כספומט | צילום: דנה קופל
דמי הניהול בבנק מסד גבוהים פי 4 מבנק יהב על תיק ני"ע של 100 אלף שקל
על פי דו"ח שהגיש הפיקוח על הבנקים על מחירי השירותים הבנקאיים, 29% מההכנסות על עמלות בשוק הבנקאות במחצית השנייה של 2022 נבעו מפעילות בניירות ערך, 20% מעמלות על פעולות עו"ש ו-18% מעמלות כרטיסי אשראי. העלות החודשית הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיסי אשראי עמדה על 26.3 שקלים
העלות החודשית הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיסי אשראי במחצית הראשונה של 2022 עמדה על 26.3 שקלים - כך עולה מהדוח שהגיש היום (ב') הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לוועדת הכלכלה בכנסת על מחירי השירותים הבנקאיים.
הדוח, שסקר את התקופה שבין ינואר ליוני 2022, מאשש שני מאפיינים בשוק הבנקאות: הראשון - פערים משמעותיים בגובה העמלות השונות שהבנקים גובים; והשני - משקי הבית אינם מנצלים את הכלים העומדים לרשותם כדי לצמצם את סך העמלות שהם משלמים.
העלות החודשית הממוצעת של ניהול חשבון עלתה ב-1.7 שקלים בהשוואה ל-2021. עמלות ניהול חשבון מורכבות מעמלות עו"ש (שעמדו על 11.2 שקלים) ומעמלות כרטיסי אשראי (שעמדו על 15.1 שקלים). עמלות העו"ש התייקרו ב-0.4 שקלים בקירוב, בעיקר בשל התייקרות עמלת פעולה בערוץ ישיר בבנק הפועלים.
עמלות כרטיסי אשראי עלו ב-1.4 שקלים בקירוב, בעיקר בשל גידול בעמלות משיכת והמרת מט"ח באשראי. שתי העמלות נגבות כשיעור מהעסקה, כאשר לפי הפיקוח על הבנקים ישנם פערים משמעותיים בין חברות כרטיסי האשראי בעמלת המשיכה: בעוד ישראכרט וכאל גובות 3.5%, מקס גובה 3%. בעמלת ההמרה הפערים נמוכים יותר, כאשר חברת האשראי כאל גובה 2.8%, ישראכרט 2.9% ומקס 3%. יצוין כי ישנם כרטיסים חוץ-בנקאיים שונים בהם ניתן למצוא עמלות המרה בשיעור של 1% בלבד.
בנוסף לכך בפיקוח על הבנקים מציינים כי רבע מהישראלים לא מנצלים את רפורמת המסלולים. ב-2014 חייב בנק ישראל את הבנקים להציע סל מוגבל של פעולות עו"ש בעלות קבועה, ולא רק חיוב פר פעולה כפי שנעשה עד אז, כאשר המסלול הבסיסי ביותר הוא בעלות של עשרה שקלים. הפיקוח על הבנקים מצא כי אף ש-28% ממשקי הבית משלמים יותר מ-10 שקלים בחודש בגין עמלות, הם אינם משתמשים במסלולים המוצעים, אף שאלו יוכלו כנראה לצמצם את סך תשלומי העמלות. כמו כן הפיקוח מדגיש שבממוצע עלות פעולה בערוץ ישיר (אפליקציה ואתר האינטרנט) נמוכה ב-70% מפעולה מול בנקאי, ומפציר בלקוחות לעשות שימוש בערוצים אלו.
בבנק ישראל מציינים כי הגורם המרכזי לעלייה בתשלומי העמלות הוא עלייה בפעילות הכלכלית ולא שינוי בגובה העמלות. ההשוואה בדוח היא ביחס ל-2021, שבמהלכה המשק עדיין התאושש מהשפעת הקורונה והפעילות הכלכלית הייתה מוגבלת, ולכן רואים כעת עלייה יחסית.
עוד מציינים בבנק כי בעשור האחרון חלה ירידה בסך העמלות שמשקי הבית משלמים, הנובעת מרפורמת העמלות ב-2008, בה נקבע מבנה תעריפון אחיד שמאפשר השוואה נוחה יותר בין הבנקים. כך לדוגמה עלות ניהול העו"ש והחזקת כרטיסי אשראי ירדה מ-32.4 שקלים ב-2011 ל-26.4 שקל ב-2016. עם זאת, מאז לא חל שינוי משמעותי בעלות ניהול החשבון, פרט לתקופת הקורונה, בה הייתה ירידה בפעילות משקי הבית שהביאה כאמור גם לירידה בעמלות.
מהדו"ח עולה גם כי סך הכנסות המערכת הבנקאית מעמלות עמדו במחצית השנה של 2022 על 3 מיליארד שקל, נתון גבוה ביחס ל-2021, שלכל אורכה ההכנסות עמדו על 5.81 מיליארד שקל. בפיקוח על הבנקים הציגו גם את התפלגות ההכנסות מעמלות, שבה לא חלו שינויים משמעותיים בסעיפים המרכזיים: 29% מההכנסות נבעו מפעילות בניירות ערך, 20% מפעולות עו"ש, 18% מעמלות כרטיסי אשראי ו-16% מהוצאות הקשורות למתן אשראי.
הפיקוח פרסם גם השוואה על תעריפי קנייה ומכירה בניירות ערך בבנקים, שלפיהם ישנה שונות גדולה בעמלות בין הבנקים השונים. כך לדוגמה בעמלות קנייה ומכירה על מסחר בישראל בערוץ ישיר בבנק הבינלאומי גובים את העמלה הנמוכה ביותר - 0.3%, בעוד במזרחי טפחות גובים את העמלה הגבוהה ביותר - 0.52%.
בדמי ניהול הפער אף גדול יותר: בעוד בבנק יהב לדוגמה דמי הניהול עבור תיק שבו מעל 100 אלף שקל יעמדו בממוצע על 0.17%, בבנק מסד הם יעמדו על קרוב לפי 4: 0.65%.
אף שבבתי השקעות פרטיים העמלות נמוכות עשרות מונים ואף יותר בהשוואה למערכת הבנקאית, עדיין כ-80% ממשקי הבית מחזיקים תיקי השקעות בבנקים.
בשבועיים האחרונים נשלחה לכלל לקוחות הבנקים תעודת זהות בנקאית, המציגה בין השאר את סך העמלות ששילם הלקוח לבנק לאורך 2022, ובכך מאפשרת להתייעל ולהשוות תנאים. המפקח על הבנקים יאיר אבידן התייחס לכך בהקשר של הדו"ח ואמר: "אני שב וקורא לציבור לעשות שימוש בתעודת הזהות הבנקאית שנשלחה אליכם בימים אלו, כדי לבחון את מצב חשבונכם, ובכלל זה את עלות השירותים הבנקאיים שנגבתה מכם במהלך השנה, ובהתאם לפעול לשיפור תנאי החשבון".