אושר תקציב חלקי לפינוי בזן; שמחון: "נפנה את המפרץ בתוך חמש שנים"

האם התעשייה הפטרוכימית תפונה ממפרץ חיפה לפני הזמן, או שהתוכנית השאפתנית לשינוי פני המפרץ דווקא תידחה? תקציב המדינה הקרוב יניע את תחילת מהלך פינוי המפרץ באמצעות תקצוב ראשוני של כ-620 מיליון שקל למתקן אחד מתוך שלושה באופן הנדרש לשם היערכות מחודשת של משק האנרגיה לעידן ללא בזן ולתכנון מתקן נוסף. כלל התשתיות הנדרשות טרם מתוקצבות במלואן. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, אמר ל"כלכליסט": "אם נעבוד טוב ונקבל שיתוף פעולה, אפשר יהיה לסגור את בזן בתוך חמש שנים. זה מאתגר מאוד, וזה המבחן שלי".

עם כינונה התחייבה ממשלת נתניהו לתקן את החלטת הממשלה לקידום ולפיתוח מפרץ חיפה, כך שתכלול תאריך יעד לפינוי התעשייה המזהמת בתוך פחות מעשור, לרבות סעיף תקציבי ליישום ההחלטה, בהתאם למסקנות ועדת המנכ"לים, אשר בראשה עמד פרופ' שמחון. אלא שהתקצוב המלא הנדרש רק עבור הקמת תשתיות לאחסון גפ״מ כחלק מהיערכות משק האנרגיה, ללא תשתיות נוספות הנדרשות, נאמד בכ-2 מיליארד שקל. סכום התקצוב כעת - הוא חלקי וראשוני בלבד.

פינוי התעשייה המזהמת ממפרץ בעידן שבו בישראל עדיין משתמשים באופן נרחב בדלקים ובגז בישול (גפ״מ) דורש תשתיות רחבות היקף לאחסון הגפ״מ ותזקיקי דלק, לצד פתרונות לייצור ואחסון ביטומן, ולקונדנסט המופק היום כתוצר לוואי של אסדות הגז, ומשמש את תעשיית דלקי המאובנים. לצד הקמת נמל דלקים חדש בנמל חיפה, המקודם כיום בוות״ל במסגרת תת״ל 118, יש צורך בהקמת אתרי אחסון תזקיקים בצפון ובדרום בהיקף של 560 אלף טון, ושלושה אתרים לאחסון גפ״מ בהיקף של 30 אלף טון בסך הכל.

משרד האנרגיה יקצה כעת מאות מיליונים להקמת מתקן אחד לאחסון בבית זיקוק אשדוד (בז"א) או בקצא"א, לצד סכום נוסף לקידום זמינות, תכנון מפורט, הפקעות והקמת צנרת לקידום אחסון ביבור, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה והמינהלת לפיתוח מפרץ חיפה. תקציב המתקנים הנוספים ימתין לתקציב המדינה ב-2025, וכך גם תקצוב הפארק המטרופוליני הגדול שעתיד לקום באזור המפרץ במימון רמ״י וקק״ל.

בארגוני הסביבה מזהירים כי היעדר תקצוב מלא לכלל תוכניות הפינוי עלול להוביל לעיכוב פינוי מפרץ חיפה ולמהמורות ביישום הקמת התשתיות. אף שמדובר בתוכנית ארוכת טווח, גם בתקציב המדינה הבא ייאלצו במשרד האנרגיה ובמועצה הלאומית לכלכלה לחזר על פתחי משרד האוצר ולדרוש תקציב שוב ושוב. לדברי אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, ״ממשלת נתניהו התחייבה לפנות את מפרץ חיפה ולהציג את התקציב הדרוש לכך. התקציב המסתמן לביצוע החלטת הממשלה לפינוי המפעלים המסוכנים הוא איתות חשוב למשק ולמזהמים, אולם הוא נמוך מדי ביחס לנדרש כדי לעמוד בהתחייבות הממשלה. מדובר בחיי אדם. כשם שאי אפשר להציל רק את שליש מתושבי האזור, כך אי אפשר לממן רק שליש מן הדרוש. כבר נוכחנו בעבר שכאשר רוצים להשיג יעדים – מוצאים את התקציב. תושבי חיפה והסביבה מותשים מהמלחמות שחוזרות מדי שנה על התקציב שמגיע להם. סגירת המפעלים המזהמים לא רק תשפר את בריאות תושבי המפרץ, אלא גם תביא לתועלת כלכלית, תפחית את יוקר המחיה ותסייע בפתרון משבר הדיור לצעירים בצפון הארץ״.

