למה לא מצליחים לצמצם את מספר הבגרויות?

שדולה לכל מקצוע. שר החינוך לשעבר, פרופ' אמנון רובינשטיין, הסביר כבר ב-1995 שהקושי לצמצם את מספר הבחינות נובע מכך שלכל בחינה יש לובי. בחינת הבגרות גם נתפסת כסמל סטטוס של מקצוע, ולכן ביטול הבחינות במקצועות היהדות נתפס כפגיעה בזקיפות הקומה הלאומית.

מתקדמים למאה ה-20. שרת החינוך היוצאת, יפעת שאשא ביטון, החליטה לבטל את הבגרויות במקצועות המח"ר (מדעי החברה והרוח), ולהותיר 4 בגרויות בלבד ועבודת גמר. ההתנגדות של מומחים לחינוך לרפורמה התחלקה לשני זרמים עיקריים: אלה שסברו שנכון, כמו שקבעה השרה, להשאיר רק 3 בחינות אבל שאלה יהיו בכל פעם בחינות אחרות, ואלה שחשבו שצריך לבטל את הבחינות בכלל. על רקע זה, ההחלטה של הקואליציה הנכנסת ושר החינוך יואב קיש להגדיל מחדש את מספר הבחינות נראית כצעד שמקדם את החינוך אל המאה ה-20.

מרוב הפרעות לא רואים את הקשב. 64 אלף מתוך 111 אלף נבחנים בבחינות בגרות בישראל ב-2021 (54%) קיבלו התאמות כמו תוספת זמן, התעלמות משגיאות כתיב ומבחן בעל-פה. שיעור ההתאמות באשכולות 1-2 הנמוכים במגזר היהודי עמד על 41% בלבד, ואילו באשכולות 9-10 הגבוהים על 65%. זה מעיד כמובן על פערים במודעות ובגישה לאבחון ומגדיל את הפערים בציונים.

מערכת חינוך תעשייתית. בראיון ל"כלכליסט" ב-2019 אמר מנהל מחלקת החינוך של ה-OECD, אנדריאס שלייכר: "בחינות הבגרות משדרות למורים מה ללמד, ומבחנים תמיד יהיו חזקים יותר מתוכנית הלימודים. מערכת הבחינות שלכם מתמקדת בידע ולא ביצירתיות, היא כוללת דברים שקל להחליף במחשוב ובאוטומציה. זו מערכת מאוד תעשייתית".

הפתרונות בטלגרם. בעבר הודלפו שאלוני חלק מהבחינות בישראל לפני הבחינה, עד שההחלטה לשמור אותם בכספות בתי הספר סיכלה זאת. אלא שמבקר המדינה חושף תופעה רחבה של עשרות הדלפות בחינות בגרות בקבוצות של רשת חברתית (כנראה שמדובר בעיקר בטלגרם) דקות ספורות לאחר פתיחת הכספות בהן הן נשמרות, ובהמשך גם הדלפת הפתרונות במהלך הבחינה.

ההעתקות של השכן. אגדת עם מצרית גורסת שבשנות ה-60 נהגה ישראל לשדר מראש את שאלות הבגרות של מצרים ברדיו כצעד מלחמתי. ב-2008, לאחר שישראל הפסיקה לסייע לתלמידים, נעצרו עשרות חשודים בהדלפת הבחינות מראש לילדים של עשירים ומקורבים. בירדן הכריזו ב-2004 על בחינות הבגרות כסוד מדינה כדי להחמיר את העונשים על הדלפת השאלונים. מוכרי שאלונים נידונו ל-7.5 שנות מאסר עם עבודות פרך.

לא כמו הבחינות של פעם. שיעור הזכאות לבגרות במוסדות החינוך שמגישים לבגרות עלה מ-50% ב-2012 ל-76% ב-2021. יש ויכוח ציבורי ער, האם העלייה בשיעורי הזכאות נובעת מהורדת רמת הקושי של הבחינות או משיפור במערכת החינוך. בכל מקרה, נתוני 2021 הושפעו מאוד מההקלות הרבות במיוחד של ימי הקורונה. מה שברור הוא שעצם שיטת המדידה רק מתוך המוסדות שמגישים לבגרות מטעה. שיעור הזכאות האמיתי מכלל המחזור הוא 10%-11% פחות, כלומר רק כ-65%.

הדרוזים בראש. שיעור הזכאות הגדול ביותר לבגרות הוא במגזר הדרוזי - עם 91.3%, הרבה לפני היהודים עם 77.8% והערבים (ללא מזרח ירושלים) - 74.5%. בחינוך הדרוזי נעשתה מהפכה שהתבססה על הרבה מאוד השקעה בתלמידים חלשים.

בת 52 לבגרות. בישראל יש 7 בחינות חובה לבגרות. רפורמת המח"ר ביקשה לצמצם את החובה לארבע בחינות ועבודת גמר, כלומר לקרב אותנו לעולם. בפינלנד, שהעולם נושא עיניים אל מערכת החינוך שלה, יש ארבע בחינות. בבריטניה חייבים להיבחן בחמישה מקצועות ואחר כך יש עוד בחינה גדולה או עבודה מורחבת. גם בגרמניה נבחנים בחמישה מקצועות, אבל שניים בעל פה. מי שדומה לישראל מבחינות רבות היא צרפת. אולי הלחץ הזה גרם לאם צרפתית בת 52 להתחפש ב-2013 ולנסות להיבחן במקום בתה.

פרוגרסיביות בבגרות. בחינות שבהן תלמידים מתבקשים להסביר נושא שנוי במחלוקת מועדות לעורר ביקורת פוליטית וציבורית. ב-2021 תקף אתר "כיפה" את העובדה שהבגרות בלשון כללה שאלות המנתחות מאמר בעד שפה ניטרלית מבחינה מגדרית. "משרד החינוך שותל מסרים בבחינה", טען האתר. ח"כ אבי מעוז, כיום סגן שר, קרא לפטר את האחראים. ב-2019 תקף הארגון הדתי "חותם" שאלה שבה התבקשו תלמידים לדון בעד ונגד יוזמה של עירייה לערוך מסיבת רחוב בליל שבת. ח"כ בצלאל סמוטריץ', כיום שר האוצר, טען ל"שטיפת מוח", והבטיח "נתקן בעזרת השם".