אבידן: "רווחיות הבנקים גבוהה יחסית לפרופיל הסיכון, התשואות לא יישארו כך לאורך זמן"

"הבנקים צריכים לגלגל את העלאת הריבית לפקדונות מהר יותר. בנוסף לכך, לא כתוב בשום מקום שהם חייבים להעלות את הריבית על ההלוואות במלואה, ואכן ראינו בימים האחרונים קמפיינים של בנקים שיוצאים להקל על הציבור בהעלאת הריבית בצד ההלוואות", כך אמר המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, במסיבת עיתונאים שערך היום בעקבות פרסום הדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים, ורמז שהוא מצפה לכך שהבנקים ייצאו בהקלות נוספות הקשורות בהקפאת העלאת הריבית על צד ההלוואות והאשראי.

אבידן נשאל על התשואה על ההון החריגה שמציגים הבנקים, שהגיעה ברבעון הראשון בבנקים הבינוניים אף ליותר מ-20%. לדבריו, "הרווחיות של המערכת הבנקאית גבוהה ביחס בוודאי לפרופיל הסיכון של בנק. עם זאת, להערכתי התשואות על ההון שראינו בשנה האחרונה לא יישארו כך לאורך זמן".

אבידן מנה כמה סיבות לכך: "ראשית, האינפלציה הנוכחית תרמה 3% לתשואה על ההון בבנקים, וכשהאינפלציה תחזור ליעדיה המקוריים, גם התשואה על ההון תפחת בכ-2%. בנוסף שיעור ההפרשות להפסדי אשראי שראינו בבנקים נמוך היסטורית ועומד על 0.2%-0.3% בלבד, והוא נשען על כריות עודפות בתחום ההפרשות שהיו בתקופת הקורונה, ואני מניח שגם זה ישתנה, וההפרשות יעלו. אם נוסיף לכך גם אירועים כמו רווחים חד פעמיים ממכירת נדל"ן, הייתי אומר בזהירות שיש כיום תשואה על ההון עודפת בבנקים של 5%, שספק אם תימשך".

על רקע הרווחיות הגבוהה של הבנקים, אבידן נשאל על עמדתו לגבי 430 מיליארד השקלים שנמצאים בחשבון העו"ש, ושעליהם הבנק לא משלם ריבית, והשיב: "רואים מעבר משמעותי מעו"ש לפקדונות, והיקף הנכסים של הלקוחות שנושאים ריבית נמצא במגמת עלייה. העלאת המודעות התקשורתית לציבור מביאה לגידול משמעותי בהיקף הפקדונות. אני מצפה שהמערכת הבנקאית תהיה אקטיבית, וקורא לבנקים להביא לידיעת הלקוחות את העובדה שיש להם יתרות עו"ש ללא ריבית, ולהפנות את תשומת ליבם לעשות שימוש אחר בכספם בפקדונות, קרנות כספיות ומק"מ".

בשיחה עם "כלכליסט" נשאל אבידן האם יתמוך ביוזמה שתגדיל את המס על הבנקים בתקופות של רווחיות עודפת כמו היום. אבידן השיב כי אינו תומך בכך: "זו התערבות מאוד חריגה. אין הרבה מדינות שזה קיים בהן. בעיניי זה לא נכון לעשות כזה דבר. אני לא מבין למה צריך מיסוי סקטוריאלי. אם המדינה חושבת שצריך לגבות מס עודף על שיעור רווחיות מסוימת, זה צריך להיות רוחבי על העולם הריאלי/פיננסי/מסחרי.

"בנוסף, מערכת הבנקאות בנויה מבעלי המניות מקומיים וזרים, והם מצפים לקבל תשואה מסוימת על השקעתם. הטלת מס עלולה לגרום לחלק מהמשקיעים להתרחק. לחלופין אותם משקיעים יישארו, אבל ידרשו מהבנקים תשואה על ההון נטו אחרי המס גבוהה יותר, ואז מערכת הבנקאות דווקא תעלה את המחירים והמרווחים כדי שלבעלי המניות יישאר בנטו את מה שהם מצפים לקבל".

מדוע החלטת באחרונה לפרוש מהתפקיד אחרי 3 שנים בלבד?

"גם מסע מאתגר, מרתק ומהנה צריך מתישהו להסתיים. אני עוד מעט בן 64, ורוצה להספיק עוד דברים בחיים. כשאתה צעיר אתה יכול לעשות קדנציות ארוכות, כשאתה מבוגר זה אחרת. אני מרגיש שאולי מבחינה קלנדרית כיהנתי שלוש שנים, אבל במונחי שעות עבודה זה היה שש שנים, ובמונחי תוצר אלה היו תשע שנים. להיות מפקח על הבנקים זה לא מרתון ולא טריאתלון, זה תחרות איש הברזל והיא כל יום".

התפקיד היה קשה ותובעני יותר ממה שחשבת?

"זו הייתה תקופה מאוד אינטנסיבית - קורונה, שלוש מערכות בחירות, סיטואציה גיאו-פוליטית מורכבת, מלחמת רוסיה-אוקריאנה ועוד. אני מרגיש שעכשיו זה העיתוי הנכון להמשיך הלאה".

אתה אמור לעזוב בחודש הבא, אך אין לך עוד מחליף, למה?

"תהליך מינוי המפקח על הבנקים מנוהל בין ועדת האיתור לנגיד, ואני לא חלק ממנו. אני יכול לומר שאעזוב רק אחרי שהנגיד ימנה מפקח או מפקחת, ונעשה חפיפה מלאה. ככל שזה תלוי בי, לא יהיה ממלא מקום מפקח, אלא אשאר עד שנשלים את התהליך בצורה הכי מסודרת שיש. זה תפקיד עם יותר מדי אחריות כדי שאשאיר אותו ללא מפקח במשרה מלאה".