אין דבר כזה "מונדיאל של איש אחד"

במאה ה-19 ההיסטוריון לאופולד פון רנקה טען כי על ההיסטוריון לתאר את ההיסטוריה "כפי שהייתה באמת" (בגרמנית: Die Geschichte, wie es war wirklich). רנקה טען שההיסטוריון צריך לספר את ההיסטוריה בצורה אובייקטיבית והמדויקת ביותר - ללא משוא פנים וללא הבעת דעה, בהסתמכות על מקורות היסטוריים שיש לבדוק מהימנותם ולהצליבם עם מקורות מהימנים אחרים. אולם, אין דבר כזה אובייקטיבית מוחלטת, ולעיתים רחוקות אפשר להתייחס להיסטוריה בקור הרוח הנדרש כדי לספרה באובייקטיבית המדויקת ביותר, במיוחד כאשר קל יותר לזכות ולהפיץ סיפור כלשהו שמבוסס על אקסיומות - הנחות שמתייחסים אליהן כנכונות ומובנות מאליו. בעיקר מאחר שמי שכותב את ההיסטוריה בד"כ הם המנצחים.

הנרטיב ההיסטורי סביב מונדיאל 1986 הוא שדייגו מראדונה סחב את נבחרת ארגנטינה הבינונית לזכייה באליפות העולם. הטענה הרווחת היא שזה בלבד הופך אותו לשחקן גדול יותר מליאו מסי, שכבש יותר ממנו, בישל הרבה יותר ממנו, זכה בהרבה יותר תארים ממנו אבל, לצערו, לא הצליח "לסחוב" את נבחרתו לזכייה במונדיאל.

לפני מספר שנים, חברת הנתונים Opta יצרה נתונים מתקדמים לכל המונדיאלים מאז 1966 (מאז כל המשחקים צולמו ושודרו). אחד מהדברים שניסו לעשות בפרויקט היה למצוא את האמת ההיסטורית האובייקטיבית של מונדיאל 1986 ומונדיאל 2014.

הניתוח התחיל בבדיקה של הקבוצה סביב הכוכבים הארגנטינאים. המסקנות היו שארגנטינה ב-1986 הייתה יותר הגנתית מבחינת סגנון המשחק מזו של 2014 אבל גם כבשה יותר שערים (2.6 למשחק ביחס ל-1.2 ב-2014). הנתונים של Opta לימדו גם שארגנטינה של 1986 הגיעה למצבי הבקעה טובים ואיכותיים יותר מזו של 2014.

המספרים הקלאסיים מראים שמראדונה ב-86' אכן כבש יותר ממסי ב-14' - כולל צמד מול אנגליה ברבע הגמר ובלגיה בחצי הגמר - אבל, לפי הנתונים, הוא גם היה במצבי הבקעה טובים יותר בזכות קבוצתו. הוא אמנם כבש שערים מרהיבים והיסטוריים, הרבה בזכות טכניקה עילאית ואולי חסרת תקדים, אבל מסי כבש את שעריו - 4 - מאזורים במגרשים מהם יש סיכוי להבקיע של 6% ומטה. מצד שני, מסי ב-2014 גם החמיץ מספר הזדמנויות הבקעה נוחות ומראדונה כבש 4 מ-5 מהם. לפי Opta אחת מהסיבות לחדות של מראדונה מול השער היתה סגנון המשחק של ארגנטינה שלו.

הוא אמנם היה פליימייקר ועשה הרבה מאוד כדי לייצר מצבי הבקעה אבל מסי היה מעורב הרבה יותר ב"הנעת" הקבוצה שלו ולכן שיחק רחוק יותר מהשער.

לפי הנתונים, בנתונים מנורמלים ל-90 דק', הארגנטינה של מסי עשתה 14 התקפות פחות מארגנטינה של 1986 וכך יצא שמסי ב-2014 נגע בכדור 20 פעמים יותר פר 90 דק' מאשר מראדונה ב-86'. כמו כן, מסי נגע בכדור 843 פעמים במהלך המונדיאל ואיבד אותו 32 פעמים (3.8%). מראדונה נגע בכדור 565 פעמים ואיבד אותו 26 פעמים (4.6%).

