התייקרות מתונה בחשמל, תקציב נמוך להתייעלות אנרגטית: אושר מס פחמן חדש

ייקור החשמל לצרכן ימותן, יישום מס הפחמן יידחה ל-2025, בלו בשיעור נמוך על הגז, תוכנית התייעלות אנרגטית בסכום נמוך מזה שהובטח בעבר ומנגנון שיאפשר לתעשיינים לקבל פטור מתשלום: נוסח חדש של מס הפחמן אושר היום (יום ב׳) עם אישור התקציב בממשלה, לאחר שינויים שנעשו בימים האחרונים לאחר סיכומים בין משרדי האוצר, הגנת הסביבה והאנרגיה בצל המחלוקות הרבות.

מס פחמן הוא מס שנגבה על פליטות פחמן דו חמצני שמקורן בתכולת הפחמן בדלקים מזהמים אשר שריפתם מובילה להתחממות כדור הארץ ושינויי אקלים חמורים ברחבי העולם (בעיקר פחם, גז ונפט). עשרות ממשלות בעולם כבר הטילו מס דומה, במטרה לווסת את הפליטות ולתמרץ מעבר לשימוש באנרגיה נקייה. בשנים האחרונות, ארגון ה-OECD המליץ לישראל ליישם מנגנון מס פחמן דומה.

לאחר שבימים האחרונים הופעלו לחצים על ידי משרדי הממשלה, הוחלט כי המס שיחול על פחם, מזוט, גפ״מ, פטקוק וגז לא ייכנס לתוקף השנה אלא רק ב-2025. שיעור המס יעלה באופן מדורג משנה לשנה ויגיע לשיאו בשנת 2020. המיסוי על הגז יהיה נמוך יותר מאשר על יתר הדלקים, ויעלה באופן איטי.

בשנת 2021 עמד מס פחמן לאישור ממשלת לפיד-בנט, אולם קידום הנושא נבלם על ידי ממשלת נתניהו עם כניסתה לתפקיד. כעת, בשל הוצאות מלחמת ״חרבות ברזל״ הוחלט לקדם שוב את המס – אם כי במתכונת שונה. מס הפחמן צפוי היה להעלות את מחירי החשמל, כך לפי ההערכות, בשיעור של כ-5%-10%, אולם שר האנרגיה, אלי כהן, הודיע כי הצליח לבלום את אותה עלייה. לפי כהן, ככל שמחירי החשמל יעלו על מדד המחירים לצרכן, תספוג קופת המדינה את ההפרש באמצעות הקטנת שיעור מס הפחמן על הגז (בדומה לבלימת ייקור תעריפי הדלק באמצעות מיתון הבלו בשנתיים האחרונות). בנוסף נקבע כי משרד האוצר יפרסם מתווה לסיוע לשכבות חלשות על מנת לסייע להתמודד עם העלייה במחירי האנרגיה ככל שיהיו. זאת בניגוד למס הפחמן שקודם בתקופת ממשלת-לפיד בנט, במסגרתו נקבע כי משרד האוצר לא יפעל בנושא בעצמו ועל שיקול דעתו בלבד, אלא בשיתוף משרדי האנרגיה, הסביבה, הרווחה ועוד.

למרות שמס הפחמן נועד לגלם את העלויות החיצוניות של דלקים מזהמים ולמתן את השימוש בהם, במשרד האוצר התנו את מס הפחמן בכך שישולב בו סעיף הקובע כי תסובסד ותיושם תוכנית להאצת פריסת רשת הגז הטבעי בידי רשות הגז. זאת למרות שבחיבור מפעלי תעשייה לגז כבר הושקעו עד היום כ-700 מיליון שקל מקופת המדינה. מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, אמר בשבוע שעבר לכלכליסט כי הוא סבור ש״אין היגיון לסבסד את זה. רוצים להקים? שמי שרוצה להקים ישלם. אין היגיון לגבות מס פחמן ולסבסד קווי גז. כשהממשלה מסבסדת גז, היא מעודדת אנשים להשתמש בגז במקום להשתמש בחשמול״.

לאור דרישת משרד האנרגיה נקבע כי ייושם נוהל לסיוע להתייעלות (תוכנית התייעלות אנרגטית) בהיקף של 450 מיליון שקל בשנים 2024-2027. מדובר בשיעור נמוך משמעותית מזה שסוכם בין משרדי הממשלה למשרד האוצר בנוסח מס הפחמן תחת ממשלת לפיד-בנט (1.1 מיליארד שקלים ל-4 שנים). ברחבי העולם תוכניות התייעלות אנרגטית מהוות בסיס ליישום מסי פחמן, שכן הן מאפשרות לציבור ולתעשייה לבחור בחלופות סביבתיות יותר לשימוש בדלקים מזהמים. לפי ההערכות בממשלה, כדי לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות שקבעה הממשלה יש צורך בכ-1.5 מיליארד שקל, אך הסכום שהוקצה כעת רחוק מכך. לפי ניתוח שבוצע במשרד האנרגיה תוכנית להתייעלות אנרגטית בגובה 1.1 מיליארד שקל יכולה לחסוך כ-10% מצריכת האנרגיה הצפויה במשק בשנת 2030 - בדומה ל-4.5 תחנות כוח חדשות.

