הדבר הגדול הבא
"חברות, עובדים וגם משקיעים דורשים היום מוצר עם אימפקט"
"היתרון של ההייטק הוא ביכולת לתקן בעיות שמשפיעות על העולם כולו", אמרה ססיל בליליוס מקרן פיטנגו במסגרת מושב The Next Big Thing של "כלכליסט" ו־KPMG ישראל. "גם חברות שלא היינו חושבים עליהן מתעניינות כעת ב־ESG ובאימפקט", סיפרה דינה פסקא־רז מ־KPMG ישראל
"לטכנולוגיה יש יכולת אינסופית להציג פתרונות והרבה פעמים השקעה אחת יכולה לגעת במיליוני אנשים", אומרת ססיל בליליוס, ראש תחום אימפקט וקיימות בקרן פיטנגו, במסגרת מושב The Next Big Thing של "כלכליסט" ו־KPMG ישראל. "ההבטחה הגדולה של ההייטק היא בלעזור לתקן בעיות בסקאלה גלובלית ולייצר פרדיגמות חדשות שיאפשרו לבנות עולם שאנחנו רוצים לחיות בו".
המושב התרכז השנה בהשקעות ESG (Environmental, Social and Governance) והשקעות אימפקט שמתמקדות באחריות על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי. השקעות מסוג זה הפכו בשנים האחרונות לסטנדרט מחייב במגזר העסקי וגם בעולם ההשקעות יש התעניינות גוברת.
"ESG זה קודם כל מצב תודעתי", מסבירה בליליוס, "זו החלטה איך אתה מנהל פנימה את התאגיד שלך: איך החברה מתנהלת, מי העובדים שלה, כמה היא מגוונת, כמה היא מכילה, איך היא מתייחסת לסביבה ואיך הממשל התאגידי שלה עובד. כל חברה צריכה ESG גבוה, שעומד בסטנדרטים בינלאומיים. לעומת זאת, האימפקט שהיא עושה מתייחס למודל העסקי ולמוצר כלפי חוץ, ומה שנחוץ לחברה זה ESG גבוה ואימפקט חברתי או סביבתי חיובי".
שחר בוצר, שותף מנהל ב־Good Company, הוסיף כי "ESG היא שכבה משותפת לכל התחומים. היום מצפים מהחברות להתנהל מול העובדים שלהן, הספקים שלהן והסביבה בצורה אחראית. הדגש אצלנו הוא להשקיע שהמוצר עצמו יפתור בעיות משמעותיות בעולם ותהיה הלימה בין המטרה למוצר. אנחנו גם שמים דגש רב על הכוונה של היזמים: עד כמה הם באמת רוצים לפתור בעיה בעולם ואם זו הסיבה שהקימו את החברה. כן, הם רוצים לעשות כסף אבל יש להם מטרה וגם התרבות התאגידית צריכה להיות נכונה".
לדברי רן גרודצקי, שותף מנהל בקרן ברידג'ס, "אנחנו מסתכלים על חברת ESG כמו כל משקיע אחר. מצד אחד אנחנו רוצים לראות הנהלה חזקה, אסטרטגיה ומוצר מעולה שיש לו יתרון יחסי. מצד שני, אנחנו לא נשקיע בחברה שלא פותרת אחת משתי בעיות על: בעיה חברתית משמעותית כגון אי השוויון שהולך וגדל; או בעיה הקשורה למשבר כדור הארץ, שכולל אקלים, מחסור במים, מזון, זיהומים וכו'. רק כשההיבט הפיננסי והאימפקט מתחברים — נשקיע".
לדברי גרודצקי "צעירים היום דוגלים בערכים: שהמוצר שלהם יהיה יותר ירוק, תואם את הסביבה ולא מזיק. גם עובדים מחפשים ודורשים לעבוד בחברות שיש להן אימפקט. תיקח שתי הצעות עם שכר זהה — המועמד יבחר בעבודה עם משמעות. בסופו של דבר גם המשקיעים מתחילים לזרום לכיוון: החברות האלו פונות לבעיות מאוד גדולות. אם חברה כזו הצליחה למצוא פתרון עם יתרון יחסי והיא ניגשת לשוק גלובלי ופותרת בעיה עולמית — היא תהייה חברה עם הכנסות גדולות ושווי מאוד גבוה".
לדברי דינה פסקא־רז, שותפה, ראש מערך הטכנולוגיה ב־KPMG ישראל, "גם חברות שלא היינו חושבים עליהן מתעניינות ב־ESG. למשל בתחום הפינקט הן פונות לאזורים באמריקה הלטינית ואפריקה שאין בהן גישה לאשראי ובנקאות ומאפשרות חשבונות בנק דרך הסלולר, ומאפשרות גישה לאשראי לאנשים שאין להם".
אלא שלתפיסתה, "אף שיש כאן ערכים חברתיים ורצון לעשות את העולם טוב יותר, בסוף איש לא מוותר על סעיף הרווח. כולם רוצים מודל עסקי שעובד. יש תחרות, במיוחד בסעיף הסביבתי". בעיה נוספת לדבריה היא בייצור: "בסופו של דבר יש איזה סעיף פיזי. וכשאנחנו מדברים על ייצור בעצם מדובר בהשקעה הונית, ולוקח יותר זמן להקים את המפעלים האלו. למשל בתחום תחליפי הבשר — המוצר כבר קיים והשאלה איך הופכים את זה לייצור המוני".
מה בעצם הוביל את השינוי הזה? "העולם התעורר לתוך הבנה שאנחנו עמוק במשבר אקלים ושאם לא נעשה משהו בצורה פרו־אקטיבית לילדים שלנו לא יהיו מים, מזון או הזדמנות לחיות על כדור הארץ באופן ראוי", אומרת בליליוס, "דבר נוסף זה תנועת Black Lives Matter בארה"ב, שהציתה את ההבנה שיש פערים אדירים בין עשירים לעניים ובין שחורים ללבנים, ואם זה לא ייפתר לא יעזור כלום ונחיה בסביבה עוינת".
שחר בוצר מסכם: "דעת הקהל השתנתה, דברים קורים. אנשים רואים משברים הרבה יותר מקרוב. האי שוויון מועצם במשברים גדולים, וראינו את זה בקורונה, וזה גורם לשינויי רגולציה, וברגע שקרנות ההשקעה רואות שהרגולציה משתנה, הן נערכות. אנחנו רואים שלחברות יש יעדים ברמת הדירקטוריון. חברות ענק מחפשות טכנולוגיות חדשות, אחרת הן לא יעמדו ביעדים שלהן. המשקיעים שלנו מבינים זאת ומחפשים שם הזדמנות עסקית, כי הם מבינים שלשם הולכת הכלכלה".