"הטכנולוגיה היא הפיתרון - היתה בעיה בהסתמכות עליה, במנהיגות שבוחרת להתמכר לשקט"

"להגיד שהבעיה היא התלות במיירטים זה כמו להגיד שהמצאת הפניצילין היא ההמצאה הכי גרועה של האנושות כי זה איפשר לאנשים לדחות את הטיפול בבעיות שלהם. הבעיה היא מנהיגות שבוחרת להתמכר לשקט ". כך אמרה הילה חדד חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לשעבר, ממפתחות מערכת כיפת ברזל וחץ 3, בשיחה עם יובל שדה מכלכליסט, במסגרת פאנל בכנס מובילות את ישראל של כלכליסט ובנק לאומי.

"מנהיגי המדינה ידעו הכל ויכלו לנצל דווקא את אותן יכולות בשביל מתקפת מנע, בדיוק כפי שיש לנו משכך כאבים שמאפשר לנו רגע לחשוב ולטפל בעצמנו. הטכנולוגיה היא הפתרון. איך אנשים משתמשים בטכנולוגיה, איך הנהגה משתמשת בטכנולוגיה, היא הבעיה, ופה אין ספק שהייתה בעיה משמעותית", אמרה הילה חדד חמלניק.

לשאלה האם בעקבות ה-7 באוקטובר יש שינוי תפיסה בשילוב נשים בלחימה השיבה אסנת לוי, מפקדת טנקים לשעבר, ממובילות בג"צ השריונריות, כי "יש שינוי שמתחיל מהחברה. אני חושבת שצה"ל הבין שנשים חשובות מאוד, זה שיש חוסר בנשים פוגע בכולנו וכן יש פה התחלה של הבנה ואני מאוד אופטימית".

תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם, נשאלה לגבי ההסתמכות הגדולה על הטכנולוגיה - ובאופן ספציפי האם אנחנו לא צריכים להשקיע פחות כסף בממר"ם ויותר בתצפיתניות ושריונריות. "לעולם נסתמך על הגורם האנושי: הפרמדיקיות, הטנקיסטיות. חלק מהדרך לייתרון יחסי הוא לשלב את הטכנולוגיה. לקחת את ההון האנושי ועל בסיסו את הטכנולוגיה המתקדמת שתייצר לנו יתרונות בשדה הקרב", אמרה.

על הפקת הלקחים אמרה "אני חושבת שכולנו נדרשים לענווה ושום דבר לא מובן מאליו. צריך ללמוד מטעויות, להקפיד על תרגולים, למתוח אנשים לקצה כדי להתמודד עם מקרים קיצוניים. לא נוכל להילחם בלי אנשים מצויינים וצריכים טכנולוגיה כדי לייצר ייתרון".

על שילוב נשים במערכים הטכנולוגיים בצה"ל אמרה גרוסמן כי "ביחידת לוטם יש חמישה אלופי משנה מתוכם ארבעה אלופות משנה. יחידת לוטם, שהיא יחידת המידע והדיגיטל של צה"ל מאופיינת בהובלה נשית, יש בה שלושה גדודים, עם מפקדת גדוד אחת. הסיפור הזה של ארבע אלופות משנה שמובילות יחידה, כאשר רובנו נכנסנו לפני פחות משנה, בעיני זה דבר משמעותי. מעבר לכך אנחנו אמונות על בית הספר למקצועות המחשב וגם במקומות שלא כולן מגיעות עם אותו ידע בסיסי אנחנו מייצרות מכינות בכדי להשוות את הידע ולאפשר לנשים וגברים כאחד להיכנס, להשתפשף, לשנות את פני המדינה דרך ההייטק הישראלי".

חדד חמלניק, הוסיפה כי הצבא עובד באופן סדור ושיטתי לשילוב נשים אם כי איטי. "אני מוטרדת מהמקום שלנו בממשלה, בפורום המנכ"לים. בממשלה הקודמת לכל תוכניות הממשלה היו מספיק עיניים נשיות שידעו להתאים אותה בכל התוכניות ברווחה, בהייטק, באיכות הסביבה. דיברו על תאורה בתחנות אוטובוס כי רק אישה מבינה כמה זה מפחיד להגיע לתחנה כשהכל חשוך. תוך חודש וחצי מהקמת הממשלה הנוכחית כולן נעלמו ולא רק המנכ"ליות, אחריהן גם דרגי הביניים בשירות המדינה שהחלו לברוח וכאן אני פחות אופטימית. בצבא זה לא יחזור אחורה".

לשאלה על שילוב נשים בשירות הצבאי נוכח הטיעון של אפשרות לפגיעה מינית בשבי השיבה לוי כי "סיכון החטיפה נמצא גם אצל גברים וכך גם פגיעות מיניות. אני לא חושבת שזה צריך להיות שיקול. כמו שנאמר פה זה יכול לקרות בכל מקום, גם במשפחה, אחת מתוך חמש נשים בישראל נפגעת מינית וזה לא משנה אם זה יקרה בשבי או פה ליד הבית זה לא מה שימנע מאיתנו לשרת בצבא".

לדברי חדד חמלניק "המציאות שבה נשים משלמות את המחיר לא תעבור יותר. החברה החרדית בטח תצטרך לעבור שינוי ואנחנו כנשים לא נאפשר יותר את הדבר הזה. ההייטק לא עושה טובה לנשים שהוא משלב אותן אלא החברה והמשק זקוקים לנשים. אי אפשר יותר להחליט דברים על ראשן של הנשים".

בישראל רמטכ"לים עומדים בראש מפלגות, חברה מאוד בטחוניסטית, אולי בגלל זה נשים לא מגיעות לתפקידים האלה יותר? אולי צריך לשאוף לחברה שפחות נותנת מקום לפן הביטחוני?

"הסיפור הוא דווקא לתת מקום להרבה מאוד קולות כי חלק מהייחודיות שלנו גם בתוך צה"ל הוא דווקא גיוון הקולות", אמרה תא"ל גרוסמן. "אנחנו משלבים גם נערים ונערות על הספקטרום וגם להם יש קול ובוודאי הצבא שהוא מיקרוקוסמוס של החברה מייצר לכל אחד מקום. הביחד הוא הסיפור של 7 באוקטובר, . זה היה נכון בקום המדינה וזה נכון גם היום. נשים נדרשות להייטק הישראלי לא פחות מגברים. ההון האנושי שלנו נסמך על נשים וצה"ל הוא המקום בו מתפתחים הרעיונות הכי נועזים משום שאנחנו נמתחים לקצה וזה באמת מאפשר את הדבר הזה. קול ביטחוניסטי יהיה כאן אבל בתוך זה יש עוד כל כך הרבה קולות שצריכים לקבל ביטוי ומקום".