בצה"ל מוכנים להוריד את גיל הפטור מגיוס לאברכים ל־23

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, עשה היום הכל כדי לחמוק מדיון בסוגיית השילוב של גברים חרדים בשוק התעסוקה.

"אם תוכל לדלג על נושאים בעייתיים וטעונים שיעוררו עכשיו ויכוחים", אמר לראש אגף תקציבים באוצר יוגב גרדוס, כשהאחרון הציג את הנושא במסגרת דיוני הוועדה בתקציב המדינה. גפני מאמין שסוגיית שילוב החרדים במשק היא סוגיה פוליטית גרידא, שמשמשת כלי למאבקיהם של חברי אופוזיציה ולפיכך לא מעוניין לפתוח את הנושא כלל לדיון. אך האמת רחוקה מכך, סוגיית שילוב הגברים החרדים במשק היא הסוגיה המאקרו־כלכלית המשמעותית ביותר שעומדת כעת על הפרק, במיוחד כשחוק הגיוס הופך לעיסוק העיקרי כיום של הממשלה.

החסם העיקרי שעומד בפני הצעיר החרדי שמעוניין לעבוד הוא הצורך בשירות צבאי. לכן הדבר היחיד שנותר לדרגים המקצועיים בממשלה הנוכחית המעוניינים לשלב את החרדים בשוק העבודה הוא הורדת גיל הפטור. החרדים ממתינים מאז ספטמבר 2017 לחקיקת חוק גיוס חדש שיעבור את בג"ץ. נכון להיום, גיל הפטור הוא 26 ובמשרד האוצר דוחפים בכל הכוח להורדת גיל הפטור לחרדים לגיל 21, בזמן שמערכת הביטחון, כולל צה"ל, מעוניינת להוריד את גיל הפטור לגיל 23 בלבד. מבחינת האוצר, יש כאן התלכדות אינטרסים מעניינת בין כל הגורמים.

מערכת הביטחון נמצאת עכשיו אחרי חתימה על תוכנית רב־שנתית חדשה, ואחרי שרשמה שורה של ניצחונות על משרד האוצר. צה"ל הצליח להסדיר את הגדלות הרמטכ"ל תמורת התחייבות לקצר את השירות הצבאי לשנתיים. אלא שגם את קיצור השירות צה"ל עושה בדרכו שלו, כך שתישאר לו היכולת להשאיר את החיילים שהוא מעוניין בהם באמצעות הגדלת שכרם. לכן צה"ל נמצא כעת בתקופה שבה הוא מעצב מחדש את כוח האדם שלו לקראת מימוש חזון "מודל צבא העם המעודכן". הצבא הסכים כבר עם העיקרון של דיפרנציאציה. לא את כולם צריך באותה המידה, ולא כולם יקבלו את אותו שכר. נקודת הזמן הזו היא נקודת הזמן הטובה ביותר מבחינת האוצר כדי לרתום את הצבא גם לאבחנה שלא כל החרדים שווים, ואלו שהגיעו לגיל 23 פטורים מגיוס.

למעשה מדובר כאן בעניין בסיסי יותר. השינוי במודל כוח האדם בצה"ל גוזר חוק שעתיד להיות מכונה "חוק הוקרת משרתים". החוק הזה מביא לכך ששכר החיילים יגדל וההטבות יגדלו, וככל שההטבות למשרתים גדלות, כך הפגיעה בשוויון על ידי אלו שאינם מתגייסים קטנה.

גם אצל החרדים יש שינוי מסוים. האידאל של הפוליטיקאים החרדים היה תמיד שהחרדים לא יחויבו לשרת בצבא מחד, אך שיתומרצו להישאר בישיבות מאידך. וכך במשך שנים החרדים התנגדו למתן פטור גורף לצעירים חרדים מתוך חשש שהדבר יגרור נטישה של היכלי התורה והישיבות, וגם מתוך תפיסה ערכית כי זה לא יהיה מוצדק לתת פטור למי שלא לומד תורה. אך בעת האחרונה חל שינוי תפיסה בקרב ההנהגה החרדית. הם מבינים כי הורדת גיל הפטור נתפסת בעין חיובית על ידי צעירי המגזר החרדי שמעדיפים לקבל חופש בחירה בין עבודה לבין לימודי תורה. כעת גם המערכת המקצועית הכלכלית תומכת במהלך זה.

הורדת גיל הפטור לחרדים היא מהלך שנוסה בעבר, ולפי מחקר שביצע בנק ישראל, הורדת גיל הפטור הקטינה את הסיכוי ללמוד בישיבה, העלתה את הסיכוי לעבוד, והעלתה את השכר במשפחתי בכ־24%. המחקר בבנק ישראל התבסס על מהלכים זמניים של הורדת גיל הפטור בשנת 2014, אך ההערכה כי המהלכים הנוכחיים יוכלו להשפיע אף יותר, מכיוון שהם עשויים לעצב מחדש לאורך זמן את הבחירות של הצעירים החרדים.

מאמציו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להורדת גיל הפטור ל־21, מעבר לזה שלו מסכימה מערכת הביטחון נכון להיום, הם כבר שובר שוויון. ניתן להבין שסמוטריץ' לא יכול להוביל מהלכים דרמטיים לשילוב חרדים בשוק התעסוקה, כשנבחריהם הם חלק מהקואליציה. אך ישנם מהלכים פשוטים למדי שממתינים מאז הממשלה הקודמת, שסמוטריץ' והממשלה החדשה נמנעים מלקדם. אחד הבולטים בהם הוא הפחתת שעות הלימוד לאברכים. לפי ההצעה, גבר חרדי שיצא לעבוד בעבודה חלקית או לרכוש השכלה אקדמית וללמוד במקביל ימשיך לקבל את מלגת האברך שלה הוא זכאי. מהלך זה אמור לאפשר לחרדים לעבוד בעבודה חלקית, בלי שהוא פוגע באלו שנשארים ללמוד במשך יום שלם. אך הממשלה לא מקדמת את המהלך, ככל הנראה רק מפני שהוא מזוהה עם הממשלה הקודמת.