אמנון שעשוע בטקס קבלת פרס ישראל: "אם לא נפתור את המשבר, גם נסים לא יעזרו"

טקס הענקת פרסי ישראל נערך הערב (רביעי) בנוכחות נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך יואב קיש, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות וראש העיר ירושלים משה ליאון.

הטקס חותם את אירועי יום העצמאות ה-75 למדינת ישראל. פרס ישראל הוא אחד הפרסים היוקרתיים ביותר הניתנים במדינת ישראל. מדי שנה מגישות הוועדות השונות לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים. במהלך הטקס, ובעת קבלת הפרס, מסרה האמנית מיכל רובנר פתק לראש הממשלה נתניהו.

את הזוכים בפרס ישראל ייצג חתן פרס ישראל למפעל חיים, פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי. בנאומו, אותו נשא בין היתר בנוכחות נתניהו וחיות, הוא התייחס למשבר סביב המהפכה המשפטית ואמר: "אלה ימים קשים בישראל. לכולנו. אנו עומדים מול שבר עמוק. בתחום העשייה שלי אומרים ש'לא מבזבזים משבר טוב'. יזם לא רואה לנגד עיניו בעיות. הוא רואה אתגרים והזדמנויות. כשאין דרך – הוא פורץ דרך חדשה. זו המשימה הדחופה שלנו כעת".

לדבריו, "אנחנו חייבים לשלב כוחות ולפתור את המשבר הנוכחי תוך שמירה קפדנית על עקרון הפרדת הרשויות וכיבוד מוסדות המדינה כולם: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת, כדי שלא נאבד את כל מה שהשגנו. אם לא נשכיל לעשות את זה - גם נסים לא יעזרו".

שר החינוך יואב קיש אמר לזוכים: "כל אחד ואחת מכם מעורר השראה בתחומו. אתם האנשים שילדי ישראל צריכים לשאת את עיניהם אליהם". קיש הודה כי ב-75 שנותיה "מדינת ישראל ואנחנו לא עשינו די כדי לאפשר שוויון הזדמנויות. לא עשינו מספיק כדי לצמצם את הפערים בין מרכז ופריפריה. משרד החינוך ברשותי שם לו כמטרה ראשונה לפעול לחיסולו של הפער הזה".

קיש, חבר צוות המשא ומתן לבית הנשיא מטעם הקואליציה, התייחס גם כן לוויכוח הפנימי סביב המהפכה המשפטית: "לא נעלים עין גם ביום הזה מהמריבות הקשות בתוכנו". הוא הודה לנשיא על אירוח השיחות וציין: "כולי תקווה שנצליח להגיע למתווה עם הסכמה רחבה ככל שאפשר".

אלה 12 הזוכים בפרס, וגם: ה"דרמות" שקדמו לטקס

פרס ישראל בתחום מפעל חיים הוענק כאמור לפרופ' אמנון שעשוע, לרבנית רחל הבר, שממשיכה את דרכו של בעלה הרב ישעיהו הבר בעמותת "מתנת חיים" להשתלות איברים, וליו"ר בית יד לבנים הדרוזים, אמל נאסראלדין.

פרופ' זמירה מברך היא כלת פרס ישראל בתחום חקר החינוך. לפי נימוקי הוועדה, זכתה בפרס על מחקרה בשיטת הוראת המתמטיקה; פרופ' מיכל שוורץ, שחתומה על תגליות פורצות דרך לטיפול במחלת האלצהיימר, היא כלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים; האמנית מיכל רובנר, ממייסדות בית הספר לאמנות ולצילום "קמרה אובסקורה" בתל אביב, היא כלת הפרס בתחום אמנות פלסטית.

פרופ' עמנואל פלד, מדען בעל שם עולמי בתחום של תאי דלק ומצברים, הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית; פרופ' יורם דינשטיין, שכונה על ידי ועדת הפרס כ"אחד מהאבות המייסדים של תחום המשפט הבינלאומי בישראל, באקדמיה ומחוצה לה", הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר המשפטים.

פרופ' יהואש הירשברג, שיצא נגד המהפכה המשפטית - ואמר כי "כוחות האופל יוצאים למתקפה גדולה על הדמוקרטיה והתרבות הישראלית" - הוא חתן פרס ישראל בתחום המוזיקה והמוזיקולוגיה, חרף אמירותיו הקשות נגד תוכניות הממשלה. הירשברג היה הראשון שחקר את התפתחות המוזיקה האמנותית ביישוב היהודי בארץ ישראל ולאחר קום המדינה.

פרופ' דב שוורץ, שחקר את משנת הרב קוק וממשיכיו, ופרסם מאות ספרים ומאמרים, הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מחשבת ישראל, פילוסופיה וקבלה; פרופ' אביטל גזית, חוקר מוביל בתחום גופי מים מתוקים ומערכות אקולוגיות בסביבות אלה, הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי הסביבה והקיימות, שמוענק לראשונה. הפזמונאי והמלחין יוסף לוי (דקלון), שנחשב לאחד מאבות הזמר המזרחי בישראל, הוא חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי.

לבחירתו קדמה דרמה מאחורי הקלעים, כאשר הפרס תוכנן להיות מוענק במקור לשלמה ארצי, אך זה החליט לוותר על הפרס בצל המחאות נגד המהפכה המשפטית. ארצי קיבל את ההודעה על הפרס בחודש שעבר בעת שהותו בחו"ל, אך אז ביקש שהשר קיש לא יתקשר אליו מאחר שיודיע שאינו מוכן לקבל את הפרס. "אני מודה מאוד לוועדת פרס ישראל שהחליטה להעניק לי את הפרס בתחום הזמר העברי. זה מרגש אותי וזה כבוד גדול עבורי כזמר וכיוצר", כתב ארצי בהודעה שנמסרה מטעמו, "אבל בעיתוי הנוכחי, כשהמדינה שלנו פצועה ושסועה, אני מרגיש שקשה לי לקבל את הפרס ולכן אני נאלץ בצער לוותר על הכבוד הגדול הזה".

ב-ynet נחשף לפני כחודש כי ועדת פרס ישראל שדנה בהענקת פרס לספורטאים מצטיינים לא הגיעה להסכמה פה אחד על איש מהמועמדים שהובאו בפניה, ולכן הוחלט כי השנה לא יחולק פרס בקטגוריית ספורטאים מצטיינים. מדובר במקרה נדיר שהוביל לאי-חלוקת פרס. גם בשנת 2017 התרחש מקרה דומה, שבמסגרתו לא הייתה הסכמה פה אחד סביב הענקת הפרס לאמנות פלסטית - ולכן הפרס לא הוענק.

חשיפת ynet עוררה סערה בעולם הספורט, וזכתה להתייחסות גם מטעם המועמדים הסופיים. פרטי הפארסה, שהובילה לכך שלא יחולק השנה פרס ישראל בתחום הספורט, התבהרו יומיים לאחר מכן. ארבעת חברי הוועדה - היו"ר אבי נימני, קרן לייבוביץ, אבי מויאל ורותם ישראל - קיימו שתי שיחות זום בלבד, כאשר לקו הגמר הגיעו שני מועמדים, אריק זאבי ולי קורזיץ, אבל הם לא הצליחו להגיע לבחירה פה אחד על מי מהשניים.