קריסת גיבוי מהווה כרטיס צהוב נוסף לוועדה למינוי דירקטורים

בעוד 11 יום יערכו הבחירות לדירקטוריון בנק לאומי, שיהיו יריית הפתיחה לבחירתו של יו"ר חדש לבנק. אחד מהמועמדים לבחירה שעשוי להתמודד גם על תפקיד היו"ר, במקום סאמר חאג'־יחיא, הוא אבי בזורה, שמסיים קדנציה ראשונה כדירקטור בבנק לאומי ומועמד לקדנציה שנייה. זאת, לאחר שהומלץ על ידי הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה שיושבת בבנק ישראל.

בזורה הוא אחד מהשמות שעולים בדו"ח שהגישו השבוע לבית המשפט הנאמנים של גיבוי אחזקות, חברת האשראי החוץ־בנקאי שקרסה ביוני 2022. הדו"ח, שחיברו רענן קליר ואיציק עידן, מצייר תמונה עגומה מאוד של מה שהתחולל בגיבוי במשך כמה שנים, עוד בטרם קרסה. בזורה היה מנכ"ל גיבוי מינואר 2019 ועד מרץ 2020 - אז מונה ליו"ר החברה עד אוקטובר באותה שנה.

בזורה, ששמו מוזכר בדו"ח 15 פעמים, הוא לא הדמות שאליה מופנית מרב הביקורת, אולם הוא גם עשוי להיתבע אישית על ידי הנאמנים, שכבר עומלים על הגשת תביעות נגד נושאי משרה בחברה. אולם העובדה שהוא הומלץ לבחירה לדירקטוריון לאומי באפריל חרף מה שהתחולל בגיבוי בזמן כהונתו, מעמידה באור בעייתי את שיקול הדעת של הוועדה לבחירת דירקטורים. שאלה זו נשאלה על ידי "כלכליסט" עם התפוצצות הפרשה, והוועדה טענה כי ביצעה את הבדיקות בכל הנוגע לגיבוי ובזורה ולא מצאה דבר.

אתמול נמסר מבנק ישראל ש"כבכל תהליך מינוי דירקטור בתאגיד בנקאי, אם ייבחר המועמד באסיפה הכללית, כל המידע הרלבנטי לגביו ייבדק על ידי המפקח במסגרת הליך בדיקת הנאותות".

דו"ח הנאמנים קובע כי "התנהלות הקבוצה היתה לקויה, קלוקלת, רשלנית ובלתי מתקבלת על הדעת בשלל מובנים. ברור שהדירקטורים, לרבות היו"ר, בכל התקופה, החל מ־2020 ועד למינוי הנאמנים, לא מילאו את תפקדים כראוי והפרו את חובותיהם כלפי החברה. הפרה זו נושאת אופי של רשלנות, ולגבי חלק מהמעורבים גם הפרת חובת אמונים". במילים אחרות, התקופה שבה עמד בזורה בראש גיבוי היא חלק בלתי נפרד מהביקורת החריפה שמעלים הנאמנים כנגד האירועים בגיבוי. בזורה מצידו טוען, כי הוא פרש בפועל באוגוסט 2020, בעת שהודיע על פרישה. בעוד הנאמנים מציינים שהוא פרש בפועל באוקטובר.

בדו"ח מצוין כי גיבוי העניקה אשראי במזומן, ללא תיעוד ובסכומים ניכרים, באופן שמעלה חשד להלבנת הון. כך, ב־2020, שבמהלכה עמד בזורה בראש החברה, גיבוי העניקה אשראי במזומן של 112 מיליון שקל. באותה שנה נפרע אשראי במזומן ב־103 מיליון שקל. לפי הדו"ח, במקרים רבים הלקוחות שקיבלו את האשראי אף לא חתמו על כך שהם קיבלו אותו. לפי הדו"ח של הנאמנים, האשראים גם ניתנו ללא בקרה וללא נהלים, כשבמקרים רבים הם אושרו בקבוצת וואטסאפ.

פרקטיקה נוספת בעייתית המוצגת בדו"ח היא של גלגול אשראי באמצעות השבת צ'קים ללקוח, תוך שהחברה לא מסווגת או מציגה את האשראי הזה כאשראי בעייתי בדו"חות שלה. ב־2020 הושבו ללקוחות צ'קים של 170 מיליון שקל, וב־2021 דובר על 280 מיליון שקל, אולם בשנה זו תיק האשראי גם היה גדול יותר. "נתונים אלה מציגים כמה אשראי רע צברה החברה, אם כי בזכות פרקטיקת הגלגול, היא המשיכה לשדר עסקים כרגיל ומצב מצוין".

עוד כותבים הנאמנים כי "לתמונת מצב חמורה זו אין זכר בדו"חות הכספיים שפרסמה החברה, ובאופן שאינו מתקבל על הדעת, תמונה חמורה זו לא זכתה לבחינה, דיון או ניתוח על ידי הנהלת החברה, לא ועדת הביקורת והדירקטוריון ולא רואי החשבון של החברה. הצ'קים, שלא ניתן לפרוע, הושבו ללקוחות ואלה נתנו צ'קים עם מועד פירעון מאוחר יותר במקום. החברה התעלמה מכך שמדובר בכשל פירעון בפועל".

