לשחרר מייד תקציבים משמעותיים לתושבים ולעסקים שנפגעו

אנו מצויים בתקופה של עלייה ברמת אי הוודאות והסיכון במשק – זאת עם תחילת המלחמה ב-7.10.23. קיימת אי וודאות לגבי משכה והתפתחותה. יכולים אף להיות תרחישים שונים ממלחמה בחזית הדרום בלבד, מלחמה רב זירתית ואף להגיע למלחמת עולם שלישית.

נכנסנו למלחמה במצב כלכלי טוב במישורים רבים בהם – יחס חוב תוצר; תעסוקה מלאה; אינפלציה ממותנת; ריבית בנק ישראל ברמה מרסנת ועוד. מנגד, נכנסנו פגועים פנימית כנגזרת של תהליכי תשעת החודשים שערב הלוחמה בה חווינו תהליכי שינוי משפטי על השלכותיהן הכלכליות המקומיות והבינלאומיות. אלה הביאו לשסע חברתי משמעותי, החלשות משמעותית של השקל, צמצום בהיקף ההשקעות בישראל, הקמת חברות ישראליות חדשות בחו"ל ולא בארץ, החלשות הבורסה הישראלית בהשוואה לבורסות מובילות בעולם, עלייה ברמת סיכון החוב של המדינה, התבוננות מעמיקה והמתנה של חברות הדירוג להתפתחות שינוי החקיקה תוך אזהרה לחשיבות ביצוע השינויים בהסכמה רחבה אגב שמירה על עצמאות המוסדות.

מתחילת הלוחמה אנו עדים להחלשות נוספת של השקל; אנו עדים לעליית פרמיית הסיכון של מדינת ישראל (עליית ה -CDS); שתי חברות הדרוג שמו את דרוג מדינת ישראל באופק שלילי המעלה את הפוטנציאל להורדת דרוג, זאת כנגזרת הן של התפתחות הלוחמה והשפעותיה, כמו גם, דגש על מדיניות הממשלה והאוצר לטיפול בהיבטים הכלכליים הנגזרים.

מתחילת המלחמה גוייסו כ-350 אלף אזרחים למילואים, אך ברור שקיימת פגיעה משקית בהיבט התוצר. קיימת פגיעה ישירה ונזקים כלכליים כתוצאה מהלחימה; נזקים ברכוש וכמובן עלות הלוחמה עצמה.

יש צורך מידי לסיוע לנפגעים במונחי הטווח הקצר, כמו גם, יהיה צורך בסיוע לשיקום וחזרה לשגרה במונחי הטווח הבינוני ארוך. יש להתבונן ולנתח את היכולת בסיוע במספר מימדים וטווחי זמן: מדיניות מוניטרית - כלי הריבית; התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח – יציבות השווקים; מדיניות פיסקלית- היבטי תקציב; היבטי גיוס חוב על מנת לממן את הגרעון ותמיכה ביציאה מהמצב הנוכחי אל עבר שיקום וצמיחה . וכמובן, כלים שונים למטרות שונות ולטווחי זמן שונים. קיימת התרופה המידית לכאבי הזמן והמקום ותרופות אחרות במונחי תשתיות שתדרשנה, עלויות שיגזרו מהפקות הלקחים וצרכי צמיחה וקיימות עתידיים.

הפגיעה ביישובי העוטף ובישובים אחרים מרוחקים יותר שספגו פגיעות משמעותיות, הפגיעה בעסקים, הפגיעה במשקי בית, גיוס מילואים נרחב והתחלת הוצאת עובדים לחל"ת מצריך סיוע מיידי.

סיוע מיידי זה נכון וראוי שיבוא בדרך של סיוע ממשלתי, בין אם על ידי תעדוף מחדש של סעיפי התקציב הקיים, הקפאת והסטת כספים קואליציונים ו/או יצירת קופסאות תקציב ייעודיות, במינון הראוי, זאת לאחר בחינת המקורות התקציביים הקיימים.