הנתון הזה מעניין במיוחד כי הרגע המפורסם ביותר במונדיאל 1986 (ואולי בכלל) הוא הסלאלום של מראדונה מול נבחרת אנגליה - אבל מסי ב-2014 החזיק יותר זמן בכדור, איבד פחות כדורים ועשה יותר עם הכדור מאשר מראדונה ב-1986.

כמו כן, לפי הניתוח של Opta, הקטור אנריקה וחורחה בורוצ'גה - תרמו לא פחות להתקפות, להנעת הכדור ויצירת המצבים של הנבחרת שלהם מאשר מראדונה - זאת בעוד שב-2014 אף שחקן לא תרם יותר להתקפות של ארגנטינה מאשר מסי - וזה כולל את חאבייר מאסצ'רנו שהיו לו 122 יותר נגיעות בכדור מאשר מסי.

אם לפשט את הנתונים, ליאו מסי קיבל פחות עזרה ממראדונה למרות שהנרטיב הוא שמראדונה הוביל חבורה של גרזנים ודייגים לאליפות העולם. לפי עורך המחקר של Opta "האינפורמציה הזו מוסיפה לדיון 'איזה שחקן התבקש לעשות יותר או איזו קבוצה היתה יותר 'קבוצה של איש אחד'".

הניתוח הסטטיסטי של הגמרים ב-86' ו-14' מוסיף לתחושה שדווקא מסי היה זה ש"סחב" את ארגנטינה לגמר ולא מראדונה. בגמר מול גרמניה ב-1986 מראדונה היה השחקן החמישי הכי משפיע על התקפות ארגנטינה. חורחה ואלדנו, חוליו אולרטיקואצ'אה, הקטור אנריקה וחורחה בורוצ'גה תרמו יותר (מבחינת מסירות, קידום הכדור לשער היריבה, כדרורים מוצלחים, מסירות מפתח וכו') מאשר מראדונה במשחק. בנוסף, הכובשים במשחק, בורוצ'גה, ואלדנו וחוסה בראון כבשו 3 שערים מ-0.5 שערים צפויים - כלומר היו בעלי היכולת הטכנית להפוך מצבי הבקעה לא קלים לשערים. היכולת לכבוש ממצבי הבקעה לא איכותית מלמדת על כך שחבריו של מראדונה לנבחרת האגדית של 1986 לא היו "גרזנים".

בגמר 2014 לעומת זאת, גונסאלו היגוואין הגיע, למצבו, למצבי הבקעה ששווים 0.4 שערים צפויים (כמעט כמו שלושת המבקיעים של ארגנטינה בגמר 1986) ולא הצליח להמיר את ההזמנויות הטובות לשער. לשם השוואה, בורוצ'גה כבש בגמר שער מבישול של מראדונה למצב ממנו היו לו סיכויים של כ-10% להבקיע. היגוואין קיבל מסירת עומק ממסי והיה עם סיכוי של כ-17% להבקיע מול מנואל נוייר - אך החמיץ.

הסיכום של המחקר של Opta הוא שלמראדונה היה יותר סיוע מהקישור ביצירת מצבי הבקעה מאשר למסי ב-2014 וש"דייגו" לא היה במקום כדי לסיים מצבי הבקעה שנוצרו, היו שם שחקנים שעשו זאת במקומו בצורה די יעילה.

היגוואין פרש העונה כשחקן מיאמי FC מה-MLS. הוא פרש כאחד מהכובשים הגדולים של דורו והקריירה המפוארת שלו נחגגה ברחבי העולם. ואולם, בכל סיכום קריירה שלו, ובכל שפה, הזכירו את ההשפעה שלו על המורשת של מסי. לו היגוואין היה כובש את ההזדמנויות המעולות שהיו לו בגמר 2014 - ב-OPTA, כנראה, לא היו צריכים לעשות מחקר השוואתי בין המונדיאל של מסי ב-2014 למונדיאל של מראדונה ב-1986 והכתבה הזו כנראה לא הייתה נכתבת.

למחקר ההשוואתי