ראש רשות החירום הלאומית: "אם יימשכו הפינויים – נשכן בבתי ספר"

לאחר שיושלם הפינוי הנוסף שביקש צה"ל בסוף השבוע והיום של כ־23 אלף תושבי קריית שמונה וכ־11 אלף תושבים מ־14 יישובים בצפון המרוחקים 2–5 ק"מ מגבול לבנון, יגיע למיצוי מלא מלאי החדרים במלונות ובתי הארחה שקלטו ויקלטו את כל המתפנים בארץ, כולל מיישובי עוטף עזה והדרום. כך אמר ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) שבמשרד הביטחון, יורם לרדו: "בשלב הבא ניאלץ לפנות לבתי ספר ומוסדות ציבור — נקווה שלא נגיע לזה".

כרגע ישנם למעלה מ־100 אלף אזרחים, מתוך כ־130 אלף פוטנציאליים, שעליהם חלות תוכניות הפינוי של רח"ל, ב־234 מתקנים בסך הכל. כמות החדרים בבתי המלון ובתי הארחה באזורים שיכולים לקלוט אותם ואינם נמצאים באזור לחימה או סיכון, לפי רח"ל, עומדת על כ־40,000. על פי אומדנים ראשוניים, עלויות הפינוי עד עתה עומדות על יותר מ־400 מיליון שקל.

לדברי לרדו מלאי החדרים דינמי ומשתנה על בסיס יומיומי. במלונות ובתי הארחה ישנם למשל תושבים שמחליטים לעזוב ולעבור להתגורר עם משפחה או קרובים — מסלול שצפוי לקבל מענה נפרד ולהקל על העומס. משרד התיירות והתאחדות המלונות בישראל הקימו חמ"ל, שבאמצעותו היישובים יכולים לקבל תמונת מצב עדכנית על כמות החדרים הפנויים.

"זה לא נופש וזה לא פשוט לנהל משפחה ככה. יש צרכים של רווחה, של חינוך ורח"ל אחראית שבכל מקום הגופים הממשלתיים הרלוונטיים ייתנו מענה", אמר לרדו והוסיף כי לפי החלטת הקבינט, בשלב זה כל מי שהתפנה מביתו שלא כחלק מתוכנית מרחק בטוח — כלומר תושבים בדרום במרחק של 4־7 ק"מ מהגדר שהתפנו ל"התרעננות", יישארו היכן שהם נמצאים עד ל־2 בנובמבר. כלומר, בפועל הוארכה התוכנית.

המועצות משלמות

בשלב זה המימון למתפנים שנותנת המדינה הוא לצורך לינה וארוחות בלבד. שירותים אחרים כמו חינוך, רווחה או פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לתמיכה פרטנית, נמצאים באחריות המועצות המקומיות, שעושות זאת גם בשגרה.

עם זאת, סוגיית המימון של לינה וארוחות כבר נתקלה בחומה ביורוקרטית. משרד הפנים, למשל, היה אמור להעביר למועצה האזורית אשכול מקדמות עבור השהייה של תושבים מ־11 היישובים שבמרחק 0־4 ק"מ מהגדר בבתי הארחה ומלון, לפי תוכנית החירום "מרחק בטוח" שהופעלה. עלות השהייה של מפוני קיבוץ בארי במלון באזור ים המלח, למשל, עומדת על כ־400 אלף שקל ביום. כלומר 2.8 מיליון שקל בשבוע. המועצה , שקופתה מדולדלת, נאלצה עד עתה לשאת בעלויות לבדה. הסיבה היא כי ביום הראשון והשני למלחמה המועצות האזוריות לא חיכו, ופינו עצמאית את מי שאפשר לבית מלון. על כן חלקן, למשל אשכול, התקשרו ישירות ושילמו כספים מקופתן. במשרד הפנים נמסר בסוף השבוע כי הוא נרתם לסייע מול הרשויות ומול משרד האוצר.

ככל שתוכנית הפינוי מתרחבת והמלחמה מתארכת, גם הצרכים של התושבים המתפנים למלונות ובתי הארחה גדלים. כך למשל, כ־1,090 תושבי בארי שנמצאים במלון אחד, זקוקים לשירותים רבים נוספים שעולים כסף. למשל אנשי חינוך שהגיעו להפעיל גנים זמניים, או עובדים אשר גם ישנים במלון כדי להפעיל את בית הדפוס של הקיבוץ. מדובר על סכום נוסף של כרבע מיליון שקל לשבוע. גם בסכומים אלה נושאת בשלב זה קופת המועצה המדוללת.

מחכים לכסף מהאוצר

הבעיות במועצה האזורית אשכול, שביחד עם המועצה המקומית שער הנגב הן אלה שנפגעו הכי הרבה באופן ישיר – גופנית וכלכלית, הן עדות מיקרו לבעיית המאקרו ככל שתמשך המלחמה.