"לשמחתי, הצלחנו למנוע עיכוב בסגירת בזן. אני אמונה בקרוב להיות יו"ר ועדת ההיגוי, ומיום ראשון בבוקר אני מתחיל את התהליך. יש לנו הקצאה", אמר שמחון. "הכנסת עוד לא העבירה את הכסף, אבל ברור לכולם שהוא יגיע. אפשר להתחיל את התכנון המפורט והפקעת הקרקעות. אנחנו צריכים שלושה אתרים לאחסון גפ״מ, ועכשיו אנחנו מתחילים עם תכנון של אתר יבור, שייקח קצת יותר זמן להקים. היה קריטי לתקצב את השלב הראשון של הפרויקט. בלי זה אי אפשר היה לתכנן את התהליך. בנוסף יש עוד אתר אחד שיקום בדרום, ועבורו יש הקצאה של מאות מיליונים״.

הסכום שהתקציב מקצה כיום, הוא פחות משליש מהסכום הכולל הנדרש לפינוי בזן, אך שמחון מאמין שמדובר בסכום ראשוני שיאפשר להניע תהליך באופן מהיר. למרות שהממשלה עדיין לא סימנה באופן רשמי יעד לפינוי בזן בהחלטת ממשלה, שמחון אף מסמן יעד שאפתני יותר לתחילתו של עידן חדש במפרץ חיפה, מזה שהציבה הממשלה עצמה בהסכמים הקואליציוניים.

"המשמעות של זה היא שאם נעבוד טוב ונקבל שיתוף פעולה, אפשר יהיה לסגור את בזן בתוך חמש שנים. זה מאתגר מאוד, וזה המבחן שלי", אמר שמחון. "התקציב הוא לא 2 מיליארד. בתקציבים הבאים נצטרך לתקצב גם את האתר השלישי וגם את המתקן עצמו ביבור. בתקציב 2026-2025, בהתאם להתקדמות של הליכי התכנון המפורט, נצטרך לבדוק את ההתקדמות, מה הספקנו ולפי זה לתקצב את מה שנדרש. הייתי מעדיף לקבל את כל הכסף עד להשלמת המתקנים, אבל קיבלנו את מה שאנחנו זקוקים לו כדי להתחיל את התהליך. הצד הטוב הוא שאנחנו עדיין יכולים לעמוד בדד ליין שהצבתי. הצד הרע הוא שאני צריך להמשיך ולהילחם על המשך התקצוב. זה קריטי לתושבי מדינת ישראל. זה פרויקט שישנה את פניה של מדינת ישראל, וייצור מטרופולין שיתחרה בגוש דן. המטרופולין שיקום, שמרכזו יהיה בלב המפרץ, יקרין על כל הצפון ויאיץ את הפיתוח של הגליל כולו״.

מלבד תקציב ראשוני, תמריץ נוסף שניתן לפינוי המפרץ כעת הוא סעיף בחוק התשתיות הלאומיות בחוק ההסדרים. נספח החוק מגדיר מהם הפרויקטים שיוגדרו כתשתית לאומית, וברשימה שולבו אתרי אחסון תזקיקים וגפ"מ, לרבות הצנרת הנדרשת. כך הקמת התשתיות עשויה להפוך קלה ומהירה יותר, אך היעד השאפתני שמציב שמחון לפינוי עלול להיתקל בהתנגדות עזה של משרד האוצר, המנהל כיום מו"מ מול התעשייה הפטרוכימית על פינויה מהמפרץ.

לאחר התכתשות, גם פומבית, הגישו באגף התקציבים באוצר עמדה לעומתית לוועדת המנכ״לים, וסירבו בין היתר להצבת יעד חלוט לפינוי המפרץ. עם כינון ממשלת לפיד-בנט קודמה ועברה החלטת ממשלה בנושא, אך יעד פינוי המפרץ נותר עמום, ללא החלטה חד-משמעית כדי להותיר מרחב גמישות לרגולטור. לפי ההסכמים הקואליציוניים, עד 28 בחודש מרץ הקרוב תידרש הממשלה לקבוע תאריך יעד ברור לפינוי התעשייה הפטרוכימית מליבה של חיפה.