שיאני השכר של 500 S&P: מנהלים של חברות עם ביצועי חסר

הארגון ללא מטרות רווח As You Sow שמקדם אחריות תאגידית חברתית בראי בעלי המניות, פרסם בחודש שעבר דו"ח על עלות שכרם של המנכ"לים בחברות הגדולות ביותר במשק האמריקאי. בין השאר עולה מהדו"ח, כי השנה החולפת היתה פנומנלית מבחינת שכרם של הבכירים וגרועה כהרגלה עבור העובדים. הסיבה: הקשר שפעם היה מקודש בין ביצועים לתגמול התרופף עוד יותר, וחוסר השביעות של בעלי המניות בנושא גבר.

לכתבות נוספות בערוץ TRUST

הדו"ח שמתפרסם זה שמונה שנים ברציפות בוחן את עלות שכרם של המנהלים הבכירים ביותר ומדרג את אותו בהתאם לביצועי החברות. מניתוח זה מדרגים מחברי הדו"ח את המנהלים ששכרם מנותק באופן החד ביותר מתפקוד החברות, מה שהם מכנים — מי שמועסקים בשכר גבוה יתר על המידה.

הדירוג מתבסס על מדד הנשען על שלושה פרמטרים. הראשון, דירוג של "תשלום יתר", שכלל ניתוח של ביצועי המניה, תוצאות פיננסיות וחלוקת הדיבידנדים לאורך חמש שנים. מנתונים אלו חושב הסכום שהמנכ"ל היה צפוי לקבל לעומת השנה הקודמת. את הפער, אם היה לטובת המנכ"ל, הגדירו כ"תשלום יתר". דירוג שני זיהה את החברות שבהן שיעור בעלי המניות הגבוה ביותר הצביע נגד חבילת שכר המנכ"ל. הדירוג השלישי כלל השוואה בין עלות שכר המנכ"ל לשכר החציוני של עובד. שלושת הדירוגים שוקללו לדירוג כלל המנכ"לים.

את הדירוג מוביל מנכ"ל וורנר ברדרס-דיסקברי, דיוויד מ. זסלב, שהדירקטוריון אישר לו חבילת שכר של 246 מיליון דולר ל־2022, זאת אחרי שהמניה צנחה ב־2021 ב־22%. 39% מבעלי המניות הצביעו נגד. היחס בין שכרו של זסלב לזה של עובד חציוני היה 2,972 ל־1. לפי מדד זה, זסלב היה ראוי לקבל כ־13.9 מיליון דולר, כלומר, הוא קיבל תשלום יתר בכ־94%. במקום השני מככב פבריציו פרדה מאסתי לאודר ואחריו ג'יי א. סנודן מחברת פן נשיונל גיימינג שחבילת השכר שלו זינקה ב־1,590% לעומת שנה קודם לכן.

עלות השכר הממוצעת של מנכ"ל מ־S&P 500 טיפסה ב־2022 ב־20.9% לכ־19 מיליון דולר, זאת בזמן שהמדד עצמו ירד ב־20%. עליות השכר הממוצעות במשק עמדו על 5.3%, כאשר בתיאום אינפלציוני לא ארע כל שיפור. עלות שכרם הממוצעת של 100 המנכ"לים שמרוויחים את תשלום היתר הגבוה ביותר עלתה בשנה החולפת ב־31% לשכר שנתי ממוצע של 38 מיליון דולר. 85% מכלל המנהלים ברשימה קיבלו 100% או יותר מהבונוסים שיכלו לקבל. השכר העצום, שרק הולך וגדל, כך עולה מהניתוח, גם נתקל בהתנגדות גוברת של בעלי המניות. אלה לא מצליחים לעצור את המגמה, בין היתר בשל הנפקת סיווגים שונים של מניות שמקנות למחזיקים בהן זכויות יתר משמעותיות.

בממוצע, היחס בין משכורות מנכ"לים של חברות S&P 500 לעובד החציוני עומד על 324, עלייה מ־2020, אז נתון זה עמד על 299. בשנת 1965, לשם השוואה, היחס הסתכם ב־1 ל־20. המנכ"ל עם היחס הגדול ביותר בין עלות השכר לעלות השכר החציונית של עובד הוא ג'סי מאמזון, שמשתכר פי 6,474 מעובד. עובדים רבים באמזון, כך דווח, נאלצים להסתייע בתמיכה ממשלתית, כמו תלושי מזון.

מבין 15 המנכ"לים עם השכר העודף הגדול ביותר, עשרה מרוויחים מעל פי 1,000 מעובד חציוני אחד. בהינתן יחסים אלה, ניתן להבין מדוע כשני שלישים מכל האמריקאים חיים מתלוש שכר אחד לשני, אין להם את היכולת לחסוך ולכן לא יכולים לייצר את התנאים לניידות כלכלית. באופן מהותי מצבים אלו מערערים את הביטחון הכללי במערכת הקפיטליסטית שאמורה להבטיח הזדמנויות לניידות.

המציאות הזו אינה נשענת על ביצועי החברות. עשרת המנכ"לים שמרוויחים שכר גבוה יתר על המידה (בממוצע מעל ל־60 מיליון דולר), מנהלים את החברות עם ביצועי החסר הגדולים ביותר. נתון זה איננו אירוע חריג, מציינים ב־As You Sow, שהרי עשרת המנכ"לים בעלי התשלום הגבוה ביותר הציגו את התשואות הנמוכות ביותר בכל אחת ואחת מהשנים מאז שדו"ח זה יוצא, להוציא 2018.

מאז 2015, דירקטוריונים של חברות אלו הוסיפו עלויות שכר מצטברות של 4 מיליארד דולר, בעוד שבפועל קיבלו ביצועי מניות פחותים בשיעור של עד 6% לעומת יתר החברות. עוד עולה, כי עשרת המנכ"לים הללו, כולם גברים לבנים מעל גיל 60, אחראיים ל־10% מכלל השכר שמקבלים מנהלי S&P 500. זאת אומרת, שאם סוכמים את כל השכר שקיבלו 500 המנהלים, 2% מהמנהלים ברשימה מקבלים 10% מהתשלומים.

אחת הסיבות העיקריות לאישור תשלומי השכר היא סיווגים מרובים של מניות. חלק מבעלי המניות פשוט מחזיקים יותר קולות למניה. כך במקרה של מנכ"ל אסתי לאודר, שם למניות של משפחת לאודר כוח הצבעה גדול פי 10 לעומת בעלי מניות "רגילים". אף כי 70% מבעלי המניות הרגילים הצביעו נגד עלות השכר, הפער בין סוגי המניות הביא לעיוות לפיו רק 9% התנגדו. מקרה בולט אחר הוא אמזון, שם משך ג'סי שכר עתק של 212 מיליון דולר אותו אישרו לפי דיווחי החברה 56% מבעלי המניות. עם זאת, התבוננות עמוקה יותר בדיווחים מעלה כי למעשה רק 38% מבעלי המניות המוסדיים הצביעו בעד חבילת שכר זו. הפער, מעריכים כותבי הדו"ח, מגיע ככל הנראה מבעלי מניות גדולים בודדים בחברה, למשל ג'ף בזוס, שמחזיק ב־12.7% ממניותיה.