לישון עם בסקיאט: הסטודיו של האמן בניו יורק מוצע להשכרה תמורת 60 אלף דולר בחודש

הסטודיו של הצייר ז׳אן־מישל בסקיאט בניו יורק, שאותו שכר מאנדי וורהול ובו חי ועבד מ־1983 ועד מותו ב־1988 ממנת יתר, מוצע להשכרה בסכום פעוט של 60 אלף דולר בחודש למשך 10 שנים לפחות.

לנכס, הממוקם בבית ברחוב 57 Great Jones, יש היסטוריה מעניינת: הוא נבנה בשנות ה־60 של המאה ה־19, ונקנה על ידי פאולו אנטוניו ואקרלי — הידוע יותר כגנגסטר פול קלי — שפתח בו את מועדון האתלטיקה של ברייטון ב־1904. לאחר מכן פעל בבניין עסק לעבודות מתכת ואספקת מטבחים עד 1970, שבה הוא נרכש על ידי אנדי וורהול ובשנים האחרונות פעלה בו המסעדה היפנית Bohemian.

ז'אן־מישל בסקיאט. שכר את הנכס מאנדי וורהול | צילום: אי אף פי

בחזית הבניין תלוי מאז 2016 שלט הנצחה לדייר החשוב ובו כתוב: "עבודותיו של בסקיאט קראו תיגר על תפיסות מבוססות של אמנות גבוהה ונמוכה, גזע ומעמד, תוך גיבוש שפה בעלת חזון". בנוסף, החלק החיצוני של הבניין מעוטר באמנות רחוב: מחווה לבסקיאט שהחל את דרכו כמחצית מצמד אמני הגרפיטי SAMO (ראשי תיבות של Same Old Shit) ביחד עם אל דיאז.

בסקיאט עד היום מעורר עניין ועבודותיו נמכרות במחירי שיא. ב־2017 נמכר בסותבי’ס אחד מציוריו, “Untitled” מ־1982, ב־110.5 מיליון דולר למיליארדר היפני מאסוקו מאזאווה. המחירים הגבוהים של האמן מייצרים תיאבון וכך נוצרות עוד שערוריות. למשל, במרץ השנה נחשפו במוזיאון באורלנדו 25 ציורים לא מוכרים לכאורה של בסקיאט, שצוירו על לוחות קרטון ממוחזר. הציורים, כך נטען, התגלו במחסן של תד ממפורד, תסריטאי הוליוודי, שרכש את הציורים מבסקיאט, ללא ידיעתו של הגלריסט שלו, לארי גגוזיאן, ולכן גם לא היה ידוע על קיומם. על פי הודעת המוזיאון, כל הציורים נוצרו בסוף 1982, בזמן שבסקיאט, שהיה אז בן 22, גר ועבד בסטודיו שמתחת לביתו של סוחר האמנות לארי גגוזיאן בווניס שבקליפורניה והכין עבודות חדשות להצגה בגלריה שלו בלוס אנג'לס. מקוריותם של הציורים הועמדה בספק על ידי מומחי אמנות שונים וביוני פשט ה־FBI על המוזיאון ולקח את כל 25 העבודות לבדיקה.

את הסטודיו בקומה השנייה בניו יורק שכר בסקיאט מוורהול זמן קצר לאחר שנפגשו לראשונה. שחזור של הסטודיו אפשר היה לראות לא מזמן במסגרת התערוכה “Jean-Michel Basquiat: King Pleasure” שאצרו אחיותיו של האמן — אירוע יוצא דופן לעצמו שנערך ביולי השנה בניו יורק. התערוכה היתה מסודרת כשיטוט במרחבים ביתיים ואינטימיים וכללה כ־200 ציורים נדירים, ספרי סקיצות, אוספים של חפצי אמנות ופריטים שהיו שייכים לאמן. בחלל של הסטודיו הוצגו ציורים, צבעים ומברשות, ספרים, תקליטים, רצפה מוכתמת, קופסאות סיגריות, בקבוקי אלכוהול, בגדים ועוד.

סוכנות הנדל"ן מרידיאן קפיטל גרופ, המציעה את הנכס להשכרה, תיארה אותו ל־ARTnews כ"לופט פתוח של שלוש קומות עם תקרות גבוהות וחלונות גג הפרוש על פני שטח כולל של כ־590 מ״ר״. עוד הוסיפו כי "נשמח לשמור את הבניין הזה בקהילת האמנות". מעניין למי מקהילת האמנות תהיה אפשרות לשלם את סכום הזה.