למי מותר לשבות מחר והאם תחויבו לקחת יום חופש

שביתת המחאה המתוכננת למחר כחלק מהמאבק בחקיקת הבזק שמיועדת לחולל הפיכה משטרית אינה שביתה רגילה. עובדים ומעסיקים רבים במשק אינם יודעים כיצד להתייחס להשבתה שהיא חלק ממאבק המגזר העסקי-פרטי. המכריזים על המחאה הציבורית הם מטה המאבק המאגד מספר קבוצות מחאה ממגזרים שונים היי-טק, פרטיים, רופאים ורופאות, אנשי אקדמיה, משרדי עורכי-דין, אדריכלים ומתכננים, שכירים במקומות עבודה פרטיים ועוד.

המחאה אינה השבתת המשק במובנה המשפטי המוכר לנו ממקרים של שביתה במגזר הציבורי (או העסקי המאורגן) שאז השביתה הינה כלי ואמצעי לחץ להוביל לשינויים במערכת היחסים הקיבוצים בין העובדים למעסיק; אלא מדובר במקרה ייחודי שבו מחאה התנדבותית שמסגרתה עובדים ומעסיקים שובתים יחדיו כחלק ממאבק פוליטי-מדיני.

בנסיבות אלו, עולות שאלות רבות מתחום דיני העבודה באשר לזכויות העובדים במחאה, כיצד על מעסיק לנהוג בעובדים המבקשים שלא להגיע לעבודה מחר ואף האם נכון ורצוי לקיים שיח במקום העבודה בחסות המעסיק בנוגע למחאה. כלכליסט עושה סדר בעזרת עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות'.

מי יכול להצטרף ליום המחאה?

כל עובד שמעסיקו מאפשר לו יום חופשה או היעדרות, באישור מראש. כמו כן, כל מקום עבודה הבוחר לאפשר לעובדיו באופן מרוכז או פרטני השתתפות במחאה.

היות ואין מדובר במחאה שיש לה כללים משפטיים (דוגמת שביתה), אלא מדובר במחאה ייחודית, כל מקום עבודה פרטי יכול להתנהל כראות עיניו תוך שמירת כללי חופש הביטוי, אי כפייה של דעות פוליטיות על עובדיו וכן אי פגיעה בעובדים על רקע השקפת עולמם – בין אם מדובר בעובדים המעוניינים לקחת חלק במחאה ובין אם מדובר בעובדים שאינם מעוניינים להשתתף במחאה המתגבשת.

לימור ארגוב שנהב | צילום: יורם רשף

האם לעובדי השירות הציבורי מותר למחות באמצעות אי הגעה לעבודה מחר?

בהתאם להוראת הממונה על השכר, אין אישור לשלם שכר עבודה לעובד שיעדר ללא אישור או ימנע מביצוע עבודתו אלא אם כן מדובר בהיעדרות מסיבת מחלה או חופשה מאושרת.

לפיכך, עובדי השירות הציבורי יאלצו כמו יתר עובדי המשק, לבקש אישור לחופשה מראש ממעסיקם אם ירצו להשתתף במחאה.

האם כל עובד יכול להודיע למעסיק על אי הגעה לעבודה מחר בשל רצונו להשתתף במחאה?

לדברי עו"ד ארגוב-שנהב, כל עובד יכול לנצל יום חופשה לצרכיו האישיים, באישור מראש של מעסיקו. אין מגבלה בחוק בדבר אופן ניצול החופשה וכל עובד יכול לבחור מה לעשות ביום חופשתו, לרבות מחאה פוליטית החוסה תחת הזכות לחופש הביטוי, בין היתר.

מקומות עבודה רבים ועסקים רבים הצהירו בגלוי כי יאפשרו לעובדים ליטול חלק במחאה ללא הפחתת יום חופשה וזאת כחלק מתרומתם למאבק המתגבש.

האם מעסיק יכול לסרב לבקשת עובד לנצל יום חופשה דווקא מחר?

אמנם המעסיק הוא שקובע את מועדי החופשות ויש לקבל את אישורו של המעסיק לפני יציאה לחופשה. יחד עם זאת, גם המעסיק צריך להפעיל את סמכותו בהגינות ותום לב תוך התחשבות בצרכיו של העובד (ובכפוף לצרכי מקום העבודה).

לכן, כל עוד אין טעם ענייני בסירוב לדוגמא: עומס מיוחד, עבודת העובד אינה ניתנת לדחייה או ביטול או החלפה בפרק זמן קצר, קווי עבודה פעילים, מתן שירות ללקוחות וכד', הרי שניתן יהיה לראות בסירוב לניצול יום חופשה כפגיעה בעובד. כך, במקומות עבודה שבהם חיוני כי עובדים יישארו במקום העבודה ניתן לאפשר לחלק מהם להשתתף תוך תשומת לב מיוחדת לאירוע הייחודי והגמישות הנדרשת. מקומות עבודה רבים שיתפו עובדים בלבטיהם וערכו בדיקה מראש של כמות העובדים המתוכננת להיעדר על מנת שמקום העבודה יוכל להמשיך ולפעול בהתאם לצרכיו.

בנוסף, היות והמחאה המתוכננת הינה אירוע הצובר תהודה ציבורית גדולה, עשוי מעסיק המסרב ליום חופשה לעובד, ללא טעם ענייני כאמור, גם לפגוע בתדמיתו הציבורית (ואף פנימה כלפי עובדיו).

המחאה בעלת הנופך הפוליטי יוצרת שיח פוליטי רב במקום העבודה. מהם הכללים עליהם על המעסיק והעובד לשמור במקום העבודה?

עו"ד ארגוב-שנהב מסבירה כי "בהתאם לערכי סובלנות למעשי זולת ודעותיו וכן הזכות לחופש הביטוי, עקרונות עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי, נקבעו הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988 המעניקות הגנה לעובד, בין היתר מחמת השקפת עולמו, גם כאשר זו באה לידי ביטוי באופן פומבי וכחלק מחופש הביטוי.

חופש הביטוי רחב ומשתרע על כל ביטוי, גם על ביטויים פוליטיים, אף על ביטויים קשים יותר שעשויים להיות פוגעים או מרגיזים. הגבול הינו באמירות או פרסומים שעשוי להיות בהם לשון הרע או הסתה שאז כבר לא יהיה מדובר בדעה או השקפה המוגנות על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

על המעסיק מצידו לאפשר שיח לשני הכיוונים ולא להפלות עובד על רקע השקפת עולמו, בין אם הוא כחלק מהמחאה או מתנגד לה.

לפיכך, ההמלצה הינה לשמור על שיח הולם וענייני במקום העבודה ולא לגלוש – בין כמעסיק ובין כעובד – לשיח פוגעני או קיצוני והכל תוך שמירה על ערכי כבוד הדדי והזכות לאפשר לכל עובד יכולת להתבטא בהתאם לאמונתו ודעותיו. בכל מקרה עובד לא יכול לנקוט עמדה בשם מעסיקו ביחס למחאה וכדאי לתזכר את הכללים ביחס לניהול שיח הולם בקבוצות וואטאפ או מסדרונות החברה גם בימים אלו.