סקס, תביעות והפסדים כספיים: הסודות מאחורי השמדת הערך של אירודרום

בפברואר 2018 שלח קצין הביטחון של אלביט מייל חריג לראש מינהל טיסה בחברה, מי שהיה אחראי על פרויקט שנשא את השם "אירביס" לשילוב כטמ"מ (כלי טיס מאויש מרחוק) ברפובליקה האסיתיית קזחסטן. במייל, שהכותרת שלו כללה את שמו של מדריך בכיר בצוות, שמפעיל כלי טיס מטעם החברה הבורסאית אירודרום (Aerodrome), כתב הקב"ט של אלביט: "הנדון חורג באופן בוטה מהנחיות וכללי הביטחון שהועברו אליו (לא אפרט פה), באופן כזה שמסכן אותו ואת יתר חברי הצוות. מבקש לפעול להחזרתו לארץ בהקדם. לא תאושר יציאתו לאתר זה".

"זה מייל מאוד נדיר, אינני זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שבה קיבלתי מייל מגורמי הביטחון בחברה לגבי אחד מהעובדים אצלנו", כתב מנהל הפרויקט בקזחסטן במייל המשך. בכתב תביעה שהגישה בהמשך אירודרום נגד אותו עובד היא טענה שהאירוע החריג הוביל לצמצום ההתקשרויות של אלביט עם אירודרום, תוך "פגיעה ממשית בפעילות החברה והכנסותיה, שפחתו בשיעור של מיליון שקל", לשון התביעה. ובנוסף, האירוע הזה פתח תיבת פנדורה של ממש.

בעל השליטה ומנכ"ל אירודרום רועי דגני | צילום: אור פרבוזניק

המפעיל הבכיר, כך הוא הודה לימים בכתב תביעה נגדי שהגיש נגד אירודרום, פגש צעירה מקומית שהביא לחדרו וקיים איתה יחסי מין. המפעיל טען שהכיר את הצעירה בחדר כושר. באירודרום טענו שכל הסימנים העידו שהיה מדובר בנערת ליווי – טענה שלא הוכחה. כך או כך, היה מדובר בהפרה של ההנחיות הקפדניות סביב הפרויקט הביטחוני, שהתקיים במדינה מוסלמית בעיקרה עם יחסים דיפלומטיים מצומצמים עם ישראל - לא להכניס גורם זר למלון, להימנע ולנקוט זהירות בכל הקשור למגע עם גורמים זרים, להנמיך פרופיל, להצניע זהות ולא להסתובב לבד.

הסיבה לנוהלי הביטחון המחמירים היתה חשש שגורמים עוינים יחשפו את מיקומו של הצוות, ועלולים לנסות לפגוע או לחטוף מי מהם. גורמים ביטחוניים מספרים כי מפגשים אינטימיים עם נשים מקומיות המשמשות כנערות פיתוי הם אחת השיטות של ארגוני ביון של מדינות אויב להשיג מודיעין או לגייס מקורות לאחר מכן באמצעות סחיטה. "המפעיל מטעם אירודרום חרג מהרוב המכריע של ההנחיות, בחלק מהמקרים בצורה בוטה", עדכן במייל הממונה על אבטחה פיזית בחו"ל בחטיבת המודיעין של אלביט, שצירף את ההנחיות.

המייל שמבקש את החזרת העובד מקזחסטן

מפעיל כלי הטיס — שלפני כמה חודשים תביעת פיצויים שלו לבית הדין לעבודה נגד אירודרום שהתנהלה בדלתיים פתוחות, ובה נחשפה הפרשייה, התקבלה חלקית בפסק דין — טען בכתב הגנתו שהמקרה של יצירת קשר עם נשים מקומיות למטרת יחסי מין במסגרת פרויקטים ביטחוניים בחו"ל לא היה חריג. בין היתר, סיפר על פרויקט בשם "אורנוס" בצ'ילה, שגם בו שימש כמדריך, שבו הוא ועובד נוסף אירחו נשים במלון שבו היו.

כמו כן, הוא טען שקשר של מפעילים עם נשים מקומיות, גם כקשר זוגי מתמשך, אינו נדיר. "לא רק שהדבר אינו אסור, הוא היה נהוג ובשגרה", חשף המפעיל. "עוד רבים אחרים ניהלו או מנהלים מערכות יחסים כאלה ואחרות במהלך שהייתם בחו"ל במסגרת העבודה (עובדי החברה ונותני שירותים)".

