השופט שעורר סערה ציבורית ולא מונה לעליון: הכירו את יו"ר ועדת הרוגלות משה דרורי

השופט בדימוס משה דרורי, שמונה לעמוד בראש ועדת הבדיקה הממשלתית לפרשת הרוגלות, מונה ב־2012 לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, תפקיד בו הוא כיהן עד לפרישתו לגמלאות ב־2019.

ב־2009 הוסרה מועמדותו לכהונת שופט בית המשפט העליון מהוועדה לבחירת שופטים על רקע סערה ציבורית שהתעוררה כשנודע על הכרעת דין שנתן בעבר — כאשר זיכה אברך שתקף קופאית ממוצא אתיופי, למרות שהודה במעשים. דרורי נימק את הזיכוי בחשש שרישום פלילי יפגע בתקוות האברך להתמנות לבית הדין הרבני, והסביר כי הוא חזר בתשובה וביקש מחילה. ההתבטאות הבעייתית ביותר בעטיה הואשם דרורי בגזענות היתה כשציין שהפרשה דווקא היטיבה עם הנפגעת משום שבזכות האירוע היא סוף סוף "השתלבה בחברה הישראלית". לדבריו, "היא נוכחה לדעת כי שופט מקשיב לכל הגיג מדבריה, עורכי הדין פונים אליה בנימוס... היא הבינה את השיפור העצום במעמדה החברתי".

זו רק דוגמה אחת מתוך שורה של פסקי דין מעוררי מחלוקת אחרים שנתן דרורי כשופט. קשה לשמוע משופטים התבטאויות לא דיפלומטיות, ולדרורי לא חסרות כאלה. בהתבטאויות בריאיונות שנתן דרורי בעבר הוא תקף את התנהלות הפרקליטות בתיקי נתניהו ואת החלטת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום. "המשמעות מאוד קשה לי כמשפטן וכשופט - כשיועץ משפטי מחליט להעמיד לדין לא סתם מישהו, אלא ראש ממשלה", אמר והוסיף בהזדמנות אחרת: "הדבר המרכזי ביותר הוא שהיועץ המשפטי לא מילא את תפקידו הבסיסי. אם 50 איש חוקרים את נתניהו בלהב 433, לא יכולים לחקור את פרשת הסמים - כשבלדר מכניס סמים לארץ ומסכן ילדים. אין מה להשוות את זה מול זה. גם אם ראש הממשלה יקבל סיגרים ושמפנייה בשבעה מיליון שקל זה לא משפיע". וגם לגבי מה שנגלה במשפט החווה דעה: "אם אני אוסף את הנתונים של כל העדים ברור שזה לא התנהל בדרך התקינה ולא ככה מתנהלים תיקים, ולא ככה חוקרים אנשים במשטרה, ולא ככה מאיימים עליהם".