שותפות תמר מצפות לפיצוי של כ־100 מיליון דולר מהמדינה

השותפות במאגר הגז תמר מתכוונות לבקש פיצוי מהמדינה על השבתת המאגר. ל"כלכליסט" נודע כי הנושא נידון בשיחות פנימיות של השותפות במאגר, ומסתמן כי הבקשה עשויה להגיע לסכום של 100 מיליון דולר ואולי אף יותר.

תמר משמש בעיקר את תחנת הכוח אשכול, שנמכרה בשבוע שעבר ב־9 מיליארד שקל. המאגר נסגר למחרת תחילת הקרבות בעזה, ב־8 באוקטובר, למשך יותר מחודש. שלשום הודיע משרד האנרגיה כי ההפקה מהמאגר תחודש בימים הקרובים.

כפי שפורסם ב"כלכליסט", לפי ניתוח של חברת BDO שנכתב עבור השותפות במאגר הגז תמר, סגירת האסדה מובילה לפגיעה משקית של כ־800 מיליון שקל בחודש. זאת, כתוצאה מירידה בהפקת הגז המקומית המובילה להתייקרות עלויות ייצור החשמל כתוצאה משימוש בחלופות יקרות יותר, כמו פחם וסולר.

כ־300 מיליון שקל מתוך הסכום הכולל מיוחסים לאובדן הכנסות מדינה כתוצאה מאובדן תמלוגים, היטל ששינסקי ומס חברות. יתר הפגיעה צפוי להיגרם בשל ירידה בתוצר בגלל הירידה בהיקף הפקת הגז, בעיקר עקב אובדן הכנסות מהיצוא למצרים.

הכנסות תמר בחודש עומדות על כ־160 מיליון דולר. הפקת הגז מהמאגר הופסקה גם במבצעים קודמים – צוק איתן ושומר החומות – אבל אז לפרקי זמן קצרים של עד שבועיים, והשותפות לא קיבלו פיצוי מהמדינה.

גם הפעם המאגר הושבת למעשה בהוראת המדינה, והשותפות סבורות כי על המדינה לפצותן על אובדן ההכנסות בתקופה זו שצפוי להתקרב ל־200 מיליון דולר. ישראמקו מחזיקה ב־28.75% ממניות המאגר, שברון האמריקאית ב־25%, תמר פטרוליום של אהרון פרנקל ואלי עזור ב־16.75%. פרנקל מחזיק גם ישירות ב־11% כמו גם מובאדללה, קרן ההשקעות מאבו דאבי. דור גז מחזיקה ב־4% ואוורסט של קרן תש"י ב־3.5%.

ההפקה צפויה להתחדש בימים הקרובים, לאחר שהפסקתה הביאה לעלייה בהוצאות של חברת החשמל שמפעילה עדיין את אשכול, בשל מעבר למאגר לווייתן לצורך הרכישה. עלות ייצור החשמל עבור חברת החשמל גדלה ב־80 מיליון שקל בחודש. מתחילת המלחמה גדל השימוש בפחם להפקת חשמל בישראל מ־10% ל־15%.

בקשת הפיצוי עשויה להתבסס גם על המרחק של תמר מאזור הקרבות, כ־30 ק"מ, כשביבשה מדובר על פיצוי שיגיע ליישובים במרחק של עד 40 ק"מ מהעוטף. האוצר לא קבע מנגנון פיצוי ייחודי למאגר, וכמובן שישנם סימני שאלה על קביעת האומדן לנזק. זאת מאחר שהגז שהיה אמור להיות מופק, לא הלך לאיבוד אלא נשאר בתוך המאגר וברשות השותפות. מצד שני, לעובדה שמכירתו של חלק מהמאגר נדחית למעשה ב־30-20 שנה יש מחיר כלכלי. המאגר משלם 60% מס על ההכנסות, אבל ההוצאות של מימון ותפעול עדיין נותרות לצד הפגיעה בתזרים.

בהפסקות הקודמות בסבבי לחימה קצרים, השותפות במאגר לא קיבלו פיצוי. ככל הידוע, השותפות משלמות תמלוגים למדינה גם עבור תקופת ההשבתה, וגם אלה יחושבו בסכום הפיצוי שיידרש.

קובי מימון מבעלי השליטה בישראמקו