הפקולטה לרפואה ברייכמן תחריף את הפגיעה בתחום

ההתנגדות שהשמיע לאחרונה בית החולים סורוקה נגד כוונת אוניברסיטת בן-גוריון לפתוח תוכנית לדוברי אנגלית בעלי אזרחות ישראלית, בטענה שהיא מפלה את תושבי נגב, חידדה את הסכנה מתהליכים שמתרחשים כעת בלימודי הרפואה בישראל. אל מול האומץ של סורוקה בולטת לרעה שתיקתו המטרידה של משרד הבריאות ביחס למהלך מסוכן המתרחש בשנה האחרונה: הקמת פקולטה פרטית ראשונה בישראל לרפואה באוניברסיטת רייכמן בהרצליה.

מאז הכרזת אוניברסיטת רייכמן באפריל אשתקד על כוונתה לפתוח פקולטה לרפואה, המהלך צובר תאוצה: נפתחה חטיבה במדעי החיים, גוייסו תרומות ונחתם הסכם עם בתי החולים שיבא ובילינסון על הקצאת מקומות לימוד להכשרה מעשית. לאורך כל הדרך מקפיד נשיאה המייסד של האוניברסיטה, הפרופ' אוריאל רייכמן, למסגר את המהלך כפתרון היחיד למחסור במקומות בלימודי הרפואה בישראל. למרות שמדובר בשינוי דרמטי המהלך עבר בשקט יחסי, ועד היום משרד הבריאות נמנע מלהביע דעתו בנושא.

בניגוד להכרזות הדרמטיות של נשיא אוניברסיטת רייכמן, אין פתרונות קסם לבעיית כוח האדם במערכת הבריאות. למעשה, המשמעות האמיתית של פתיחת הפקולטה היא הפרטה שתיטיב עם העשירון העליון ותפגע בסטודנטים במוסדות הציבוריים. הסיבה היא שסטודנטים לרפואה לומדים לא רק בפקולטות, אלא עוברים הכשרה מעשית בבתי החולים ובקהילה במה שמכונה שדות קליניים, שהם משאב לאומי. אמנם קיימת ביקורת על כך שהניצול של השדות הקליניים אינו מספיק אפקטיבי, אך כל עוד זה המצב מדובר בחסם משמעותי המונע את הגדלת מספר מקומות הלימוד ברפואה. כבר כיום אין מספיק שדות קליניים, במיוחד במקצועות כגון ילדים ונשים. הפקולטה הפרטית העתידית תתחרה על השדות הקיימים מול המוסדות הציבוריים. מפני שהאוניברסיטאות קונות את השדות הקליניים ישירות מבתי החולים, בתחרות הזאת הפקולטה הפרטית בעלת האמצעים היא שתנצח.

מעבר לכך, הפקולטה ברייכמן עתידה להחריף עוד יותר את חוסר השוויון בקבלה ללימודי רפואה בישראל. רוב הסטודנטיות והסטודנטים לרפואה שייכים למעמד חברתי-כלכלי גבוה: 66% מהמועמדים שהתקבלו ללימודים בשנת 2021 השתייכו לעשירונים 8-10. פתיחת פקולטה בשכר לימוד שנתי של 45 אלף שקל לפחות רק תרע את המצב. זה צריך להטריד את כולנו, משום שכדי להבטיח רפואה ציבורית חזקה ושוויונית יש חשיבות מכרעת לייצוג של כלל שכבות וקבוצות האוכלוסייה בקרב צוותי הרפואה. קשה לחנך לרפואה כשליחות חברתית כאשר המחנך הוא מוסד פרטי לעשירים בלבד.

נכון, הכרחי להגדיל את מספר המקומות בפקולטות לרפואה בישראל כדי להתמודד עם המחסור הצפוי ברופאים ורופאות בעשורים הקרובים, אבל משרד הבריאות כבר בחן את הנושא בשנים האחרונות במסגרת ועדות וצוותים מקצועיים, ובהן הוועדה לתכנון ארוך טווח של כוח אדם רפואי בישראל (ועדת גמזו) וועדת הלפרן-מרום להסדרת השדות הקליניים בלימודי הרפואה. אלה הציעו פתרונות אחרים ושוויוניים יותר למחסור בכוח אדם רפואי, העולים בקנה אחד עם חיזוק הרפואה הציבורית וצמצום הפערים. פתיחת פקולטה פרטית לא הייתה בשום שלב חלק מהמלצותיהם.

על משרד הבריאות להתעשת, לפעול ליישום המלצות הוועדות ולמנוע את הקמתה של פקולטה לרפואה לעשירים בלבד. אם בסופו של יום סבורים במשרד שפתיחת פקולטה פרטית נחוצה בכל זאת, יש לעמוד על כך ששכר הלימוד בה יהיה זהה לשכר הלימוד במוסדות הציבוריים. אסור שהמשרד ימשיך להתעלם מהפרטה מדאיגה נוספת בתחום הבריאות, שגם כך סובל מתהליכי הפרטה נרחבים ומזיקים.

נילי אלכסנדרוביץ' היא עו"ד העובדת כרכזת סנגור לשוויון במערכת הבריאות במחלקת מדיניות בריאות בישראל בעמותת רופאים לזכויות אדם