אלקטריאון צנחה ב־44% לאחר ביטול מכרז לסלילת כביש חשמלי בשבדיה

פרויקט הדגל של אלקטריאון הישראלית קפא בקור הצפוני. אלקטריאון, שמפתחת כבישים שמטעינים רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה, בישרה היום למשקיעים כי ממשלת שבדיה החליטה לבטל מכרז לסלילת כביש הטענה חשמלי באורך של 42 ק"מ שאליו ניגשה החברה הישראלית ואף עברה את שלב המיון המוקדם. לדברי החברה, ממשלת שבדיה החליטה "לבחון מחדש את העלויות והתקציב המשוער" של הפרויקט.

אלקטריאון, שביצעה את אחד הפיילוטים עבור ממשלת שבדיה כשסללה כביש באורך של 1.6 ק"מ, ראתה במכרז הזה אפשרות לקפיצת מדרגה בשל הרצון של הממשלה השבדית לסלול כבישים שמטעינים חשמלית רכבים באורך של 2,000 ק"מ עד סוף העשור.

על רקע ההודעה, מניית אלקטריאון צללה ב־44% בבורסה בתל אביב, ושווי השוק של החברה נפל ל־822 מיליון שקל, בעוד בתחילת היום הוא עמד על כמעט 1.5 מיליארד שקל. אלקטריאון דיווחה כי להערכתה ביטול המכרז לא משפיע על צפי ההכנסות שלה, אולם נדמה שהמשקיעים לא השתכנעו מצפירת ההרגעה, וההחלטה של ממשלת שבדיה הציבה מבחינתם סימן שאלה על החלום של אלקטריאון.

אורן עזר, מנכ"ל אלקטריאון ובעל השליטה, ניסה לשלוח מסרים מרגיעים למשקיעים. בשיחה עם "כלכליסט" אמר עזר כי מה שהוביל לביטול המכרז הוא השילוב של כמה טכנולוגיות שיצר סרבול, שיבושים ועיכובים במכרז. עם זאת, בדיווח של אלקטריאון נכתב כי לפי מה שממשלת שבדיה מסרה לחברה, ניכר שעלות הפרויקט גבוהה מכפי שצפתה. לדברי עזר, "המכרז היה כללי מדי, ללא הגדרה ברורה של מה מחפשים, ולכן הוא בוטל. המכרז יפורסם בעתיד מחדש, תוך התחשבות בעיוותים, ויתייחס לכל טכנולוגיה בנפרד. התקציב הממשלתי עדיין קיים ואלקטריאון תשתתף במכרז הבא. ביטול המכרז הוא בעייתי, אבל זו הדרך שעליה החליטה הממשלה כדי לשפר אותו. אנחנו ערוכים לשלב הבא".

בכל הנוגע לירידה החדה במניה אמר עזר: "שוק ההון רוצה לראות דברים ברורים ומיידיים. אני מבין את האכזבה של בעלי המניות, אבל צריך להיכנס לפרופורציה. כל דבר שלילי יכול להיות גם הזדמנות. אנחנו לא חברה שמתעסקת רק בשבדיה, וזה לגיטימי שהממשלה תבטל מכרז. רוב הז'יטונים שלנו נמצאים בישראל ובשאר אירופה".

אלקטריאון עוסקת בפיתוח והטמעה של טכנולוגיית טעינה אלחוטית של רכבים חשמליים. ההטמעה נעשית דרך הטמנת סללים מתחת לפני הכביש שמטעינים את הרכב בעת נסיעתו. בדו"חות הכספיים של החברה לרבעון השני שפורסמו אתמול, אלקטריאון הציגה הכנסות של 5.1 מיליון שקל לעומת הכנסות של 1.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2022.

העלייה בהכנסות היא תוצאה של הכרה בהכנסות מפרויקטים בגרמניה. עם זאת, השורה התחתונה נותרה שלילית, כשההפסד הכולל עמד על 19.6 מיליון שקל, בדומה לרבעון השני של 2022.

אלקטריאון גייסה לשורותיה באוגוסט 2021 את נשיא המדינה לשעבר רובי ריבלין לתפקיד ייצוגי של נשיא החברה. במסגרת תפקידו ריבלין אחראי "לקדם שיתופי פעולה של החברה עם ממשלות וחברות גלובליות, וכן לחשוף את פעילותה למקבלי ההחלטות ברחבי העולם". ריבלין אינו נושא משרה בחברה ולכן התגמולים שאותם הוא מקבל אינם מפורטים בדו"חות. החברה אף סירבה להגיב לשאלות בנושא.

בקופתה של החברה יש 52.6 מיליון שקל, חיתוך של כ־50% בהשוואה לסוף הרבעון השני של 2022. גם תזרים המזומנים שלילי בהיקף של 13.6 מיליון שקל.

בשנתיים האחרונות ביצעה אלקטריאון כמה גיוסי הון באמצעות הנפקות פרטיות. רוב המוסדיים משכו ידיהם מההנפקות האלו, בעיקר על רקע שינוי הטעמים והמעבר להשקעה בחברות ערך על פני השקעה בחברות חלום וצמיחה.

יוצאת דופן היא כלל ביטוח שבחודש יולי האחרון רכשה מניות בהיקף של 35 מיליון שקל לפי מחיר של 65 שקל למניה, דיסקאונט של 12% על מחיר המניה באותה עת. כלל ביטוח מורווחת על הנייר שכן כיום מחיר מניית אלקטריאון הוא כ־70 שקל. זאת משום שגם לאחר הקריסה אתמול, המניה זינקה ב־167% השנה.

בינואר גייסה אלקטריאון 39 מיליון שקל באמצעות הנפקת מניות וכתבי אופציה. במסגרת הקצאת המניות, שהניבה לחברה 18 מיליון שקל, רכשו מניות צחי חג'ג', שמחזיק ב־9.7% בחברה כעת, וירון יעקבי, שמחזיק ב־7.1%. גיוס זה נעשה במחיר של 30 שקל למניה, לאחר שאת 2022 סיימה המניה בצניחה של 86% ואת 2021 בירידה של 22%.

חג'ג' ויעקבי מורווחים על ההשקעה גם לאחר קריסת המניה אתמול. חג'ג' הגדיל את השקעתו בחברה לאורך השנה. בסך הכל השקיע 50 מיליון שקל וכיום המניות שלו שוות 90 מיליון שקל. יעקובי רכש כמעט את כל החזקתו באוקטובר 2021. מדובר במניות בשיעור 7.04% מחברת הון הטבע תמורת 42.5 מיליון שקל. יעקובי רכש לפי מחיר של 212 שקל למניה, על כן הוא מופסד כ־25 מיליון שקל על ההשקעה העיקרית באלקטריאון.

מתחילת 2023 נרשמה מגמה חיובית במניותיה של אלקטריאון על רקע התפתחויות חיוביות בתחום פעילותה. בפברואר היא נבחרה כספק יחיד בפרויקט של אוניברסיטת יוטה שבארה"ב להקמת כביש חשמלי במסוף שמפעילה רשות הנמלים במדינה לבחינת יכולת הטענה חשמלית לרכבי משא.

במרץ השנה חתמה על מזכר הבנות עם יצרנית הרכב טויוטה ועם יצרנית חלקי הרכב היפנית Denso לפיתוח טכנולוגיית טעינה אלחוטית לרכבים קיימים ולרכבים חדשים על בסיס הטכנולוגיה של אלקטריאון.