ההתערבות הבלתי פוסקת של הממשלה הטורקית בשוק ההון מבריחה את המשקיעים

עד השבוע שעבר הבורסה בטורקיה הייתה אחד מעמודי היסוד הכלכליים הבודדים שנותרו חופשיים מהתערבות פוליטית מצד הממשלה. זה כבר לא המצב.

באמצעות שורה של שינויים נמהרים הממשלה הזרימה הון לשוקי ההון והינדסה ראלי בשווי 20 מיליארד דולר במדד המניות BIST 100 בתוך שלושה ימים. על הנייר, המדד, שמהווה את מדד הדגל בבורסת איסטנבול, נסחר עדיין קרוב לשיא של כל הזמנים, אך בפועל טורקיה התרחקה בצעד נוסף מעולם הפיננסים הנורמלי.

משקיעים בניו יורק, לונדון ובמקומות נוספים ברחבי העולם כבר הודיעו כי אינם מעוניינים להשקיע כסף בבורסה שבה החוקים משתנים בהתאם לגחמות של מי שבשלטון, אך קשה לדעת בשלב זה אם התמרונים הם זמניים בלבד לבלימת משבר או מהלך פוליטי שנועד לשמור על מחירי הנכסים גבוהים לפני הבחירות לנשיאות במאי, שבהן יתמודד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן על תקופת כהונה נוספת.

"אין יותר שוק", אמר לבלומברג וולפנגו פיקולי (Wolfango Piccoli), נשיא חברת Teneo Intelligence. "הכל קשור ליעדים פוליטיים קצרי טווח ולהתערבויות אין-סופיות מצד הרשויות המקומיות, שמשתמשות בטריקים שונים בניסיון לספק מעטה של נורמליות".

קובעי המדיניות נקטו בשבוע האחרון שורה של צעדים לחיזוק שוק ההון על ידי העברת כספי פנסיה פרטיים, הוראה לבנקים ממשלתיים לרכוש מניות וביטול מסים על רכישות חוזרות של מניות מצד חברות. קרן ההון הריבונית של טורקיה מתכוונת גם לנקוט צעד קבוע להקמת מנגנון חדש שיאפשר לממשלה לקנות מניות בתקופה של תנודתיות גבוהה.

חלק מהמשקיעים מאמינים שאין סיבה לפרש מדי את השינויים שמתרחשים ימים ספורים לאחר רעידת האדמה ההרסנית ביותר זה עשורים. לטענתם, הם עשויים להיות זמניים בלבד, מקבילים להפסקות אוטומטיות במסחר בתקופות של משבר, ולא בהכרח סימן לכך שהממשלה מתכוונת לקחת מעתה חלק פעיל במסחר.

"צעדים קצרי טווח לאיזון מחדש של השוק ולהפחתת התנודתיות לאחר רעידת האדמה הקטלנית נשמעים לרוב מוצדקים", אמר ננאד דיניץ' (Nenad Dinic), אסטרטג מניות בבנק יוליוס בר. "אנחנו רואים סיכון קטן לאימוץ מדיניות של התערבויות לא רצויות".

עם זאת, משקיעים פחות חיוביים מפרשים את השינויים בשוק ההון כהרחבה של השליטה הממשלתית, שכבר מעורבת במסחר במטבע הטורקי ובשוקי האג"ח.

מאז ניצחונו של ארדואן בבחירות ב-2018, שהעניק לו סמכויות נרחבות בשל השינויים שערך במערכת הנשיאות, הממשלה אימצה טקטיקות שנויות במחלוקת, החל מהורדת הריבית בזמן שהאינפלציה משתוללת ועד לשינוי הרגולציות בתעשיית הבנקאות כדרך צדדית לחזק את הלירה. בעקבות זאת החלה בריחה המונית של הון זר מטורקיה, זאת לאחר שבעבר נחשבה ליעד מועדף על המשקיעים בשווקים המתעוררים בשל מדיניות השוק החופשי שלה. המשקיעים הזרים מחזיקים כעת ב-30% בלבד מהמניות הטורקיות, זאת לעומת ממוצע של מעל 60% שנרשם בשני העשורים האחרונים, כך לפי נתונים שאסף בנק הסליקה Takasbank. בשוק האג"ח הבעלות הזרה קרובה ל-1%, ירידה מ-28% ב-2013.

במדד השווקים המתעוררים של MSCI החברות הטורקיות מייצגות כ-0.5% מהחברות הנסחרות, בדומה לצ'ילה, שהכלכלה שלה קטנה בחצי.

צעדי החירום שננקטו עזרו להעלות את מדד המניות ב-12% בשבוע האחרון, ומאז תחילת 2022 המדד יותר מהכפיל את עצמו מבחינת השווי שלו בלירה. בטורקיה, שבה הממשלה שומרת על שיעורי הריבית והפיקדונות נמוכים באופן מלאכותי, מניות וזהב נותרו המקלטים ההגיוניים הבודדים לחיסכון.

מבחינת המשקיעים הבינלאומיים, השינויים בשוק ההון הטורקי מעלים את הסיכוי שהרגולציות הופכות את המדינה לשוק סגור יותר, הרלוונטי בעיקר למקומיים. לפני רעידת האדמה, המדד היה בעל הביצועים הגרועים השנה בעולם. עם זאת, ניק סטדמילר (Nick Stadtmiller) מ- Medley Global Advisors בניו יורק, מעריך שיהיה קשה לממשלה לשמור על שוק המניות גבוה באמצעות התערבויות בלתי פוסקות. "הבעיה היא ששוק המניות קרוב לוודאי זקוק לרכישות חדשות כדי לשמור על הרמות הגבוהות", הסביר. "הרשויות יצטרכו להמשיך ולהתערב כדי למנוע קריסה של הבורסה, שתפגע בסנטימנט הצרכנים ובהוצאות".

מנגד, יש משקיעים שאינם חוששים מהסיכונים המתלווים להשקעה בטורקיה, ומאמינים שהם אינם שונים מסיכונים בכל השווקים המתעוררים. כך למשל קרלוס הרדנברג, מחברת ההשקעות מוביוס קפיטל פרטנרס, טוען כי הוא שומר על האחזקות שלו בלירה טורקית ומחכה לראות כיצד יתפתחו הבחירות.

"ראינו את זה קורה במדינות אחרות והצעדים הם זמניים", אמר. "אין ספק שהרשויות צריכות להתרחק מהשוק באופן כללי".