דני כהן מויולה: "לאפשר יבוא טאלנטים מחו"ל לישראל"

"יש לאפשר יבוא טאלנטים מחו"ל לישראל על מנת להקל על הלחץ של עובדים בתעשיית הייטק המקומית". כך אמר היום (א')  דני כהן שותף מנהל בויולה ונצ'רס, בפורום יוניקורנס של כלכליסט ודיסקונט טק.

פרידמן השתתף בפאנל "אשליה או מציאות ורודה: האם בועת ההייטק הגיעה לנקודת רתיחה?" ולצידו שרית פירון, שותפה מנהלת ב-Team8 Capital, דני כהן שותף מנהל ב-Viola Ventures וירון אלעד, מנכ"ל אלרון ונצ'רס. את הפאנל הנחה מאיר אורבך מכלכליסט. 

האם החורף אמור להגיע לתעשייה בשנה הבאה?

פירון: "הסתיו מגיע, לא החורף. יש פה חברות שבנו עסקים רציניים. בניגוד למה שחוויתי בבועת הדוט. קום הקודמת, אותה חוויתי בעמק הסיליקון. יש הרבה השפעות מאקרו כלכליות שגרמו לשוויים להתנפח מעבר למידה. ב-2022 נראה התכווצות אבל לא התרסקות או חורף".

פרידמן, איך באמדוקס רואים את התקופה הזו? אתם חוזים שהצמיחה תימשך?

"אנחנו מאמינים בהמשך הצמיחה מאחר שאנו חוזים בהתעצמות של הכישרונות לרוחב בישראל. זה ייתן דלק לשלב הבא בבניית ערך בענף. מבחינת השווי שניתנים לחברות, אינני יודע, אבל היכולת לבנות ערך רק גדלה ואני רואה את זה ממשיך".

מימין: מאיר אורבך, דני כהן, שרית פירון, משה פרידמן וירון אלעד | צילום: אוראל כהן

אלעד, לא הגזמנו עם יוניקורנים בהיקף כולל של 200 מיליארד דולר?

"אינני מסכים עם שרית שהסתיו מגיע, אלא האביב. יש להפריד,  הגזמנו אולי בתמחור של טכנולוגיה שתבשיל רק עוד 4 שנים, וכבר היום היא מתומחרת במלואה. אך סקטורים שעדיין נמצאים ב״חוב אסטרטגי״ כמו הפינטק וסייבר ושם יש מקום לצמיחה ימשיכו ליהנות מהזינוק הטכנולוגי בהם. לסיכום קיץ לסקטורים מסויימים וסתיו לאלה שהקפצנו גבוה מידי". 

כהן, היום חברות הופכים להיות יוניקורנים עוד לפני שהכרת אותם. עד מתי זה יכול להימשך?

"קודם כל, זה מאוד מאתגר. היינו רגילים לאורך חיי החברה ועכשיו אנחנו מוצאים את עצמנו משקיעים הרבה מאוד כסף ובקצב גבוה. כך או כך, זה עשוי להימשך מאחר שכמות הכסף היא אדירה בשוק. ישראל  מדהימה בכך שהיא מגוונת בהצלחות שלה. כמו שראינו בשנים האחרונות בתחום הסייבר, המשחקים ועוד. הסקטורים ישתנו אבל אנחנו נישאר. 

אנחנו רצים קדימה, אבל נראה שמותירים את המדינה מאחור. תעשיית ההייטק מעסיקה 300 אלף איש, אבל שכחנו את כולם מאחור.

כהן: "נוצר פה מועדון שחלק מהאנשים מרגישים שלא שייכים אליו. זה לא כיף וגורם למרמור מסוים. נוצרו פה פערים חברתיים וכלכליים. אמנם הרבה תעשיות נהנות מהצמיחה של ההייטק, אבל אנו שעושים כסף מהתהליך, צריכים לחשוב איך אנחנו תורמים חזרה לחברה".

נוצר פער שרק גדל, הניסיון לסגור אותו בעתיד עלול להצריך צעדים הרסניים עבור התעשייה.

פירון: "זה נושא מורכב. אני באה מהפערים והצלחתי. זה מונגש לכולם אם הם חדורים מטרה. פעם הפערים היו קטנים יותר, אני לא אוהבת את זה. יש הרבה דברים שאפשר לעשות. חייבים להנגיש אנגלית לכולם מגיל הגן. שיפור התשתיות וגישה למרכז". 

פרידמן, אמדוקס היא דוגמה לא רעה לשילוב אוכלוסיות. מה אפשר לעשות?

"יש את הפן גיאוגרפי, לכן הקמנו מרכז בשדרות ובנצרת. לא מספיק להצהיר שאתה פועל להקטנת הפערים. עד שההנהלות בעצמן לא יבינו שחוסר גיוון בחדרי הישיבה של הקומות הגבוהות, הוא מסוכן לחברה, זה לא ישתנה". 

אלעד: "כל מי שעשה הרבה כסף בשנים האחרונות, כדאי שיידע שניתן להפריד בין מדינת תל אביב להייטק. יזמי הסקנד טיימרס יכולים לחפש אחר הכישרונות במקום אחר. אפשר להשקיע גם ביזמים שלא גדלו בגלילות". 

פרידמן: "אנשים שונים זה נכס. אנחנו חייבים להיות מוכנים לגייס אנשים שלא נראים כמונו. גם אם זה בתל אביב. חשוב לגייס צוותים מגוונים לטובתם. לא רק לטובת המדינה. לשווק את האפשרות לבוא לפה. לבייס שלנו".