קרן הארנונה: הסכמות עקרוניות בין השלטון המקומי לאוצר, ערים חזקות ישלמו פחות

נציגי השלטון המקומי והאוצר הגיעו לפני דקות אחדות להסכמות בנוגע לקרן הארנונה. ההסכמות סוללות את הדרך לאישור חוק קרן הארנונה בוועדת הכספים עוד הערב. בשלטון המקומי אמרו כי התיקונים מנעו את "הלאמת הכספים לקופת המדינה והקטינו את הפגיעה ביכולת הרשויות להשקיע בתושבים".

ההסכמות מסירות את אחד המכשולים המשמעותיים שעמדו בפני העברת התקציב הקרוב. מבחינת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מדובר בהישג משמעותי שכן הוא רואה בקרן הארנונה את רפורמת הדגל שלו. הדיונים בוועדת הכספים צפויים להתחדש בעוד שעה קלה, ובסופם החוק אמור להיות מאושר לקריאה שנייה ושלישית. מליאת הכנסת אמורה לאשרו סופית יחד עם התקציב ב-22 במאי.

קרן הארנונה נועדה לתקן עיוות רב שנים, לפיו הארנונה למגורים נמוכה יחסית ובעצם הופכת את התושב לנטל כלכלי מבחינתו של ראש הרשות, שבסופו של דבר יתקשה להעדיף בנייה למגורים. הארנונה העסקית לעומת זאת הופכת את העסקים לרווחיים במיוחד, ולכן ראש הרשות יעדיף כמה שיותר מ"ר לתעסוקה ומסחר. העיוות הזה מסביר במידה מסוימת שתי תופעות בעייתיות בכלכלה הישראלית, האחת היא קצב נמוך של בנייה למגורים, והשנייה – התרחבות הפערים כלכליים בין הערים. את שתי הבעיות הללו באה קרן הארנונה לפתור. הקרן תהפוך לכאורה את הבנייה למגורים לכדאית יותר, ואת הבנייה לעסקים לכדאית פחות.

לפי ההסכמות שהושגו, יופחתו ההפרשות לקרן של הרשויות החזקות ושל המענקים הניתנים בגין יחידות דיור, ויבוצעו שינויים במועצת הקרן. זאת בנוסף לחלק מהשינויים שהוצגו אתמול שעיקרם הקטנת ההפרשות לקרן של ערים חלשות ומרוחקות אם הארנונה העסקית שלהם גבוהה, ביטול העודפים בקרן, חסימת האפשרות להשתמש בכספי הקרן שלא למענקי דיור, וקביעה כי רשות לא תידרש להפריש מהגידול בארנונה העסקית שבה אם הגידול הוא מהיר במיוחד.

בשונה מהנוסח שהוצג אמש, שכלל תיקונים שנועדו לסייע בעיקר לרשויות החלשות, התיקונים הנוכחיים מסייעים משמעותית לרשויות החזקות.

לפי הסיכום, הרשויות החזקות – שהארנונה העסקית לנפש בהן היא מעל 2,000 שקל ואשר היו אמורות להפריש לקרן 45% מהגידול השנתי בארנונה העסקית (ובנוסח המקורי 49%) - יפרישו רק 28%. המשמעות היא שערים כמו תל אביב, הרצליה והוד השרון ישלמו עשרות מיליוני שקלים פחות לעומת הנוסח הקודם.

רשויות שבהן הארנונה העסקית היא 1,000 עד 2,000 שקל לתושב ישלמו רק 20% מהגידול בארנונה העסקית. זאת לעומת 30% בנוסח מאתמול (ו-35% בנוסח המקורי). הרשויות שבהן הארנונה העסקית לתושב היא 500-1,000 שקל - ישלמו 15% ולא 20% כמו בנוסח המקורי. הרשויות החלשות ביותר (פחות מ-500 שקל ארנונה עסקית לתושב) ישלמו 7.5% (לעומת 10% בניסוח המקורי).

ככלל מדובר במודל גורף, שיחול על כל הרשויות ללא קשר לחוזק האוכלוסייה או למרחק העיר מהמרכז. אך יש חריג אחד לכלל זה: ערים עשירות במיוחד (מעל 2,000 שקל ארנונה עסקית לתושב) שהאוכלוסייה בהם חלשה מאוד (מדד סוציואקונומי 5 ומטה) ושהן גם מרוחקות מהמרכז, למשל באר, שבע שתפריש 20% אף שהארנונה העסקית לתושב בה גבוהה מ-2,000 שקל והייתה אמורה להפריש 28%.

עוד עולה מהסיכום כי המענקים בגין היתרי בנייה חדשים ירדו ל-1,850 שקל ליחידה במקום 2,000 שקל. ההערכה היא כי בפועל יהיו שנים שבהן לא יהיה מספיק כסף בקרן, ואז המענקים יגיעו גם ל-1,500 שקל ליחידה. מענקי הרטרו בגין היתרים שניתנו בין 2018 ל-2022 (שהממשלה אמורה לסייע במימונם) יעמדו על 1,000 שקל במקום 1,500 בנוסח המקורי.

גם לגבי מועצת הקרן הושגו הסכמות, אם כי יש לזכור שהשפעתה ירדה במודל החדש מאחר שאינו מאפשר צבירת עודפים בקרן או שינוי ייעוד הכספים. מכל מקום האוצר שינה את החוק כך ששלושת נציגי הרשויות המקומיות יהיו יו"ר מרכז שלטון המקומי, יו"ר הגוף שמייצג את מרבית המועצות האזוריות, ונציג נוסף ייבחר על ידי השלטון המקומי עצמו. כמו כן הוחלט – אף שזה לא נמצא בנוסח החוק החדש – כי נציג הציבור במועצה ייבחר בהסכמת שר האוצר והשלטון המקומי.

מוקדם יותר כתבה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, כי יש לקיים דיון נוסף בוועדת הכספים בנוגע להצעת החוק. "אבקש להבהיר כי נדרש דיון יסודי לחקר הנתונים הנוגעים לגביית הכספיים מהרשויות והקצאתם. מכיוון שהנתונים הם הבסיס לקבלת ההחלטות על ידי חברי הכנסת בדבר המודל המוצע בהצעת החוק, הרי שהם חיוניים להמשך הדיון. בנוסף אבקש כי תינתן הזדמנות נאותה לכלל הנציגים הן של משרדי הממשלה והן של נציגי מרכז השלטון המקומי והציבור להשמיע את עמדתם בעניין הצעת החוק", כתבה אפיק ליו"ר ועדת הכספים משה גפני. המכתב נשלח בעקבות פנייתה של חברת ועדת הכספים ח"כ שרן השכל מן האופוזיציה.