מט"ח | צילום: שאטרסטוק
השקל ממשיך במגמת העליות: הדולר נסוג ל-3.84 שקלים
המטבע האמריקאי יורד ב-0.2% מול השקל, אחרי שנחלש ב-2.9% מול המטבע הישראלי בשלושה ימים; היורו מתחזק ב-0.1% ונסחר בסביבת 4.1 שקלים; המשקיעים עוקבים אחר העדכונים מהאוצר על התקציב וממתינים לנתוני האינפלציה שיתפרסמו בשבוע הבא
המטבע הישראלי נסחר היום בתנודתיות, לאחר רצף של עליות שהציג בימים האחרונים. הדולר נחלש היום בצהריים ב-0.2% לרמה של 3.841 שקלים, היורו מטפס ב-0.1% ונסחר תמורת 4.101 שקלים.
מוקדם יותר נקבעו השערים היציגים - הדולר נסוג ב-0.5% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.848 שקלים, היורו ירד גם הוא ב-0.5% ושערו היציג נקבע על 4.108 שקלים.
בשווקים הבינלאומיים נחלש היורו ב-0.1% מול המטבע האמריקאי ונסחר ב-1.069 דולר. מול סל המטבעות, הדולר אינדקס ללא תנועה מהותית, על 105.54 נקודות.
הדולר שבשיא נסחר במעל 4.10 שקלים נחלש במהירות בימים האחרונים - והשקל קיבל דחיפה חזקה נוספת אחרי שבנק ישראל עדכן שלשום כי מכר באוקטובר 8.2 מיליארד דולר. זאת כחלק מהתוכנית שעליה הודיע בשבוע הראשון של המלחמה, למכירת מט"ח בהיקף של 80 מיליארד דולר במטרה לבלום את הפיחות בשקל.
בשלושת ימי המסחר האחרונים, מאז קביעת השער היציג ביום שישי ולא כולל התנועה של היום, איבד הדולר 2.9% מערכו מול השקל, והיורו נסוג ב-2.8% מול המטבע הישראלי.
הודעת הריבית הבאה של בנק ישראל צפויה בסוף החודש, ב-27 בנובמבר, והיא תהיה האחרונה לשנה זו. לפי ההערכות בשוק, הבנק עשוי לשקול הורדת ריבית (במטרה לתמוך בכלכלה בעת המלחמה) רק בפגישה הראשונה של 2024 - זו תתקיים ב-1 בינואר.
הורדה כזו, אם אכן תהיה על הפרק, תוכל לקרות רק אם יתמלאו שני תנאים - מגמת הפיחות בשקל לא תתחדש, ונתוני האינפלציה לא יפתיעו לרעה. ברביעי הבא יתפרסם מדד המחירים של אוקטובר.
הנגיד אמיר ירון אמור היה לסיים את כהונתו לאחר החלטת הריבית של נובמבר אך במסגרת ההחלטה להאריך את כהונתם של בעלי תפקידים בכירים במסגת מצב החירום, הסכם ירון להמשיך בתפקיד - אף שלא ברור עד מתי.
עוד ברקע, המשך הדיונים על התאמות התקציב להוצאות המלחמה והטיפול בעורף - שיקום המרחבים המפונים והפיצויים למפונים ולעסקים. אגף התקציבים באוצר הגיש לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' את האסטרטגיה התקציבית להתמודדות עם המלחמה יחד עם מספר הערות אזהרה.
במסמך ששיגר הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס והגיע לידי "כלכליסט" נכתב כי "לשיטתנו, התנהלות לא אחראית בעת הזו תוביל לאיבוד אמון השווקים בממשלה, תצמצם את מרחב הגמישות הפיסקאלי תוך כדי המלחמה ולאחריה ותגבה מחיר כלכלי רב מכלל אזרחי מדינת ישראל". מציאת המקורות בוצעה ע"י המשנה לממונה על התקציבים, איתי טמקין.