איתי לוי: "חריצות חשובה לי יותר מהצלחה"

איתי לוי

גיל: 34 • מקום מגורים: נס ציונה

• מצב משפחתי: בזוגיות

• זמר, שחקן ואיש עסקים. משחק בתפקיד הראשי במחזמר ״קזבלן״ בתיאטרון הבימה. ב־17.1 יעלה במופע 360 חדש בהיכל מנורה. שופט ״הכוכב הבא״ ופרזנטור של לי קופר ו־Buyme

איפה אנחנו תופסים אותך?

"בדרך לרדיו דרום להפתיע את ילדי עמותת מאירים בעלי צרכים מיוחדים שחוגגים להם בר ובת מצווה. רדיו דרום מחבק ועוטף אותי מתחילת הקריירה ואני משתדל לא לפספס ולהגיע בכל פעם שמזמינים אותי".

איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?

"קפה קר עם קרח פעם ביום בבית בסלון. לא יכול לשתות יותר מאחד".

עם מי היית רוצה לשבת על בירה?

"עם איימי וויינהאוס. היא לקחה מוזיקה של שנות ה־50 וה־60 והביאה פאנץ' מדהים. היא עשתה משהו שאנשים היו צמאים אליו הרבה שנים, זה החופש, הסגנון, הכלים שהיא הופיעה איתם. אני לא חושב שיש עוד אמן כזה. עצוב שלא הספקנו ליהנות ממנה יותר".

על מה אתה עובד עכשיו?

“מופע 360 מעלות חדש בהיכל מנורה שיעלה ב־17 בינואר. לפני שלוש שנים עשיתי מופע 360 וחודשיים אחרי הגיעה הקורונה ועצרנו. מרגש לחזור לשם. תהיה מסיבה כרגיל, אבל גם נחזור לשירים של תחילת הדרך ויהיו כמה אירוחים מגניבים. ביולי אני חוגג עשור לקריירה ועובד על אלבום עשירי. ואני משחק ב'קזבלן' בהבימה בשיתוף תיאטרון השעה. בכל פעם שאני עולה לבמה יש לי הפתעה. כשמדברים על הבמה על גזענות ואפליה הקהל מגיב, נוצר שיח. יש משפט במחזה שטל מוסרי אומר — שבעוד 40 שנה לא יהיו גזענות ואפליה והקהל צוחק".

מה השריטה שלך?

"ניקיון. אני יכול להיכנס למקום זר ולמצוא את עצמי מסדר ומנקה אותו. זו שריטה שאני אפילו שוקל בהמשך לטפל בה — זה הרצון שהסביבה תהיה נקייה. זה משהו שאמא שלי הורישה לי".

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

"להקשיב רק לתחושת הבטן שלי, לא ללב, כי הבטן יותר חזקה מהלב. בלב יש רגשות".

איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?

"בשישי בצהריים אני עושה כבר שנים מסלול קבוע, עובר בשכונה שגדלתי בה — שעריים ברחובות, וקונה לי דברים, אני גם עדיין קונה עיתון".

איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?

"לשלוט במזג האוויר, כמו סופה באקס מן. יש ימים שבא לי שמש, ויש שבא לי גשם או שלג ויש שבא לי חמסין".

באילו נסיבות יוצא לך לשקר?

"לא יוצא לי לשקר הרבה, אני אומר מה שאני חושב. כשאני נמצא בסיטואציה שעומד מולי אדם שרוצה לשמוע ממני את האמת, ואני יודע שהאמת עלולה לכאוב, אז אני מרכך את הדברים ממקום מובך. אלה מקומות שנכון לשקר בהם כי מילים יותר חזקות מאבן".

מי בעיניך האדם הכי סקסי?

"מירי בוהדנה. היא אלגנטית וסופר־אינטליגנטית ואחת הנשים היפות בעולם".

למה אתה מתגעגע?

"לגן הילדים שלי. הייתי בגן דתי של ש"ס והיה לי מאוד כיף. בבוקר היינו מתפללים ועושים ארוחת בוקר וברכת המזון יחד. היתה לנו מורה למוזיקה בשם שולה עם אקורדיון וכל דבר היינו עושים בשירה. רק בגיל 7 הלכתי לכיתה א', ואם היו שואלים אותי, הייתי נשאר עוד שנה".

איפה הכי היית רוצה לגור?

"במושב. אני עובד על זה עכשיו. המעבר הבא שלי הוא למושב כמו בית קטן בערבה: שיהיה חם וכיף עם סוסים וציוץ ציפורים".

על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?

"הגילטי פלז'ר שלי זה מכוניות ישנות. אני אוסף מכוניות ישנות כבר שנים ויש לי כמה דגמים של מכוניות מיוחדות: אולדסמוביל קטלס 6, מרצדס SLK 450 שנת 75’, ופורד מוסטנג שנת 72’. כל ההתעסקות בזה מגניבה, להזמין חלקים מחו"ל, ויש קבוצה של אנשים שעושים נסיעות מיוחדות, זה משהו מטורף".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

"אני לפעמים קצר רוח. אני חושב מאוד מהר ולפעמים מגיע למקום מסוים או יושב בפגישות וכבר רואה את הסוף. הייתי רוצה יותר אורך רוח".

על מה יש לך רגשות אשם?

"אני לא מתחרט על דברים שאני עושה אבל אולי לא תמיד הלכתי עם התחושות שלי, ולא עשיתי באמת את מה שאני רוצה — ועשיתי הרבה בשביל לרצות אחרים".

מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?

"החריצות. אני גאה בעצמי על העבודה הקשה ולא בהכרח על ההצלחה".

מה מפחיד אותך?

"הפחד הכי גדול שלי זה שיקרה משהו לאמא שלי. אני לא חושב על זה אף פעם מרוב שאני מפחד מזה".

מה הכי חסר לך בחיים?

"משפחה משלי. ילדים, קידוש וחגים. זה משהו שאני עובד עליו ומאמין ומקווה שיקרה מהר מאוד".

מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?

"שהצלחתי לקנות לאמא שלי בית. זה הדבר הכי חשוב שעשיתי בחיים והדבר הכי יקר בעיניי. אני יודע כמה היא רצתה שיהיה לה בית משלה, זה הביטחון שלה”.

איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החברים שלך?

"הכלה. היכולת שלהם לאכול את השיגעונות שלי".

מי האמן שהכי השפיע על יצירתך?

“שלומי שבת. יש בו משהו אמיתי וחם. היכולת שלו לגעת בכל כך הרבה סגנונות. אני תמיד אומר לו: 'אתה האבא והסבא שכל אחד היה רוצה'. וכמובן שהוא סופר־מוכשר".

אם לא היית זמר מה היית עושה?

"הייתי שף. פותח מסעדת פועלים אותנטית קטנה, של עד עשרה אנשים. זה עוד יקרה".