הסביבה תסבסד את ההנחה על הדלק? האוצר מרוקן את הקרנות הסביבתיות

המקורות התקציביים למימון המערכה המלחמתית הולכים ומצטמצמים, ובמשרד האוצר פנו לקרנות הסביבתיות להלוואה. לאחר שבסוף השבוע אישרה הממשלה הלוואה של כ-820 מיליון שקל מקרן הניקיון, כעת נבדקת במשרד האוצר האפשרות ללוות כ-500 מיליון שקל נוספים מהקרן לשיקום מחצבות של משרד האנרגיה, כמקור תקציבי שיאפשר את הארכת מימון הבלו על הסולר ובלימת עליית מחירי הדלק.

הקרן לשיקום מחצבות הוקמה בשנת 1978 כדי לפעול לשיקום מחצבות נטושות ברחבי הארץ, לאחר פעולות כרייה שהובילו לנזקי נוף וסביבה. פעולות חציבה של משאבי טבע דוגמת חול, פוספטים ועוד גורמות לא רק לזיהום אוויר ולסיכון בריאות האדם, אלא גם לפגיעה במערכות האקולוגיות ולמפגעים נופיים משמעותיים ופגיעה בשטחים הפתוחים שיכולים לשמש את הציבור הרחב. בקופת הקרן לשיקום מחצבות היו בסוף 2022 כ-575 מיליון שקל, 97,155 שקלים פחות מב-2021, כך לפי הדוח הכספי של הקרן. המקור התקציבי של הקרן הוא סכומים שמפרישה רשות מקרקעי ישראל לאחר גביית תגמולים מבעלי מחצבות, ובשנת 2022 היה מדובר בכ-16.8 מיליון שקל.

בצל משבר הקורונה החליטה הממשלה בספטמבר 2020 להעביר, באמצעות תיקון פקודת המכרות, 500 מיליון שקל מקופת הקרן לקופת המדינה, והוסכם כי ב-2025 יוחלט מתי וכיצד להחזירם. אולם ההחלטה לא בוצעה, וכעת נבדקת האפשרות להעבירה בשנית ולבצע משיכה של הכסף לטובת מימון הוצאות המלחמה או מימון ההנחה במס הבלו על הדלק, שהוארכה לעת עתה רק עד 16 בנובמבר בשל היעדר מקורות תקציביים. בשלב זה הנושא מצוי בדיונים וטרם הושגה הסכמה על מתווה להעברת ההלוואה מהקרן, אך אילו יוחלט להשתמש בכספי שיקום המחצבות בכדי לממן את ספיגת עליית מחירי הדלק, יהיה מדובר בניצול של כסף המיועד למטרה סביבתית עבור עידוד שימוש בדלקים מזהמים הגורמים לזיהום אוויר ולפליטת גזי חממה המובילים לשינויי אקלים.

האוצר מרוקן גם את קרן הניקיון

אילו יוחלט לבסוף להשתמש בקופת הקרן לשיקום מחצבות כמקור תקציבי, היא לא תהיה הקרן הסביבתית היחידה שמשלמת את מחיר המלחמה. כאמור, בסוף השבוע החליטה הממשלה להעביר לקופת האוצר הלוואה של 820 מיליון שקל מקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה כדי לממן את המענקים שהובטחו לחיילי המילואים. כמו כן, במסגרת החלטת ממשלה שעברה עם תקציב המדינה ותמומש כעת, נקבע כי יועברו כהלוואה לאוצר 600 מיליון שקל נוספים. בסך הכל, לרשות משרד האוצר תעמוד הלוואה אפשרית של כ-1.4 מיליארד שקל מקרן הניקיון.

יתרת המזומנים בקרן הניקיון עומדת כיום על 1.55 מיליארד שקל, לאחר הלוואות שניתנו לקופת המדינה לאורך השנים. האוצר יוכל כעת לעשות שימוש ב-1.4 מיליארד שקל – 820 מיליון שקל שעברו בהחלטת ממשלה ביום שישי האחרון, ו-600 מיליון שעברו בהחלטת ממשלה במסגרת תקציב המדינה אחרון אך טרם מומשו. לאחר ההלוואה לאוצר, ייוותרו בקרן כ-150 מיליון שקל במזומן.

הקרן הוקמה בשנת 1984 במטרה לרכז משאבים להפחתת הטמנת הפסולת בישראל, ועיקר תקציביה מקורם בהיטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. כיום, ישראל מטמינה כ-80% מהפסולת שלה, והטיפול בתחום מאופיין בסחבת גדולה. אולם, בשנתיים האחרונות החלו פרויקטים רבים בתחום להתקדם, והביצוע בקרן אף החל להשתפר. כך למשל, ב-2022 נגבו 475 מיליון שקל בהיטל הטמנה, ובוצעו תשלומים עבור פרויקטים בגובה 441 מיליון שקל. כלומר, קצב התשלומים כמעט זהה לקצב הגבייה.