המפעיל סיפר כי בכיר באירודרום "לא רק שידע על כך, נוכח הגדלה של חשבונות בבית המלון, כאשר אורח נוסף שהה בחדר, אלא התרברב בסיפורים על הבנות בחו"ל בימיו בחברת אירונאוטיקס והן על בנות צ'ילה שאליה יועדתי לטוס". המפעיל הוסיף: "ככל הידוע, לי לפחות ארבעה עובדים אחרים של חברת אלביט אף נישאו או התארסו לבנות זוג זרות שאותן פגשו במסגרת עבודה בחו"ל". בעדותו בבית המשפט הכחיש הבכיר את הדברים שיוחסו לו. לגבי השאר טען לחוסר ידיעה.

ההסתבכות של אירודרום בפרויקט בקזחסטן היא רק קצה הקרחון של תביעות ואירועים חריגים מהשנים האחרונות, בחברה שהפכה לסמל להשמדת ערך בבורסת תל אביב. מי שהשתלבה במסחר תחת תחומים קורצים וזוהרים כמו הייטק, טכנולוגיה וחברות ביטחוניות, מוכיחה שלפעמים לא כל הנוצץ זהב. אירודרום, שהפכה לציבורית במאי 2020 לאחר מיזוג עם השלד הבורסאי אפליי של נועם לניר לפי שווי של 50 מיליון שקל, נסחרת היום בשווי של כ־30 מיליון שקל. זאת, לאחר שבשיאה נסחרה לפי שווי של 670 מיליון שקל. כלומר 95% מהשווי התנדפו בתוך שלוש שנים.

מהדו"חות הכספיים של החברה, שבשליטת המייסד, המנכ"ל והדירקטור רועי דגני (39%), עולה כי את 2022 היא סיימה עם ירידה בשיעור הרווח הגולמי ביחס לשנה הקודמת (מ־37% ל־34%) והפסד עמוק יותר של 11.8 מיליון שקל, השווה לסכום ההוצאות בסעיף הנהלה וכלליות, וזאת למרות עלייה של 31% בהכנסות, שהסתכמו ב־24.4 מיליון שקל. לטענת החברה, הסיבה להפסד שהעמיק היא עלייה בהוצאות שכר ושירותים מקצועיים. בינתיים נראה שגם המשקיעים המוסדיים מור השקעות והראל ביטוח, שעוד ניסו בסוף שנת 2021 לעצור חלוקת בונוסים של 400 אלף שקל לדגני ולדירקטור נוסף באסיפת בעלי מניות, התייאשו. כיום אין החזקות מוסדיים בחברה.

לאירודרום, לפי דו"חותיה, שני תחומי פעילות מרכזיים. האחד הוא איסוף, עיבוד וניתוח מידע שנאסף באמצעות כטב"מים בתחום האזרחי והביטחוני. זאת, בין היתר, באמצעות תפעול ציים של לקוחות בפרויקטים שונים, כגון אלה של אלביט בצ'ילה ובקזחסטן, כקבלן משנה. התחום השני, שמוגדר בדו"חותיה כ"העברת ידע וטכנולוגיה", הוא תחום שבו היא למעשה פועלת באמצעות תוכנה המוגדרת על ידיה כביטחונית, של חברה־בת בשם SGC שנרכשה על ידי אירודרום בפברואר 2021 בתמורה מיידית ועתידית של 30 מיליון שקל. העסקה הזו הובילה לסכסוך בין הצדדים ולתביעה המתנהלת בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ראו הרחבה בהמשך).

אלא שעם כל הכבוד לפעילות התוכנה, שמה של אירודרום בקרב משקיעים יצא בעקבות שירותי התפעול והתחזוקה של כטב"מים, שמהווים לפי דו"חותיה שני שלישים מהכנסותיה ב־2022 (כ־16 מיליון שקל). תחום שמוכר, אגב, באופן אישי למנכ"ל אירודרום דגני שבעברו כצה"ל, כך סיפר בעבר בריאיון לעיתון "גלובס", היה מפעיל כטב"מ מסוג הרמס 450. לאחר מכן עבד באירונאוטיקס, שפועלת בתחום זה, בטרם הקים עם שלושה שותפים — שני קצינים בכירים לשעבר בחיל האוויר וטייס אזרחי — את אירודרום.

