גלנט: "צה"ל כשיר כעת אך יש פגיעה שעלולה להשפיע לטווח הארוך"

שר הביטחון יואב גלנט אמר היום (ב') כי "צה"ל כשיר כעת אך יש פגיעה שעלולה להשפיע לטווח הארוך". זאת בהתייחסו לאי התייצבותם של אנשי מילואים רבים בעקבות ההפיכה המשטרית.

בהופיעו בפני ועדת חוץ ביטחון שהתכנסה בקריה בתל אביב לדיון חסוי על הכשירות של צה"ל הזהיר גלנט כי הצבא אמנם כשיר למשימותיו, "אך יש תחושת כרסום בלכידות הפנימית". זאת לנוכח המחלוקת העמוקה השוררת בציבור בשל צעדי החקיקה, כשהאחרון שבהם הוא ביטול עילת הסבירות. הוא התריע כי המחלוקת הזו עלולה להפוך לכדי פגיעה בביטחון הלאומי.

מלבד חברי הכנסת, נכחו בישיבת הוועדה מטעם משרד הביטחון וצה"ל ראש אגף המבצעים האלוף עודד בסיוק וראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער. בכל הקשור למצב הכשירות של צה"ל, לא הוכחש כי קיימת פגיעה בכשירות עקב אי התייצבות ואי התנדבות של חיילי מילואים לתפקיד, בעיקר בחיל האוויר בחיל המודיעין, בחטיבת המחקר והמערך המ"מ (מבצעים מיוחדים). אך יש לציין כי במערכת הביטחון מפרידים בין פגיעה בכשירות בטווח הקצר ובטווח הארוך, ובין פגיעה בכשירות בשגרה ובחירום. ההערכה היא שבמידה שתיפתח מלחמה או מצב חירום אחר אז משרתי המילואים יתייצבו.

בטווח הקצר נטען כי הדרך המרכזית למנוע את הפגיעה היא על ידי ריכוך ההתנגדות של המילואימניקים ומניעת ההתבטאויות הפוגעניות נגדם מצד פוליטיקאים, ואילו בטווח הארוך ניתן לשנות את אופן הפעולה של צה"ל בכל הקשור להסתמכות על צבא המילואים. כשירות משרתי המילואים ביחידות המיוחדות דוגמת השייטת וסיירת מטכ"ל לא צפויה להיפגע בטווח הקצר כי בניגוד לטייסים אין להם אימוני מילואים ברמה שבועית או חודשית.

בכל הקשור לאיומים השונים, נטען כי גורמים העוינים את מדינת ישראל מזהים את הפגיעות הנוכחית של המצב במדינה ובין השורות ניתן להבין כי קיימת פגיעה בהרתעה הישראלית. בין היתר, נטען כי חיזבאללה "מותח את הגבול" ומאתגר את כוחות הביטחון כדי לצבור הישגים נקודתיים, אך ההערכה של מערכת הביטחון היא שהארגון עדיין אינו מעוניין במלחמה.

גלנט ניסה להאשים את חברי האופוזיציה בהתרחבות אי ההתייצבות למילואים בטענה שאינם מגנים את התופעה. הוא התייחס לאיומים של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה ואמר כי מדובר ב"מיסקלקולציה" מצדו. יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי השיבה לו כי "אם מישהו עושה מיסקלקולציה זה אתה, ואתה המעטת בתיאור הפגיעה, כולל לגבי היחסים עם ארה"ב ומה שקורה בתוך צה"ל. יש כאן פגיעה קשה באימון שיש במדינה ולכן התופעה על כך רחבה. זה חסר אחריות".

גלנט השיב כי "לא נראה לי שהנאום שנתתי במרץ (שבעקבותיו הודיע רה"מ נתניהו על פיטוריו, צ"ז) היה מזעור נזקים ובריחה מאחריות. הייתי מוכן לשים את הקריירה הפוליטית שלי על הסף. אם כבר חוסר אחריות אז לא שמעתי אותך מגנה סרבנות".

ח"כים בוועדה אמרו לאחר הדיון כי "תמונת המצב שהתגלתה מאוד לא פשוטה. מהדברים עולה כי יש פגיעה בכשירות והיא תלך ותעמיק ככל שהמצב הזה ימשך".

באופוזיציה משוועים לנתונים

במהלך הישיבה דרשו הח"כים לקיים ישיבה בוועדת המשנה הרלוונטית למוכנות וביטחון שוטף שבה יציגו ראשי הצבא נתונים מדויקים על מצבו של צה"ל וכשירותו. לטענתם, נתונים אלה לא סופקו היום במלואם.

יצוין כי חברי האופוזיציה בוועדה הגישו כבר בשבוע שעבר מכתב אל היו"ר ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) ובו דרישה לכנס את הוועדה "לאור הפגיעה החמורה הצפויה בכשירות חיל האויר".

בין חברי הוועדה שהגישו את הפנייה: גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי), יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, רם בן ברק ואלעזר שטרן מאיר כהן (יש עתיד) ושרון ניר (ישראל ביתנו)

הפנייה שוגרה עוד לפני ההצבעה ביום שני לפני שבוע על החוק לביטול עילת הסבירות בקריאה השנייה והשלישית. ואולם, אדלשטיין סירב לכנס את הוועדה, ולא בפעם הראשונה. זאת למרות שלפי תקנון הכנסת הוא מחויב לעשות זאת לפי דרישה בכתב של שליש מחברי הוועדה.

אדלשטיין הודיע במוצ"ש בתוכנית "פגוש את העיתונות" כי מעתה ואילך אינו מחויב להמשך הליך החקיקה של חוקי ההפיכה המשטרית אם לא יהיה תיאום עימו. יצוין כי לפני מספר חודשים זומן אדלשטיין על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו להשתתף בישיבת הקבינט המדיני ביטחוני על רקע ההסלמה בדרום הארץ אף שהוועדה בעצם אמורה לפקח על הממשלה ועל הקבינט.