קרן הניקיון אף מסייעת למימון חלק מפעילותו השוטפת של המשרד להגנת הסביבה. בין היתר, הקרן מאפשרת מימון של פקחים סביבתיים, תקציב ליחידה לאכיפת רעש ולהרחבת מערך דיגום זיהום האוויר ואף הגנה על נשרים וחינוך אקלימי. השנה יש לכך חשיבות יתרה, שכן תקציב המשרד להגנת הסביבה הצטמצם עוד טרם יצאה הממשלה לסבבי קיצוצים כדי לממן את הוצאותיה. בשנת 2022 הוקצה למשרד להגנת הסביבה תקציב בגובה 429 מיליון שקל, אך ב-2023 פחת התקציב ל-384 מיליון שקל לפני קיצוצים רוחביים וב-2024 עתיד התקציב לעמוד על 395 מיליון שקל. על אף שחלפו חודשים מאז עבר תקציב המדינה, עד עכשיו העביר משרד האוצר למשרד להגנת הסביבה רק את תקציב הבסיס, ופרויקטים שונים לא יכולים לצאת לדרך בשל כך.

הכסף שיעבור מקופת קרן הניקיון כהלוואה למימון מערך המילואים עתיד לחזור לקופתה בכפוף לביצוע פרויקטים ולפי דרישת המשרד להגנת הסביבה. אולם, הקרן עצמה עומדת בפני הוצאות לא צפויות בשל נזקי המלחמה ותיאלץ להתמודד עם משימות מרובות, שעה שבקופת האוצר עדיין יחפשו בתום המלחמה מקורות מימון לנזקיה ויאלצו להתמודד עם פגיעה בהכנסות המדינה. גם המתווה להשבת הכסף לקופת הקרן טרם סוכם בין המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, ומצוי בדיונים. זאת, לאחר שהחלטת הממשלה בנושא "הונחתה" על ראשו של המשרד להגנת הסביבה, והפרטים לא נסגרו בין הצדדים מראש.

אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה, סבור שההלוואה שתעניק הקרן לקופת המדינה לא תפגע ביכולתה לבצע פרויקטים שונים. לדבריו, "הקרן מממנת פרויקטים מורכבים ארוכי טווח, שבין כה המימון אליהם הוא בהרשאה להתחייב והתשלומים מתמשכים לאורך שנים בהתאם לקצב הביצוע. בקרן יש יתרת מזומנים מספקת, יחד עם הגבייה השנתית והקצאת המזומנים מהאוצר, איננו חוששים לפגיעה ביכולת הקרן לממש את הייעוד שלה וגם לטפל בצורכי השעה".

אולם עמית ברכה, מנכ"ל ארגון "אדם, טבע ודין", חושש כי ההתנהלות הממשלתית תוביל לכך שהחזרתו של הכסף לקופת הקרן לא תהיה מובנת מאליה. לדבריו, "לנוכח התנהלותה האנטי-סביבתית של הממשלה, אנחנו חוששים שהכסף ייבלע בקופת האוצר. קודם כל צריך להתנות מפורשות שהשימוש בכספי קרן הניקיון יועבר לקופסת התקציב המלחמתית רק לאחר הקפאת כל התקציבים הקואליציוניים של משרדי הממשלה שטרם נעשה בהם שימוש, לפני ששולחים יד לקופה הסביבתית".

"צריכים לשמור את הכסף בקרן"

כבר כעת ברור כי לאחר המלחמה ייאלץ המשרד להתמודד עם כמויות ענק של פסולת ולסבסד את הטיפול בהן. המשרד להגנת הסביבה, בין היתר, ייאלץ להתמודד עם פינוי כמויות ענק של פסולת בניין, כבישים, מכוניות ותשתיות מחבל התקומה (עוטף עזה לשעבר).

טרם בוצעו סקרים מקיפים ביישובים כך שעדיין לא ניתן להעריך את הנזק ואת עלויות הטיפול בו במלואן, אך חישוב ראשוני של עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת וקיימות ב"אדם, טבע ודין" וחבר בקרן הניקיון, מספק הצצה להתמודדות הכספית האפשרית עם התחום לאחר שוך הקרבות. מ"ר של מבנה הרוס מייצר כ-2 טון של פסולת בניין, וכל בית עשוי לייצר כ-200 טון פסולת. "אם לוקחים בחשבון רק פסולת של 1,000 מבנים שנהרסו ו-50 ק"מ כביש, אנחנו מגיעים לעלות טיפול של כ-100 מיליון שקל, רק בהערכה ראשונית גסה. בנוסף, יש פסולת גדולה של כלי רכב שרופים, הרוסים וכדומה. ההערכה כי מדובר באלפי כלי רכב".

כבר היום, באופן ראשוני בלבד, קרן הניקיון מקצה כסף להתמודדות עם הצרכים המידיים שעולים מהשטח בשל המלחמה, בהיקף של 19 מיליון שקל. לפידות, נציג הציבור בקרן הניקיון, אומר כי "אני נגד העברת הכסף מקרן הניקיון לאוצר. הכסף הזה קודם כל מיועד לטיפול בפסולת. במסגרת המלחמה נוצרות כמויות אדירות של אשפה וזה מצריך טיפול. מי יטפל? נכון להיום הרשויות המקומיות באזור הזה יתקשו לטפל בזה מכיסן, הן מתמודדות עם הרס בלתי הגיוני. עיריות אחרות שהגדילו את מספר התושבים שלהן, צריכות עזרה גם בזה. הכסף הזה שייך לציבור והוא מגיע מהרשויות המקומיות כדי לטפל בפסולת. אנחנו לא יודעים עדיין מה קורה בעוטף מבחינת היקף הפסולת ואנחנו עדיין במלחמה. עדיין יהיו לנו נזקים שאנחנו לא יודעים לאמוד אותם. אנחנו צריכים לשמור את הכסף בקרן לטיפול בפסולת בעתות מלחמה, כמו בעתות שלום".