חמש תביעות שכר של מפעילי כלי הטיס שהוגשו לבתי הדין לעבודה, שרובם סיפקו שירותים לאלביט, חושפים מסמכים ועדויות על חלק מ־18 המדינות בחו"ל שבהן אירודרום פועלת בעצמה או כקבלן משנה, או שהיתה במו"מ לחתימת חוזים בהן. אירודרום מעסיקה, כך נטען על ידי אחד מהם, 20 מטיסים – בוגרי חיל האוויר שהוכשרו בצה"ל לתפקיד ומשרתים במילואים – שנותנים שירותים ללקוחות, כך שסטטיסטית לפחות מדובר באחוז לא מבוטל. עם המדינות שבהן סיפרו המפעילים כי שימשו כמדריכים להטסת כלי טיס מאוישים מרחוק ניתן למנות למשל את רואנדה וזמביה שבאפריקה, את דרום קוריאה, תאילנד וקזחסטן באסיה ואת צ'ילה בדרום אמריקה.

כך, למשל, באחת התביעות שהוגשו סיפר מפעיל כטב"מים שעבד כפרילנסר בפרויקט בן שבועיים של החברה בזמביה, שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות. "אומנם אין הדבר פוליטיקלי קורקט בימינו", טען המפעיל, "אבל הביטוי הקולע לחברה ממחזהו של פרידריך שילר 'קשר פיאסקו' הוא 'הכושי עשה את שלו – הכושי יכול ללכת'". באירודרום טענו בכתב ההגנה כי אותו עובד הגיש חשבונית עסקה מנופחת ושקרית.

בתביעה אחרת, של מפעיל שעבד כ־13 חודשים בחברה והוצב כמטיס בפרויקטים של אלביט בישראל ובחו"ל, טענה החברה כי התפטרותו פגעה במוניטין שלה. "הנתבעת נאלצת להתמודד עם פגיעה משמעותית בפעילות הלקוח אלביט, אשר מהווה לקוח משמעותי לחברה, ועם פגיעה משמעותית במוניטין החברה. בהקשר זה התקיימו שיחות רבות עם גורמים שונים בקרב הלקוח, אשר הביעו חוסר שביעות רצון מעזיבת העובד וטענו כי היא פוגעת ביכולת הסתמכות הלקוח על היציבות התעסוקתית של עובדי החברה והרצון להוסיף ולצרף עובדים נוספים לפול העובדים הנותנים לאלביט שירות". תביעה זו הסתיימה בפשרה כספית. שתי תביעות שכר נוספות הסתיימו בהסדר חסוי. בשתי תביעות נוספות נפסק פיצוי חלקי למפעילים.

זה לא הכל. מסתבר שהחברה הצליחה להסתכסך גם עם אחד ממקימיה, שעזב אותה בטרם הפיכתה לציבורית. מדובר בטייס מסוקים מקיסריה שבבעלותו שני מפעלים ושתי חברות, והוא עוסק בין היתר בייעוץ. לפי כתב התביעה, המייסד לשעבר הוזעק על ידי דגני לסייע בהשגת הבנות בהסכם משולש לשיווק רחפן חדש בין אירודרום, חברת פליינג פרודקשן הישראלית וחברה בשם קבע דרון מדרום קוריאה. "את הנושא הדרום קוריאני סגרתי, אבל דגני והמנכ"ל הישראלי השני רבו ביניהם", העיד היועץ בבית משפט בספטמבר האחרון והציג מסמכים שלפיהם שולם לו רק חצי משכרו. אירודרום לא הגישה כתבה הגנה ולא התייצבה לדיונים. השופט פסק פיצוי של 18 אלף שקל לשותף לשעבר.

הסתבכות משפטית נוספת וטרייה של החברה היא מול שלושת המייסדים של חברת SGC שנרכשה בפברואר 2021. ביחד עם SGC נרכשו גם הזכויות בפעילות הביטחונית של חברת NPO בבעלותה, אשר פיתחה תוכנה בשם Next Plus. מדובר בתוכנה המסייעת, בין היתר, למהנדסים בהרכבה של מכונות – כגון מטוסים או כטב"מים – או בתחזוקה ותפעול על ידי אנשי הייצור. זאת באמצעות עזרים מילוליים, סרטוני הדרכה ותרשימי תלת־ממד.

רשימת הלקוחות – הפעילים והלא פעילים של התוכנה של NPO בשלוש השנים שקדמו לרכישה על ידי אירודרום - כללה 275 שמות. בין הלקוחות הפעילים נמצאים ברשימה, למשל, חברת הסייבר ההתקפי NSO; החברות הביטחוניות אלביט והתעשייה האווירית תעש מערכות תחת IMI; חיל האוויר בצה"ל; משרד ראש הממשלה; ויחידה 105 להגנה על ילדים ברשת של משטרת ישראל. לצד אלה, כפי שגם עולה מכתב התביעה, ישנן גם חברות אזרחיות שעושות שימוש בתוכנה כגון שטראוס.

