליהן במהלך בניית התקציב, אך למרות זאת בין השורות ניתן לראות תקציבים שוטפים, לדוגמה: כ־200 מיליון שקל לתפעול שוטף של משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, ועוד תקציבים רבים. קריאה זהירה מלמדת שהרבה מהתוספות היו סופיות וידועות מראש.

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע אמרה כי "פרסום העיקרים מהווה צעד נוסף לקידום השקיפות בממשלה. עם זאת אנו מצרים שאגף תקציבים מתמיד בסירובו שלא לפרסם את הסיכומים המלאים. לכן גם השנה הגשנו בקשת חופש מידע חדשה לחשיפת הסיכומים של 2023–2024 במלואם".