החשש: ההקלות לרשתות השיווק יימשכו גם אחרי המלחמה

בחסות המלחמה, ותחת כנפיה של ממשלה רשלנית, השיגו הקמעונאים והיבואנים פטור מהדרישות שהכי מפריעות להם ושנגדן הם מנהלים קרב ארוך־שנים. מדובר בכמה מהמהלכים החשובים ביותר בהגנת הצרכנים: הפטור מסימון מחירים על גבי מוצרים, הפטור מחובת קבלת בקבוקים ריקים החייבים בדמי פיקדון והפטור מסימון מזון מזיק בסמלים אדומים. החשש הוא שהפטורים, שחלקם לא הוגבל בזמן, ניתנו מתוך כוונה לקבוע עובדות, שיישארו בתוקף גם אחרי שלא תהיה לכך סיבה.

באופן מטריד, ראשונה לפעול לטובת הקמעונאים היתה ציפי שיינקמן, ממלאת מקום הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, שייתכן שראתה במלחמה הזדמנות לקדם את ביטול סימון המחירים, כפי שניסתה הרשות לעשות לפני ארבע שנים ונבלמה על ידי שר הכלכלה דאז אלי כהן.

כבר למחרת השבת השחורה, ונוכח היעדרות של שיעור ניכר מעובדי הענף, התירה שיינקמן לרשתות השיווק לוותר על סימון מחירים על גבי מוצרים. ההקלה ניתנה לקמעונאים בכפוף לכך שיקפידו על הצבת שלטי מחיר על המדפים. "לאור המצב הביטחוני והשפעתו על פעילותם של עוסקים רבים, בין היתר בשל גיוס מילואים המשפיע על מצבת כוח האדם, חוסר הוודאות המשפיע על גידול בביקוש רחב היקף של טובין שונים ולאור העובדה כי נסיבות אלה מצריכות מתן הקלות, אני מנחה את עובדי הרשות שלא לאכוף בעת הזאת את ההוראות לעניין סימון מחיר על גבי טובין או אריזתם", כתבה הממונה, שלא תחמה בזמן את ההקלה וציינה: "תוקף הנחיה זו מרגע פרסומה והיא תעמוד בעינה עד לפרסום הודעה על ביטולה".

הטבח בישובי עוטף עזה ופתיחת המלחמה הובילו בשבוע הראשון להיעדרות עובדים בשיעור חריג ברשתות השיווק ולהסתערות לקוחות, שביקשו להצטייד במזון. על רקע זה, היה מקום לסייע לקמעונאים שכ־80%-60% מעובדיהן לא הגיעו בימים הראשונים לעבודה מסיבות שונות: חלק מהעובדים גויסו, חלק נאלצו להישאר בבית עם הילדים בשל השבתת מערכת החינוך וחלק חששו להגיע בשל מצב החירום. אלא שמאז חלפו שלושה שבועות, ולמרות שמרבית העובדים - 80%-70% - חזרו לרשתות השיווק, ההקלה עומדת בעינה. זאת, בשונה מהמשרד להגנת הסביבה, שהגביל את הפטור מחובת קבלת בקבוקי משקה ריקים כנגד השבת דמי הפיקדון, שנתן עם פרוץ המלחמה, כך שהסתיים אתמול.

זאת ועוד, היו קמעונאים שלא הסתפקו בהקלה חסרת התקדים שקיבלו, לא הציבו שלטי מחירים על המדפים, והותירו את הצרכנים ללא יכולת לדעת מה מחיר המוצרים, דווקא בתקופה בה הסתיימו מבצעי חגי תשרי והמחירים עלו. במקום שתבטל מיידית את ההקלה, בחרה הממונה להודיע כי היא "בוחנת את עמידת הקמעונאים בהוראות החוק ובכלל זה עניין הצגת מחיר לצרכן". גיבוי למהלך הגיע ממנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב, שהדף בשבוע שעבר טענות בדבר חוסר היכולת של הצרכנים לדעת מה המחירים בחנויות ואמר בריאיון בתוכנית בוקר כי יש לצרכנים אפליקציות ובעולם התקדמו לצגים דיגיטליים. הדברים חסרי האחריות, שמתנערים מציבור שאינו מורגל ומסוגל לבדוק באפליקציות מחירים כשהוא מול המדף, מטרידים ומעוררים תחושה שיש כוונה לקדם פטור זה גם לימי שגרה.