כדי לנטרל את התנגדות התאחדות התעשיינים, שהובילה בשנת 2021 לבלימת קידום המס תחת ממשלת לפיד-בנט, כעת תשלב הממשלה מנגנון ייחודי שיעניק מכסות ופטורים מתשלום המס לתעשיינים באופן שאינו מבטיח כי הפליטות בתעשייה ירדו. לפי הצעת המחליטים, משרדי האוצר, האנרגיה, הכלכלה והגנת הסביבה יגבשו בתוך שישה חודשים נוהל אשר ידמה את התמורה אותה היו זכאים התעשיינים לקבל במסגרת מכסת פליטות במנגנון הסחר בפליטות האירופי, אילו היו כפופים אליו. באירופה ישנן מכסות פחמן הניתנות לתעשיינים, אך היא הולכת ומצטמצמת עם השנים והם נדרשים בהליכי ייעול שיבטיחו את הפחתת הפליטות מצידם.

כפי הנראה מהנוסח הנוכחי שפרסם משרד האוצר, המנגנון שיעמוד עבור התעשייה לא יחייב צעדי התייעלות מצידם או השקעות בהפחתת פליטות, ובכך קיים חשש כי למעשה המדינה תסבסד בפועל את התעשייה ללא תמורה מצידה. אחת הסיבות לכך שבמשרד האוצר מבקשים לקבוע מנגנון בנושא, היא השאיפה כי תעשיינים לא יאלצו לשלם מס גבולות בכניסה לאיחוד האירופי בעתיד אילו הם אינם משלמים מס פחמן במדינת המקור. אולם כלל לא בטוח שהאיחוד יכיר במנגנון הישראלי, שכן לפי הדירקטיבה האירופית ניתן המס יופחת רק אם מחיר הפחמן שולם בפועל במדינת המוצא.

פרופ׳ אורן פרז, ראש בית הספר לקיימות וסביבה באוניברסיטת בר אילן, אמר: ״כדי למנוע מהתעשייה לשלם, צריך להטיל עליה מס פחמן שקול בגובהו למס האפקטיבי באירופה שנגזר תכנית הסחר בהיתרים (ETS). אם המס בישראל יהיה נמוך מדי, זה לא יעזור לתעשייה מול רגולציית ה-CBAM של האיחוד. במסגרת תכנית ההיתרים, כל פעם הקטינו את התקרה של כמות ההיתרים שחולקו מדי שנה, וכך נוצר מחסור מלאכותי שהעלה את מחיר היתרי הפליטה בשוק. כאן התכנית היא להטיל מס מבלי שנקבעו יעדי הפחתת פליטות בחוק וללא מוסד עצמאי שיוכל לבחון את התוצאות של המס מול יעדים. נראה שזאת רק כסות כדי למלא את הגרעון התקציבי. אין כאן היגיון סביבתי פנימי. לא ברור גם עד כמה זה יוכל להביא לתוצאות סביבתיות. מצד אחד לא רוצים לפגוע בתעשייה ולא רוצים לפגוע בצרכן, אז איך אפשר יהיה להטיל מס אפקטיבי? בסופו של דבר מס פחמן מגדיל את עלויות הייצור לתעשייה ופוגע במידה מסוימת בצרכן כדי לתמרץ מעבר אנרגטי והתנהגות פרו-אקלימית. לא ברור מה מנסים להשיג כאן״.

לפי מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה התועלת נטו למשק מהטלת מס פחמן לפי המנגנונים המקובלים בעולם, מוערכת בכ-1% במונחי תוצר לשנה, כתוצאה מהתועלות הנובעות מהפחתת המזהמים המקומיים, כגון הפחתת תחלואה ותמותה, חיסכון בהוצאות הבריאות הציבוריות ושיפור איכות חיי האזרחים. שילוב של יעדי מדיניות עם מס פחמן יכול להפחית את הפליטות של גזי חממה ממשק האנרגיה בישראל ב-72% עד שנת 2050 ביחס ל-2015. חוקרי המכון הדגישו בפני הממשלה כי בכדי להשיג את מטרותיו, יש למסות את מקורות האנרגיה בהתאם לתכולת הפחמן שלהם, להפנות את תקבולי המס לעידוד השקעה בפיתוח ואימוץ טכנולוגיות להפחתת פליטות וסיוע לאוכלוסיות שעלולות להיפגע מהמס.