גם הסיוע המידי נכון שיתבצע בשום שכל ובאופן דיפרנציאלי בהתאם לממדי הפגיעה ולאיתנות ועמידות הגורמים השונים בין אם ההסתכלות הינה ברמת הפרטים, סוגי וגדלי העסקים ומאפייני ענפי המשק בהתאם לרמת פגיעותם.

מצבנו הכלכלי מאפשר את הגדלת הגרעון התקציבי, וככל שידרש, גם באופן משמעותי. לזמן יש ערך וחייבים להביא זאת בחשבון. ערך כלכלי. ערך חברתי. ערך של אמון הציבור במדינה.

נכון שהן במשרד האוצר והן במשרדי הממשלה השונים ישקלו שיקולים משקים ומדינתיים כוללים ולא סקטוריאליים, יבינו את שעת החירום בה אנו מצויים, יתבוננו ברמה הוליסטית ויתנו דוגמא לאחריות, מנהיגות ומשילות.

וכהצגת תכלית מבישה, ניתן לציין את ועדת הכספים שהתקיימה אתמול. העדר אג'נדה ברורה. העדרו של שר האוצר ובכירי משרדו. הצגת חלופת פתרון שהוצגה על ידי שר הכלכלה במסגרת הוועדה במקום לערוך דיונים מקדימים מול משרד האוצר ולהציג חלופה מגובשת ואחודה כפי שמצופה מממשלה. ולצד זה, לא נשמע קול משמעותי ואחראי מיו"ר הועדה הן לגבי החלופות המוצעות, כמו גם, לגבי הקפאת השימוש בכספים הקואליציוניים והבאת מסגרת התקציב על סעיפיה השונים לבחינה ותעדוף מחדש.

חלף זאת, מוצאים הגורמים המובילים להביט לצדדים ולדרוש אף בשפה מאיימת מצדדים שלישיים שיפעלו למען הציבור. טלו קורה מבין עינכם.

נכון שישחררו תקציבים משמעותיים ובאופן מיידי לתושבים ולעסקים שנפגעו, עם מינימום ביורוקרטיה מכיוון שלזמן וליצירת האמון של הציבור בהנהגה יש חשיבות בכלל ובימים אלה, בפרט.

יש לפעול ולהימנע ככל שניתן מהוצאה המונית של עובדים לחל"ת. קיימת חשיבות לפעול ולסייע במישרין למעסיקים על מנת שלא יוציאו העובדים לחל"ת. אזרחים המצויים בשוק העבודה נשמר חיוניותם, כושר השתכרותם ויכולתם היצרנית. ומכאן, יכול תם להתאושש ולסייע למדינה להתאושש. Win Win.

כלי הריבית איננו הכלי לסיוע במונחי הטווח הקצר, מה גם, שהציפייה להפחתת ריבית יהיה בה בכדי להביא להחלשה נוספת של השקל, החלשות שתבוא לידי ביטוי בלחצים אינפלציוניים להם תהיה פגיעה משמעותית יותר באזרחי מדינת ישראל. לכלי הריבית יהיה את הזמן והעיתוי שלו, מועד בו החשיבות של עידוד המשק והצמיחה יהיה היעד המרכזי.

לצד הסיוע המדינתי לאזרחים, נכון שהמערכת הבנקאית תרתם ותסייע לקבוצות האוכלוסיה שנפגעו, בדחיית תשלומים וסיוע תזרימי עד יעבור זעם. המערכת עשתה זאת בתקופת הקורונה ועושה זאת גם כעת, הן ברמת מתווה כוללני והן ברמה פרטנית.

וכמובן, החברה האזרחית שעושה מעל ומעבר, בחלקה, מחליפה את תפקידיי משרדי הממשלה, ראויה לכל

הערכה. כמו שאמא שלי נוהגת לאמר, חשוב "לתת ביד חמה" ו"טוב שיש לירה לבנה ליום שחור". בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

יאיר אבידן הוא המפקח על הבנקים לשעבר בבנק ישראל