לגבי 13 יישובים נוספים במרחק 4–7 ק"מ מהגדר בעזה, הופעלה תוכנית "משב רוח". מדובר ביישובים שלאחר מספר ימי לחימה, התושבים יוכלו להתפנות לשהייה בבתי מלון ובתי הארחה לתקופה של עד שבוע, בסבסוד של 320 שקל לאדם. מי שאמורה להעביר את הכספים בגין התוכנית למועצת אשכול, היא רח"ל, אלא שהרשות תלויה בכספים שצריך להעביר האוצר.

זאת ועוד. בין 32 יישובי המועצה האזורית אשכול, ישנם גם שמונה יישובים המרוחקים יותר מ־7 ק"מ מהגדר של עזה: בני נצרים, גבולות, צאלים, אורים, אוהד, שדה ניצן, תלמי אליהו וצוחר. בשלב זה, ולמרות המלצה ותמיכה של רח"ל, הממשלה טרם אישרה להחיל על יישובים אלה את תוכנית "משב רוח". מדובר ביישובים שבהנחיית ראש המועצה, גדי ירקוני, תושבים בהם התפנו מבתיהם עם תחילת המלחמה, כאשר מצב העניינים לא היה ברור והיה חשש כי מחבלי חמאס עדיין מסתובבים בשטח.

זאת בעיה שאינה רלוונטית רק לאשכול. בדרום למשל ישנן ערים כמו אופקים, שגם עליה פשטו מחבלים ונפגעו בה תושבים, שאינן נמצאות בשלב זה בשום תוכנית. העיר מרוחקת כ־25 ק"מ מהגדר מעזה. אם יתבצע פינוי של העיר ייתכן שלא יהיו די חדרים מלון ובתי הארחה לאכלס את כולם.

איזה יישובים התפנו?

מי שהתפנה או יכול להתפנות לבתי מלון ובתי הארחה הוא אחד מאלה: 18,000 תושבי עוטף עזה ממרחק 0–4 ק"מ מהגדר שפונו בדחיפות בימים הראשונים למלחמה. בסוף השבוע הראשון למלחמה נוספו תושבי העוטף במרחק 4–7 ק"מ מהגדר והעיר שדרות, שיכולים לשהות במלונות ובתי הארחה במחיר מסובסד של 320 שקל לאדם. מדובר בעוד 23 אלף תושבי העוטף ועוד כ־30 אלף איש בשדרות. התוכנית הוארכה בשלב זה עד ל־2 בדצמבר.

בתחילת השבוע השני למלחמה, לאור התחממות הגזרה בצפון, הוחלט גם על פינוי של חלק מהיישובים המרוחקים מגבול לבנון עד 2 ק"מ – 28 יישובים שבהם כ־27 אלף איש. בסוף השבוע האחרון הצטרפו אליהם 23 אלף תושבי קריית שמונה והיום הצטרפו עוד כ־11 אלף איש מיישובים המרוחקים 2־5 ק"מ מהגדר.

בתוך כך מקדמים משרדי התיירות והאוצר תוכנית לפיצוי כספי ישיר לתושבים שניתנה הוראה לפנות אותם מבתיהם למלונות או בתי הארחה, אך בחרו בפתרון אחר שאינו במימון המועצה המקומית — להישאר בבית, לנסטע למשפחה או לשכור עצמאית דירה במקום אחר. לפי התוכנית, על כל יום שבו הגדירה הממשלה את האזור של תושב כיום "פינוי", יקבל מבוגר 200 שקל וילד 100 שקל. סכום זה עדיין נמצא בדיונים בין משרדי הממשלה. בשלב זה לא ברור איך יעבוד טכנית מנגנון התשלום. על פי הערכות, מי שיפצה בסכומים אלה את התושבים יהיה הביטוח הלאומי.

מנגנון הפיצוי הישיר למי שלא יתפנה אמור להשיג שתי מטרות. ראשית, להקל בעומס על הרשויות המקומיות שנאלצות להתמודד עם זרם של אלפי תושבים שמתבקשים לעזוב את בתיהם. כך למשל, עיריית קריית שמונה לקחה חברה הפקה חיצונית שתסייע בהפניית התושבים למלונות, לאחר שהמרכזיות לא עמדו בכמות הפניות שקיבלה.

המטרה השנייה היא לאפשר ודאות לטווח ארוך יותר. "הפינוי למלונות הוא פיתרון למספר ימים", אומר גורם במשרד התיירות. "מיטה, שלוש ארוחות, מגבת לימים הקרובים. אבל לזמן הארוך יש אנשים שיעדיפו למצוא להם סידור עצמאית. לכן פיצוי ישיר שלהם, 18 אלף שקל למשל לשני הורים עם שני ילדים, יכול להוות פיתרון".