קריסת הביטוח הסיעודי - הניתוח הצליח, החולה מת

קריסתו של הביטוח הסיעודי היתה תאונה רבת נפגעים ידועה מראש, פרי חוסר הבנה בוטה של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, כי המוצר אינו מוצר פיננסי, המדיניות הצינית של האוצר זה שנים בכל הנוגע לרשת ביטחון סוציאלית, והאדישות המקוממת של משרד הבריאות. כולם הפילו את הביטוח הסיעודי על קופות החולים בידיעה שהביטוח הסיעודי במתכונתו הנוכחית הוא "פייק ניוז". לא נותר היום אלא לבנות מערכת חדשה שתתיייחס לביטוח הסיעודי כאל ביטוח רפואי, שאותו חייבת המדינה לאזרחיה ולא כאל ביטוח חיים. זו תחייב חקיקה ליצירת מס סיעוד נפרד אותו יגבה המוסד לביטוח לאומי ויועבר לקופות החולים למימון ביטוח סיעודי כחלק משירותי הבריאות.

לו הנביא עמוס חי היום היה אומר: "על שלושה פשעי הממשלה ועל ארבעה לא אשיבנו... על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים".

נתחיל בסוג הביטוח שאושר בתחילה. זה היה ביטוח קבוצתי ("פשע" ראשון) ביטוח זול המתאים לקבוצה גדולה עם אילוצים שונים כמו גיל פרישה והבטחה לכל החיים.

ה"פשע" השני הוא הפיקוח על הביטוח אשר אישר תוכניות אלו.

התחרות בין חברות הביטוח היא ה"פשע" השלישי. מנגנון ההפצה של תוכניות הביטוח הסיעודי תימרץ את הסוכנים למכור מוצר לא טוב.

"הפשע" הרביעי הוא הצרכן שאינו יודע לבדוק מוצרי ביטוח ובהעדר ייעוץ הגון, קנה "חתול בשק". וכך עשו חברות הביטוח סיבוב על הצרכן, והפיקוח על חברות הביטוח הוציא עבורן את הערמונים מהאש, כשכולם הבינו כי בסוף הדרך יגיעו החולים הסיעודיים לבתי החולים.

הביטוחים הסיעודיים דרך קופות החולים היו עד עתה הפתרון היחיד של הציבור לרכוש כיסוי סיעודי. היום לא ניתן לרכוש ביטוח סיעוד פרטי בחברות הביטוח, לאחר שחברות הביטוח הפסיקו לשווק אותו בסוף 2019 בעקבות הפסדים גדולים.

כ-4.6 מיליון איש ואשה מבוטחים היום במסגרת הביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי קופות החולים, כאשר ביטוח זה אמור להעניק פיצוי חודשי למבוטחים שנכנסו למצב סיעודי ואינם מסוגלים לבצע פעולות יום יומיות באופן עצמאי. קופות החולים הקימו קרנות ייעודיות לכך אך הכסף יאזול בקרוב.

מומחים לביטוח סיעודי תמימי דעים כי ההחלטה השרירותית של הממשלה לסגור חד-צדדית, את הפוליסות הקבוצתיות לביטוח סיעודי ולהפיל את הכל על קופות החולים היתה החלטה אומללה וצינית שסתרה את חובת המדינה להעניק לאזרחיה שירותים סוציאליים ברמה הולמת ומכבדת. זאת כאשר ידועים מסקנותיו של פרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת ב.ג. כי הקצבאות המשולמות בישראל הן ברמה נמוכה לפי כל קנה מידה, בהשוואות בינלאומית ידועות.

לדעתם, מסד נכון לבניית ביטוח סיעודי הולם ומכבד יכול לעבור דרך הביטוח הלאומי באמצעות גביית חובה של מס סיעוד כמו מס בריאות תוך צביעת הכסף כך שלא יעלם בענפים השונים של הביטוח הלאומי. במקביל לחקיקה נדרשת, יש להחיל את מס הבריאות ואת מס הסיעוד לא רק על הכנסה מיגיע כפיים אלא גם מהון. לדעתם, מימון שירותים סוציאליים רק משכר ועבודה הוא מודל שחייב להעלם מהעולם לאור השינויים בעולם המערבי ומודלים למימון שירותי סיעוד בעולם המערבי.

המטרה של ביטוח סיעודי - הם אומרים - היא לתת מענה טיפולי לאנשים במצב סיעודי בינוני וחמור וזאת ניתן להשיג רק במסגרת ביטוח בריאות ציבורי בעיקר בשל כשלי השוק הרבים בשוק זה. בחינת השוק הבינלאומי מראה כי כמעט ולא קיים שוק ביטוח סיעודי פרטי בעולם. "כפי שאדם מצפה לקבל שירותי רפואי במוקד חירום או ניתוח, כך אדם אמור לצפות לקבל שירות סיעודי מבלי להביא בחשבון סיכונים פיננסיים. קיומו של שוק ביטוח סיעוד פרטי אכן לגיטימי בתחום של 'שדרוג' השירותים הניתנים, בחירת ספקים פרטיים לאשפוז סיעודי ועוד, אך לא על חשבון שירותי הטיפול הבסיסיים להם אמור להיות זכאי כל תושב במדינה".

אקטוארים המשרתים את חברות הביטוח סבורים כי קריסת הביטוח הסיעודי התרחשה בין היתר בגלל משרד הבריאות, שעצם עיניים אל מול משבר הביטוחים הסיעודיים. ביטוח סיעודי אינו אלא המשך של ביטוח רפואי וחובה על המדינה להרחיב את המטריה גם לביטוח סיעודי ממלכתי כך שבעלי תיפקוד בינוני וירוד יקבלו את הטיפול הנדרש. האספקה יכולה להיות במסגרת קופות החולים או במסגרת אחרת ולא בהכרח דרך המוסד לביטוח לאומי. "מדינה היכולה להעביר עשרות מיליארדים לתמיכה במגזרים לא יצרנים, יכולה אף יכולה לממן גם חיתולים לקשישים סיעודיים", הם אומרים.

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק