חברות גדולות יקבלו החזרים על העברות מט"ח? ביהמ"ש אישר הגשת ייצוגית נגד בנקים

בית המשפט המחוזי בת"א אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד הבנקים לאומי, מזרחי טפחות ודיסקונט וזאת בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. הקבוצה המיוצגת היא לקוחות הבנקים המוגדרים כעסק גדול (מחזור של למעלה מ-5 מיליון שקל) אשר ביצעו העברת מט"ח המוגדרת כעמלה בפיקוח וחויבו על ידי הבנקים בדמי סוויפט ובעמלת שורה.

השופט דורון חסדאי קבע כי "ניתן לשער כי קיימת קבוצה משמעותית של עסקים גדולים אשר ביצעו העברות מט"ח והמשיבים (הבנקים) חייבו אותם בדמי סוויפט, כאשר על פניו כאמור קיימת בעייתיות עם החיוב האמור לאור העובדה שמדובר בעמלה בפיקוח". סוויפט הוא ממסר הודעות אלקטרוני בין בנקאי, המשמש את הבנקים להעברת הודעות על תשלומים מקומיים ובינלאומיים.

התובעת, חברת ההייטק סייברלוג'יק, טענה באמצעות משרד עו"ד ארנון גרפי ושות' כי כאשר לקוח של אחד הבנקים מבצע העברה עצמית של מט"ח - כלומר, העברה בין שני חשבונות שלו בשני בנקים - הבנקים הנתבעים גובים עמלות נוספות מעבר לקבוע בתעריפון העמלות.

עו"ד ארנון גרפי | צילום: פוטו פראג'

מנגד, הבנקים טענו כי יש לדחות את הבקשה וכי כללי העמלות והתעריפון לא חלים על "עסקים גדולים". לטענתם, מאחר שהמבקשת אינה "עסק קטן", ובקשתה עוסקת ב"עסקים גדולים" - הרי שדין טענותיה להידחות.

השופט דורון חסדאי החליט לאשר את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, ואולם קבע כי בניגוד לטענת המבקשת, הרי שהתעריפון המלא אינו חל על מי שמוגדר כ"עסק גדול" בהתאם לכללי העמלות. לפיכך ההליך יעסוק רק בשאלה האם הבנקים יכולים לגבות מעסקים גדולים את דמי הסוויפט כתוספת.

לדברי השופט, "מצאתי כי לצורך ההכרעה בשלב זה של ההליך, דין טענות המבקשת לעניין גביית דמי סוויפט להתקבל. מתקיימות בעניינו שאלות משותפות של עובדה ומשפט אשר נגזרות מסיווג אופיים של דמי הסוויפט (אם מדובר בהוצאה או בעמלה) והאם הגבייה שביצעו הבנקים לעניין דמי הסוויפט, בנוסף לעמלת העברת מט"ח, נעשתה בהתאם להוראות הדין".

יש להדגיש כי בשלב זה התביעה תנוהל כייצוגית, אולם טרם הוכרעה.