הבשורה הטובה: עלייה בתעסוקת חרדים, הרעה: בלי כישורים השכר נמוך

קצבאות מול עבודה: מערכת הרווחה הממשלתית בנויה בחלקה הגדול על סיוע לפי קריטריון של הכנסה לנפש ללא התניה במיצוי יכולת השתכרות (יציאה לעבודה). זה יוצר מצב שאברך שייצא לעבוד יפסיד למעשה הטבות רבות בנוסף לקצבת האברך, דוגמת הנחות גדולות במעונות יום, תשלום סמלי של דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, סיוע בשכר דירה ועוד.

לכל הכתבות בפרויקט לחצו כאן

ב־2019 פורסם לראשונה תחשיב של משרד האוצר, שלפיו אברך שיוצא לעבוד צפוי לאבד בממוצע 5,400 שקל בחודש. שילוב בתחשיב של התוספות הצפויות לקצבאות האברכים וכרטיסי המזון של ש"ס מעלה את הסל לכ־5,800 שקל בחודש. השכר הממוצע לגבר חרדי בשוק העבודה עומד על 9,700 שקל, כלומר אברך שעוזב את הכולל מפסיד בממוצע 60% מהשכר שלו. כאשר בפועל צפוי לו כעובד מתחיל שכר נמוך משמעותית ולכן הוא יקבל תוספת נמוכה מאוד להכנסה, מה שהופך את היציאה לעבודה ללא משתלמת עבורו, לפחות בטווח הקצר.

שכר: אחת הסיבות העיקריות לכך שלגברים חרדים לא משתלם לצאת לעבודה היא ההשכלה הנמוכה שלהם. גברים חרדים משתכרים בממוצע 50% פחות מגברים יהודים לא חרדים - 9,700 שקל לגבר חרדי מול 19,300 שקל בממוצע ליהודי שאינו חרדי. בשונה מהגברים, הנשים החרדיות רוכשות השכלה תיכונית, וחלקן גם מקצועית או אקדמית, אשר מוכיחה את עצמה כיעילה. הן משתכרות שני שלישים משכר נשים יהודיות לא חרדיות. זה נובע מכך שהן לומדות מקצועות ליבה בסמינרים (התיכונים החרדיים), מה שמקל עליהן לרכוש השכלה מקצועית ואף אקדמית. הסיבה העיקרית לפער השכר של הנשים החרדיות מהנשים היהודיות הלא חרדיות היא משרות חלקיות, כלומר פחות שעות עבודה ועיסוק בתחומים עם שכר נמוך כמו חינוך.

עוני: שאלת העוני החרדי מתאפיינת בכך שלעתים קרובות זה עוני מבחירה שנובע מהחלטת האב להמשיך ללמוד כאברך כולל. יש קשר ישיר בין מספר ילדים לעוני. לפי דו"ח העוני האחרון של ביטוח לאומי, 34% מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני אבל 47%, כמעט חצי ממספר הילדים. כלומר המשפחות העניות הן אלו שיש להן הרבה יותר ילדים. עבודת שני ההורים מונעת עוני - לא תמיד אבל בדרך כלל. עיבוד של נתוני דו"ח העוני מגלה שיותר מ־75% מהמשפחות החרדיות ששני בני הזוג בהן אינם עובדים עניות, יותר מחצי מהמשפחות שבן זוג אחד בהן אינו עובד אבל רק רבע מהמשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים. כלומר יש קשר ישיר בין הלימודים בכולל לבין עוני. צריך גם לזכור שכאשר מדובר במשפחות גדולות דרושות משכורות הרבה יותר גבוהות כדי לחלץ אותן מעוני.

תעסוקה: שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה ברבעון השני של 2022 ל־55.8%, שיא כל הזמנים. זה קרה בגלל העלייה ביוקר המחיה ובריבית על המשכנתאות, שמקשה מאוד על משפחות אברכים – אף שגם תקציבי האברכים גדלו. עם זאת, עדיין מדובר על שיעור תעסוקה נמוך מאוד לעומת גברים יהודים לא חרדים, שעומד על 87%. קיים פער עצום בין נשים חרדיות לגברים חרדים לטובת הנשים. הן עלו משיעור תעסוקה של 50% ב־2003 לרמה גבוהה של 80%, שנמוכה רק מיהודיות לא חרדיות. תרמה לפער הזה העובדה שב־2015 המפלגות החרדיות חזרו לממשלה והגדילו מאוד את ההטבות לאברכים, מה שגרם לכך ששיעור התעסוקה שלהם דשדש בין 50% ל־53% בשמונה השנים האחרונות. עם זאת, בקרב הנשים החרדיות קיימת בעיה של עבודה בשכר נמוך ובמשרות חלקיות.

הייטק: השמועות על שילוב חרדים בהייטק היו מוקדמות מדי. על פי דו"ח רשות החדשנות, רק 3,300 חרדים עובדים בהייטק, שהם כ־1.5% ממספר הגברים שעובדים בענף. זה רק כ־2% ממספר הגברים החרדים בישיבות. אצל הנשים המצב טוב יותר. כ־7,000 נשים חרדיות עובדות בהייטק והן מהוות 6% מהנשים בתחום, עדיין רחוק מייצוגן באוכלוסייה. הנתונים האלה מוכיחים חד־משמעית שהנזק שנגרם לבנים החרדים כשאינם לומדים מתמטיקה ואנגלית אינו בר־תיקון בדרך למשרות מכניסות. בהחלט סביר שהלימודים בישיבות הליטאיות אכן מחדדים את המוח אבל זה לא מאוד מועיל בתחומי המתמטיקה והאנגלית. מדובר בשתי שפות שקל יותר ללמוד את היסודות שלהן בגיל צעיר וקשה הרבה יותר לעשות זאת בגיל מבוגר.