הכנסיה האוונגלית ברמלה | צילום: קובי קואנקס
תקדים: הכנסייה האוונגלית לא תשלם היטל השבחה לעיריית רמלה על נכס שמכרה
ביהמ"ש העליון דחה את עמדת העירייה לפיה יש לחייב את הכנסייה בהיטל השבחה כיוון שפעילותה בעלת גוון עסקי. עו"ד תומר גור שייצג את הכנסייה: "פסק דין תקדימי שמשרת שורה ארוכה של מוסדות בעלי אוריינטציה ציבורית"
בית המשפט העליון פירסם אתמול פסק דין בעניין ערר של עיריית רמלה על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את עמדת העירייה, לפיה יש לחייב את הכנסייה האוונגלית אפיסקופלית בהיטל השבחה על מכירת נכס בעיר, כיוון שפעילותה בעלת גוון עסקי-מסחרי. זה לא מיקרי שלהליך ביקשו להצטרף, כ"ידידות בית המשפט", האגודה למלחמה בסרטן ותשע אוניברסיטאות מחקר ומרכז השלטון המקומי שעמד לצד העירייה. להחלטה יש משמעות יותר רחבה, כי מוסדות ציבור הפועלים ללא מטרות רווח יוכלו מעתה למכור את נכסי הנדל"ן שלהם ללא חשש מעול היטל השבחה.
מדובר בחטיבת קרקע שהכנסייה קיבלה מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים וקידמה עליה, בשנת 2007, תוכנית בניין עיר הכוללת שינוי יעוד משטח ציבורי לבית אבות. בשנת 2010 הגישה הכנסייה לוועדה המקומית, בהתאם לתוכנית, בקשה להוצאת היתר בנייה לצורך בנייתו של בית דיור מוגן בן 170 יחידות דיור, וזו אושרה בכפוף לתנאים. בהמשך לכך, עם אישור ההיתר, שלחה הוועדה המקומית לכנסייה דרישה לתשלום היטל השבחה בסך 2.9 מיליון שקל.
ב-2015 מכרה הכנסייה את חטיבת הקרקע לחברה בשם "פרימיום אקסס השקעות". בעקבות הפעולה שלחה העירייה לכנסייה דרישה נוספת לתשלום היטל השבחה בגובה של 3.05 מיליון שקל. ועדת הערר המחוזית שדנה בבקשת הכנסייה לבטל את ההיתר קיבלה את הערר וקבעה כי "העובדה שלמשיבה (הכנסייה) נכסים שונים, ביניהם גם בתי הארחה המיועדים לקהל מאמיניה, אינה מובילה בהכרח למסקנה שמטרתה היא הפקת רווחים וכי הטענה בהקשר זה לא הוכחה כנדרש".
ב-2021 קבע שופט בית המשפט המחוזי בלוד, צבי דותן, כי הוא מקבל את קביעותיה של ועדת הערר שלפיהן הכנסייה היא מוסד שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים. "זוהי קביעה עובדתית, הנסמכת על שלל ראיות שהוצגו בפני ועדת הערר. בית המשפט בערעור אינו מתערב, בדרך כלל, בקביעות עובדתיות של ועדת הערר, אלא אם נפלה טעות הבולטת על פניה, וזה אינו המקרה כאן",
השופט הוסיף ש"לא יכול להיות ספק בכך שמטרות פעילותה של הכנסייה הן מטרות דת, צדקה, וכדומה, ולא של השאת רווחים. גם אם ישנם רווחים, הדבר איננו הופך את המשיבה לגוף שעיסוקו 'לשם קבלת רווחים'. הוכח בפני ועדת הערר שהכנסייה היא מוסד לדת, שפעילותו פעילות דתית וחברתית, גוף הפועל לטובת הציבור, ולא לרווחתם הפרטית של חבריו".
בקשת רשות הערעור שהגישה העירייה לבית המשפט העליון נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. העירייה חזרה על טענותיה ביחס לפרשנותו של סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית של חוק התכנון והבנייה וטענה כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי הכנסייה עומדת בתנאי הסעיף וזכאית לפטור מהיטל השבחה. עוד טענה העירייה שמאחר שחלק מהכסף שהגיע ממכירת המגרש מיועד לשיפוץ בית הארחה של הכנסייה, הרי שבית המשפט המחוזי שגה בקובעו שהתמורה ממכירת המקרקעין אינה למטרות רווח.
היועצת המשפטית לממשלה, שנדרשה לנושא ע"י בית המשפט העליון, סברה כי העמדה הפרשנית שאומצה על-ידי בית המשפט המחוזי עלולה להוביל לכך שרשויות מקומיות ימצאו עצמן מממנות בעקיפין, על דרך של מתן פטור מהיטל, מוסדות אשר פעילותם תמומש מחוץ לתחומיהן של אותן הרשויות. במילים אחרות, היועצת המשפטית לממשלה דחתה את החלטת בית המשפט המחוזי לתת פטור מהיטל השבחה לכנסייה.
שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, הבהירה כי יש טעם בדברי היועצת המשפטית לממשלה, אך מקובלת עליה מסקנת בית המשפט המחוזי: "בולטת טענתה המרכזית של המשיבה (הכנסייה) לפיה הרחבת הפטור נועדה להעצים את הסיוע הניתן למוסדות ציבוריים וזאת על מנת להמשיך ולפתח את העשייה הציבורית הברוכה בישראל". עוד היא הוסיפה כי "אל מול יתרונותיה 'המקומיים' של גישת הוועדה המקומית והיועצת, ניצבים יתרונות 'כלל-ארציים' אחרים הנוטים דווקא לטובת גישת המשיבה".
השופטת ברק ארז קבעה בפסק הדין כי יש לערוך עדכון של נושא היטל ההשבחה: "בית משפט זה חזר והתריע בהזדמנויות רבות על כך שהחקיקה הקיימת בתחום של היטל השבחה לוקה בחסרים רבים – ניסוחים לא ברורים, חוסר עדכניות להתפתחויות בתחום התכנון והבנייה ועוד". לדבריה: "הבחירה להציב דרישות הנוגעות לשימוש העתידי בתמורה המתקבלת מן המכירה, יוצרת קושי מובנה ביחס לאופן שבו פועל "המנגנון" של היטל ההשבחה במקרה הרגיל. ויובהר, קושי זה מתעורר הן ביחס לפרשנות המשיבה והן ביחס לפרשנות הוועדה המקומית והיועצת".
לדברי עו"ד תומר גור, שותף במשרד ארנון, תדמור לוי, שייצג עם עו"ד רון צין את הכנסייה: "פסק הדין הוא תקדים ענק שמשרת שורה ארוכה של מוסדות בעלי אוריינטציה ציבורית, כמו אוניברסיטאות, כנסיות, בתי כנסת וקופות חולים, שיוכלו כעת לקדם תוכניות מתאר סחירות על גבי קרקעות ומבנים בבעלותם, ולזכות לפטור מלא מהיטל השבחה. פסק הדין ניתן בניגוד לדעתה של היועצת המשפטית לממשלה שתמכה בעמדת הוועדה המקומית, וסברה כי הפטור מהיטל השבחה אינו הגיוני ואינו רצוי במקרים אלו. פסק הדין משקף עמדה שמרנית המעדיפה את לשון החוק הברורה על פני טענות לחוסר סבירות בהענקת פטור מהיטל השבחה".