חובת סימון המחירים נכנסה לתוקף בשנת 1998, לאחר שעוגנה לראשונה בחוק על ידי הרשות להגנת הצרכן. מדובר באחת הזכויות הצרכניות החשובות במדינת ישראל, והחובה המפריעה ביותר לקמעונאים, שכן היא מקשה עליהם לשנות את המחירים בתדירות גבוהה.

מאז נחקק החוק, נרשמו כמה יוזמות חקיקה שנועדו לבטלו. ב־2016 הגיש ח"כ אמיר אוחנה, המכהן היום כיו"ר הכנסת, הצעת חוק לביטול חובת סימון המחירים על מוצרי מזון, בטענה כי החוק יסייע בהורדה של יוקר המחיה שכן כך יורדו עלויות התפעול של הדבקת המדבקות על המוצרים. זאת למרות ששנתיים קודם לכן, ב־2014, החליט נפתלי בנט, שר הכלכלה דאז, שלא לאפשר את ביטול סימון המחירים בתום בחינה קפדנית של המשרד. בנט הסביר את החלטתו בכך ש"סימון המחירים על גבי המוצר מסייע לצרכן להשוות מחירים ומקשה על הקמעונאים להעלות את המחירים של אותם המוצרים". עשור קודם לכן משרד התמ”ת בראשותו של אהוד אולמרט בחן מתן פטור מסימון מחירים לחלק מהמוצרים על מדפי הסופר, אך לא התקדם בנושא.

גם לפני ארבע שנים, היתה זו הרשות לסחר הוגן שגויסה למאבק הקמעונאים והודיעה כי החליטה לבחון אסדרה חליפית. כאמור, שר הכלכלה דאז כהן, שהופתע מהודעת הרשות, ביטל אותה בכך שאמר כי כל שינוי בצו סימון מחירים מחייב את אישור וחתימת השר, כך שלהודעת הרשות לסחר הוגן אין ערך, שכן אין לו כוונה לבצע שינוי. "בתור אחד שנוהג לבצע קניות מפעם לפעם סימון המחירים נותן ודאות בגין המחיר הסופי ומאפשר לבצע השוואה בין מוצרים דומים באופן נוח יותר״, אמר אז.

נגיסה נוספת בזכויות המעטות של הצרכנים ביצע שירות המזון במשרד הבריאות, שהודיע בשבוע שעבר כי כדי לאפשר אספקה רציפה של מזון לישראל, לא תאכף חובת סימון מדבקות סמל המזון האדום וכן, לא יאכף סימון בעברית של בקבוקי מים מינרליים. גם הקלה זו, שניתנה ליבואני המזון שנאבקו בעבר נגד רפורמת הסימון לתוקף, לא הוגבלה בזמן וקיים חשש כי תסייע למשרד הכלכלה המבקש לבטל את חובת הסימון.

בחודש יוני האחרון, הציג שר הכלכלה ניר ברקת את התוכנית שלו להגברת היבוא לישראל במטרה להעמיק את היבוא ולהוריד את המחירים של המוצרים בארץ. פתיחת היבוא תחת הסלוגן "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" אמורה לאפשר ליבואנים לשווק מוצרים המאושרים למכירה באירופה, ללא רגולציה נוספת הקיימת בישראל. אלא שהסימון הייחודי לישראל של מזון מזיק לא מאפשר לייבא מוצרים ולשווקם ללא הדבקת מדבקות הסימון המדגישות כי המוצר מכיל כמות גבוהה של סוכר, מלח או שומן. במשרד הכלכלה אמרו שיפעלו לביטול הסימון, אך במשרד הבריאות דחו את האפשרות על הסף ומסרו כי לא יהיה כל שינוי בסימון. החשש הוא שהפטור הנוכחי, שלא הוגבל בזמן, והצפי שהמלחמה תארך תקופה ארוכה, יובילו לביטול קבוע של הסימון, שנועד להאבק במגפת ההשמנה.

הניסיון לעשות שימוש במלחמה לטובת נגיסה בקווי ההגנה המועטים שיש לצרכנים בישראל - צריך להיבלם באופן מיידי. כל עוד ברקת ושר הבריאות אוריאל בוסו לא יודיעו באופן רשמי על ביטול הפטורים או תחימתם בפרק זמן מוגבל, אפשר להעריך כי בכוונתם לקדם את השארתם גם בימי השגרה, ובכך יש להיאבק.

מהרשות לסחר הוגן נמסר כי בהמשך להודעה הראשונית, על הפטור מסימון מחירים, נתחם הפטור כך שיסתיים בעוד שבוע (8.11).