המדינה מקדמת תוכנית להגדלה מסיבית של הבנייה בהתיישבות הכפרית

בחודש וחצי האחרונים פונו מבתיהם תושבי 99 ישובים, ברובם המכריע, קיבוצים ומושבים בצפון ודרום הארץ. ואולם, ניראה שבמנהל התכנון העסקים כרגיל. ביום ג' הקרוב תדון הולנת"ע (ועדת משנה של המועצה הארצית לדיון בנושאים עקרוניים) בתיקון ה-5 לתמ"א 35, שמציע הגדלה משמעותית של כמות יחידות הדיור שיתווספו להתיישבות הכפרית הקיימת.

ע"פ נתוני מנהל התכנון, האוכלוסיה במגזר הכפרי עומדת על 732 אלף איש מתוך 9.9 מיליון. 37% נמצאים במחוז צפון, 27% במחוז מרכז, 26% במחוז דרום, והשאר במחוזות חיפה, ירושלים ות"א. התיקון המקודם מציע מודל שיאפשר צמיחה הדרגתית של הישובים הכפריים, לפי מידת הפריפריאליות וגודל היישוב בהווה. כך למשל, ישוב כפרי קטן במרכז הארץ יוכל לגדול ל-650 יח"ד בצפיפות מקסימלית של 7 יח"ד לדונם. לעומת זאת יישוב כפרי קטן בפריפריה (עוטף עזה, ליד ב"ש, או בצפון) יוכל לגדול לעד 1,000 יח"ד, בצפיפות של עד 4-7 יח"ד לדונם. על פי התוכנית, לפחות 30% מתוספת יחידות הדיור יהיו קטנות יחסית - עד 105 מ"ר.

התוכנית של מנהל התכנון מעוררת סימני שאלה רבים, דווקא על רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. בתקופת הקמת המדינה הוקמו עשרות יישובים מתוך מגמה מוצהרת "לבצר" את גבולותיה החדשים של המדינה הצעירה, וליצור בשטח באמצעותם עובדות פיזיות שיעזרו לשרטט את גבולות המדינה שבדרך. כמעט 80 שנה חלפו, המציאות השתנתה לחלוטין, המדינה התעשרה והתחזקה ואסטרטגיות הלחימה וההגנה זינקו והשתכללו – אבל, השיח של מדיניות התכנון הישראלית נשאר באותו מקום. ממש כמו אז, גם היום מובילה את המדיניות התפיסה שההתיישבות בפריפריה היא למעשה מעטפת הגנה.

אשרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון, וראש הוועדה לתכנון קרקעות במרכז השלטון האזורי, מאמינה בחשיבותם האסטרטגית של הישובים: "אם לא היו ישובים כמו בארי, כפר עזה וניר עוז, על קו המחרשה האחרון שקובע את הגבול, היינו בסיפור אחר. הם היו מגיעים גם לב"ש וגם לת"א. כמעט 80% מהישובים הכפריים נמצאים על גבולות המדינה. קצת שכחנו את זה, אבל המלחמה הזכירה לנו. הישובים האלה שומרים עלינו. התושבים של המועצות האזוריות מחזיקים את גבולות המדינה. אי אפשר שכל המדינה תגור בתל אביב או בחיפה. אם הם לא היו שם, עזה היתה בתוך ישראל".

גני גונן סבורה שזו בדיוק העת להעצמת ההתיישבות הכפרית. "עכשיו, יותר מתמיד, אקטואלי לפתוח את תמ"א 35, לוח 2, שהגביל את ההתיישבות הכפרית. באזורי הפריפריה, באזורי קו העימות, הייתי מגדילה עוד את הישובים ומחזקת עוד את התעשיה והחקלאות. בפרנסתם הם בטחון המזון של מדינת ישראל. התמ"א צריכה לייצר כאן אטרקטיביות בצמיחה. בו זמנית, אני לא חושבת שאפשר לצופף את הישובים בצורה שיאבדו את הציביון שלהם. צריך לעודד את האנשים לחזור הביתה ועוד אנשים שיעברו לאזורי גבול".

אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון, בחברה להגנת הטבע, ממוקד גם עתה בענייני סביבה וחושש שהתיקון יביא להאצת הפירבור: "מדובר בביזור של הפיתוח ופגיעה במדיניות התכנון, כפי שתמ"א 35, כיוונה אליה. כיווני הפיתוח אליה מוביל תיקון התמ״א, עלול לפגוע בחיזוק המטרופולינים, תוך הגדלת צורך בהשקעת משאבים באופן מבוזר, אשר כבר הוכח לא פעם, כי הוא מחייב השקעה משמעותית יותר בתשומות של המדינה. עוד הוא יוסיף לפגיעה בערים ובקידום תשתיות ופתרונות תחבורתיים של הסעת המונים. לאור זאת, אנו קוראים להפנות את מירב הפיתוח של יחידות הדיור החדשות, ליישובים העירוניים, להגביר משמעותית את קצב ההתחדשות העירונית, תוך שמירה וחיזוק אופיים הכפרי של היישובים והמרחב."

ממינהל התכנון נמסר: "תיקון 5 לתמ"א 35 יאפשר חיות ליישובים הכפריים, המאופיינים כיום באוכלוסייה שברובה בוגרת, תוך פיתוח היישובים באופן מדוד והדרגתי, ובהתאם לצרכיהם. התמ"א תחייב, לראשונה, הקמת תמהיל מגוון של יחידות דיור הכולל דירות קטנות ובינוניות, שייתנו מענה הן למשפחות צעירות והן למבוגרים, כדי לשמור על הרב דוריות בכל יישוב. נציין כי התמ"א קובעת כללים לתוספת שטח לבינוי, ומגבילה תוספת שטח חדש לבינוי באזורי הביקוש, ומכאן שיהיו חייבים לייעל את השימוש בקרקע בצורה מיטבית בכל יישוב".