עם זאת, הנאמנים מציינים שבזורה העלה את הנושא לדיון בנובמבר 2019, כשהיה מנכ"ל גיבוי, "כשציין כי את המקרים של פריסת תשלומים כנגד צ'ק שחזר רואי החשבון רואים כפריסה בעייתית". באותו דיון ציינה אחת הדח"ציות שיש צורך בקביעת מדיניות מסודרת, ואילו היו"ר באותה העת, אריאל פרדו, אחיו של מייסד חברת הפינטק פאגאיה, אמר שיפסיק לקבל צ'קים כאלה, ושהמערכת של החברה תתריע על כך. הנאמנים קבעו שבין הדברים האלו למציאות אין כל קשר.

יו"ר הוועדה לבחירת דירקטורים בבנקים השופט בדימוס דוד חשין

בזורה, יש לציין, לא נקרא לעדות או חקירה מול הנאמנים, שחקרו רבים הקשורים לקבוצה. אבל כל האירועים הקשורים לקריסת גיבוי, ומופיעים בדו"ח, צריכים היו לכל הפחות להציב סימן שאלה, אם לא להדליק נורת אזהרה, בפני הוועדה לבחירת דירקטורים שהמליצה על בזורה לכהונה נוספת בלאומי. הדבר נעשה ברור עוד יותר נוכח העובדה שגיבוי פועלת בתחום שהוא עסק הליבה של בנק — העמדת אשראי. העובדה שבזורה הועדף על פני מועמדים אחרים מתחברת להחלטות נוספות של הוועדה שטיבן אינו ברור ונותר ללא מענה.

כך, למשל, הוועדה החליטה שלא להמליץ על משה ברקת, הממונה על שוק ההון לשעבר, לדירקטוריון בנק דיסקונט, אבל כן החליטה לכלול ברשימת המומלצים שלה אנשים שנדמים כמתאימים פחות מברקת, בהם סיגל רגב, לשעבר מנכ"לית קופת חולים מאוחדת; פרופ' שלמה מור יוסף, לשעבר מנכ"ל רשות האוכלוסין, מנכ"ל ביטוח לאומי ובית החולים הדסה, שאינם בעלי ניסיון פיננסי מובהק; ואריק פינטו, לשעבר מנכ"ל הפועלים.

הוועדה גם מנעה מחדוה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים, להתמודד לדירקטוריון בשל זיקה קלושה מאוד שיש לה לכלל ביטוח, שהיא בעלת מניות בבנק, חברה שבה אחיה עובד.

בנוסף, בכירים במערכת הבנקאות שמצאו עצמם עומדים מול הוועדה מספרים על התנהלות תמוהה בחדרי חדרים, על מעורבות מינורית של השופט בדימוס דוד חשין שעומד בראש הוועדה, ועל דומיננטיות מצד פרופ' מומי דהן, שהוא כלכלן בהכשרתו, אך לפי אותם גורמים, לעיתים שאלות שלו בראיונות לא נסובו על מערכת הבנקאות או הסביבה העסקית שבה הבנקים פועלים.

כל אלו מבהירים שוב ששיקול הדעת של הוועדה לאו דווקא משרת את טובת המערכת הבנקאית והציבור, והוא מופעל לעיתים בלי לזכור את העובדה שהרכב הדירקטוריון בבנקים ללא גרעין שליטה — ובמקרה הזה מדובר על הבנקים הגדולים ביותר בישראל, לאומי, הפועלים ודיסקונט — הוא אחד הנכסים המשמעותיים ביותר של הבנקים, בגזרת ההון האנושי. יש גם קושי אובייקטיבי לבחון את הליכי קבלת ההחלטות בוועדה, משום שהיא פועלת בחוסר שקיפות ומסרבת לחשוף את הפרוטוקולים שלה.

מבזורה נמסק בתגובה כי "במהלך 2019 החברה עסקה בהבניית התהליכים הפנימיים לאכיפה, כולל תוכנית ביקורת לשנים הבאות לפי מתודולוגיות מוכרות בעולם. כמו כן, נכתבו נהלים פנימיים, ונוצרה מדיניות ניהול סיכונים שנכתבה על ידי אנטרופי. כל מה שהיה צריך לעשות בכל הנוגע לישום ואכיפת הנהלים — נעשה.

"פעילות החברה ב־2019 ובתחילת 2020 התמקדה בניכיון צ'קים. במסגרת זו, לעיתים לקוח פונה ומבקש לא להציג את הצ'ק לפדיון לפני מועד הפירעון. כשהפנייה מניחה את הדעת, בוחר החתם להחליף את הצ'ק בצ'ק חליפי שסיכויי הפדיון שלו גבוהים. מדובר בתהליך ספורדי שמנוטר ומדווח, ואסור שיהיה הליך שבשגרה. על כך שמרתי".

עוד הוסיף בזורה כי גיבוי, תחת הובלתו, נקטה בשורה של צעדים כדי לנהל בצורה מיטבית עד כמה שניתן את הסיכונים שהתגברו נוכח משבר הקורונה שפרץ ב־2020.