עימותים קשים בין המשטרה למפגינים דרוזים בעקבות עבודות להקמת טורבינות רוח בגולן

עשרות נפגעים ועימותים קשים בין המשטרה למפגינים בשל תחילת העבודות להקמת מתחם טורבינות הרוח של חברת אנרג׳יקס ברמת הגולן. אלפי מפגינים מהכפרים הדרוזים הסמוכים מתעמתים עם כוחות משטרה גדולים, שירו לעברם כדורי גומי והפעילו לדברי המפגינים כוח רב. שני צעירים דרוזים נפצעו באורח בינוני ופונו לבית החולים. ראש מועצת דליית אל-כרמל, רפיק חלבי, אמר בראיון ברדיו ynet כי ״אנחנו על סף אינתיפאדה בכפרים הדרוזים בישראל", בשל ההתנגדות העזה של הקהילה להקמת הטורבינות.

האלימות הקשה הובילה עד כה לשני נפגעים; האחד נורה על ידי המשטרה באש חיה ברגלו ופונה לבית החולים, לאחר שלדברי המשטרה התקרב לשוטרים עם חפץ חד והיווה סיכון, ואילו הפצוע השני נורה לטענתו מכדור גומי. לטענת המשטרה, האלימות הקשה כלפי המפגנים היא תולדה של הפרות סדר של אלפי דרוזים שהגיעו למקום, והן כוללות ידוי אבנים וזיקוקים, זריקת בקבוקי תבערה לעבר כוחות המשטרה הפועלים במקום ומסכנים את חיי השוטרים.

הדרוזים החלו בהפגנות אמש, בשל תחילת עבודות ההקמה של חוות הרוח. בין היתר נחסמו כבישים והוצתו צמיגים, ולטענת המשטרה אף התבצעה פגיעה ברמזורים. הדרוזים אף הכריזו על שביתה בכפרים הסמוכים. נבי חלבי, ממובילי המאבק, אמר לכלכליסט: ״העדה הדרוזית על רגל אחת, ואנחנו נעמיד את המדינה על רגל אחת. הייתה הפגנה של אנשים שהלכו לכיוון הטורבינות, וכוחות הביטחון ריססו אותם בכדורי גומי ובגז מדמיע. יש עשרות פצועים. זו כנופייה שמשתמשת בכסף גדול ובקשרים מול הממשלה. הבטיחו לנו שיביאו עשרות ומאות שוטרים שיכסחו אותנו ויכריעו אותנו בכוח. אנחנו מפגינים וסוגרים כבישים. ההפגנה שלנו שקטה ולא עוברת על החוק. הם רוצים להכניע אותנו ושנקבל את הקטסטרופה הזו. אנחנו מגנים על הטבע במדינת ישראל. טורבינות רוח שקמו במדינה לפני כמה שנים, והן מחסלות את הטבע והמרקם האקולוגי״.

חברת אנרג׳יקס מקימה בצפון רמת הגולן חוות טורבינות רוח שתכלול 21 טורבינות בהספק כולל של כ-100 מגה וואט, בעלות של ב-700 מיליון שקלים, לאחר שהוסדרו התשלומים בינה ובין בעלי הקרקעות באזור. חוות הרוח אושרה לפני כשנתיים כפרויקט תשתית לאומית, והיא עתידה לתת מענה לצריכת חשמל של כ-50 אלף משקי בית בשנה, למשך עשרים שנה. הקמת הפרויקט שהחלה אתמול, עשויה לארוך כ-16 חודשים.

המאבק של החברה הדרוזית התנהל בשנים האחרונות למרות האישורים והתמיכה לה זכה הפרויקט מהרשויות, לרבות הטמעת שינויים לדרישת רשות הטבע והגנים. בשנים האחרונות, חתמו בעלי קרקעות ותושבים באזור על הסכם מול החברה, אך לאחר לחצים חלקם נסוגו בהם. התושבים מתנגדים להקמת הטורבינות בין היתר בשל הטענה כי אלו יפגעו במגוון הביולוגי, לצד חששות שנפוצו באשר לפגיעה בריאותית אפשרית – אף על פי שאלו אינן מגובות, ואף טענה כי הקמת חוות הרוב היא קביעת עובדות מדיניות ברמת הגולן.

במשרד להגנת הסביבה אומרים כי ״כחלק מהצורך בקידום אנרגיות מתחדשות, המשרד להגנת הסביבה תמך באישור תוכנית תת"ל 47 בות"ל במתכונת הנוכחית, ושותף בצוות המעקב של החווה. בשלב הכנת התוכנית, הוביל המשרד החלטה להסיר מתחם נוסף בשטח החווה אשר היה בעל פוטנציאל פגיעה משמעותי מאוד בבעלי כנף. המשרד להגנת הסביבה סבור כי יש לקדם אנרגיות מתחדשות תוך שקילת שיקולים של שמירה על המערכות האקולוגיות״.

ברשתות הדרוזיות קוראים לבני העדה מרחבי הארץ להגיע לרמת הגולן ולתמוך במאבק, ובשעה זו מוופק טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, בדרכו לפגישה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בניסיון להרגיע את הרוחות. לפי חברת אנרג׳יקס, תחילת ביצוע העבודות נמצאת בצומת קריטית, שכן תחילת הבנייה נדחתה מספר פעמים לאור התנגדויות התושבים. דחייה נוספת משמעותה פגיעה בלוחות הזמנים אליהם התחייבה החברה מול רשות החשמל, ונזקים כלכליים משמעותיים לחברה שנסחרת בבורסה. עוד לפי החברה, עיכוב ביצוע העבודות בשל חסימת דרכי הגישה עלול לעכב את הפרויקט בחודשים רבים, שכן בחורף עלולים לשרור תנאים שלא יאפשרו את הקמת הפרויקט.

תגובת אנרג׳יקס: ״פרויקט אר"ן (אנרגיית רוח נקייה) אושר על ידי ממשלת ישראל, לאחר בחינת כלל ההיבטים ואישורים בכל הערכאות. לצערנו, שיקולים זרים ואידאולוגיות לאומניות מניעים התנגדות לפרויקט שלא בוחלת במעבר על החוק ובפעולות אלימות, במטרה למנוע הקמת פרויקט לאומי על מה שרואים המתנגדים כאדמות סוריות כבושות. בחודשים האחרונים נערך מו"מ ביוזמת החברה וגופי הממשלה לטובת ניסיון להשיג פשרות ולהימנע מהמצב המתרחש כעת, אולם כל הניסיונות הללו כשלו בשל סירוב המתנגדים. ההתנגדות המנוגדת לחוק מנסה לפגוע בכלל תושבי האזור ובפרויקט שכבר כעת יוצר פרנסה של מאות משפחות, תשלומי מסים מקומיים בהיקף של מעל 15 מיליון שקלים, מיליוני שקלים בשנה שמשולמים לבעלי הקרקעות והקרקעות השכנות לפרויקט, פיתוח דרכי גישה לשטחי החקלאות, פינוי מוקשים שיצר שטחי חקלאות נוספים לתושבים, ושיפור בתשתיות החשמל הרעועות באזור ומעבר לחשמל נקי וירוק״.