בתביעה שהוגשה למחוזי תל אביב בחודש מרץ, על סך 7.5 מיליון שקל, טוענים שלושת המייסדים כי אירודרום התנערה מההסכמות איתם, ומסרבת לשלם להם את מלוא התמורה המותנית ביעדים איכותיים וכמותיים בסך 10 מיליון שקל. "SGC בניצוחו של דגני", נטען בתביעה, "הידרדרה לאחר ביצוע עסקת הרכישה מדחי אל דחי, וסיכלה במו ידיה - במעשיה ומחדליה הרשלניים – את האפשרות לעמוד ביעדים".

לאנשי SGC שתי טענות. הראשונה, שבגינה הוגשה חוות דעת ממוחה, היא כי אירודרום משווקת ללקוחותיה שתי תוכנות דומות ל־Next Plus. "מתחוור מהלך מתוכנן וזדוני של אירודרום – הקפאת התוכנה של NPO בשוק הביטחוני (שהינו השוק העיקרי של התוכנה), כאשר בזדון זו פעלה להיעדר שיווק אגב קבלת בלעדיות לשוק זה, תוך אי־העמדת אנשי מכירות ותמיכה וגרימת נזק תדמיתי כביר לתוכנה ול־NPO".

הטענה השנייה היא שאירודרום "ייבשה" את NPO מבחינה כספית, תמיכה ללקוחות ומענה מקצועי, כך שעובדים התפטרו. "עדות מובהקת לדרך התנהלות אירודרום ולהידרדרות המכוונת בפעילות SGC פרי ידם", נטען למשל, "היא בהחלטתה שלא לשלם לספקיה השונים עבור שירותים שסופקו לה על ידיהם, באופן שלא אפשר לעמוד בהתחייבות החברה ללקוחותיה. למיטב ידיעת התובעים, חברות רבות, ובכללן שטראוס גרופ, אלביט מערכות תקשוב וסייבר, התעשייה האווירית ועוד, החליטו שלא להזמין ממנה שירותים נוספים נוכח התנהלותה, או לכל הפחות לצמצם משמעותית הזמנות".

אירודרום טרם הגישה כתב הגנה. מהתכתבויות בין הצדדים טרם הגשת התביעה עולה כי היא דוחה את הטענות. "מדובר בניסיון פסול ובוטה להלך אימים", נכתב באחד המיילים שנשלחו בתגובה מטעם עורכי הדין של אירודרום. "אין יסוד לטענות והן לא יותר מאשר הוצאת דיבה חמורה. דומה כי מטרת מרשכם הינה לשנות בדיעבד את תנאי העסקה, ולהוציא שלא כדין כסף מאירודרום". לאחר הגשת התביעה כתבה אירודרום בדיווח למשקיעים כי "לדעת יועציה המשפטיים, סביר כי לטענות אין בסיס בהסכם ובהתאם לכך החברה מעריכה בשלב זה כי סיכויי התביעה נמוכים".

אירודרום מסרה בתגובה לטענות שהעלו כנגדה עובדים לשעבר כי "במהלך שנים העסיקה החברה למעלה מ־230 עובדים והתקשרה עם עשרות נותני שירותים. מחלוקות בהיקף כה מצומצם עשויות להתרחש, לצערנו, מעת לעת. המקרים המובאים בכתבה נסגרו בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט בסכומים זניחים. האירועים התרחשו לפני שהחברה הפכה לציבורית".

בכל הנוגע לטענה שהפרת הכללים על ידי העובד בקזחסטן פגעה בהתקשרות עם אלביט ובהכנסות החברה מסרה אירודורום כי "ההכנסות והחלוקה בין הלקוחות המהותיים של החברה מדווחים במסגרת הדו"חות השנתיים. אלו נושאים שהובאו בפני בית המשפט בשנים 2017—2020 ולכן השפעתם על תוצאות החברה כיום אינם רלבנטיים". עוד מסרה אירודורום בנושא כי "לחברה עשרות לקוחות משלמים. אלביט הינה אחד הלקוחות. היא אחת החברות הביטחוניות הגדולות בישראל, ולכן דרושה עמידה באמות מידה מחייבות שבעתיים כשמדובר בפעילות במדינות זרות".

ביחס לנתונים שמצביעים על כך שהוצאות הנהלה וכלליות חיסלו את שורת הרווח מסרה אירודורום כי "במהלך 2021—2022 הכירה החברה לראשונה בהוצאות הנהלה וכלליות של שתי חברות שרכשה, ולכן ההוצאות האלו גדלו ביחס לשנה שעברה. החברה מבצעת מהלכי התייעלות". עוד מסרה אירודורום כי היא דוחה את כל טענות החברה־הבת SGC.