בי"ח וולפסון לא ביצע בדיקת CT לילד שנחבל בראשו - וישלם פיצוי של 7 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה בשבוע שעבר לפצות צעיר בן 20 בסכום חריג של 9.1 מיליון שקל, לאחר שלא בוצעה לו בהיותו בן 9 בדיקת CT עם קבלתו למיון. בית משפט קבע כי הוכחה רשלנותם של הנתבעים (בית החולים וולפסון והרופא שטיפל בתובע במיון, ל"ד) בכך שלא הפנו את התובע לבדיקת CT מיד עם קבלתו לבית החולים.

בתביעה נטען כי כתוצאה מאיחור באבחון דימום אפידוראלי במוחו של התובע ובשל הימנעות מביצוע בדיקת CT בקבלתו של התובע למיון, נגרם איחור באבחון מצבו ובמתן טיפול מתאים והחלמתו. שופטת המחוזי סיגל רסלר-זכאי קבעה כי מסכום הפיצוי, כ-9.1 מיליון שקל, ינוכו כ-2.5 מיליון שקל תגמולי ביטוח לאומי, ולכן יעמוד הסכום על כ-6.6 מיליון שקל, עליו יתווסף שכ"ט בשיעור של כ-26%, כלומר פיצוי כולל של כ-8.3 מיליון שקל.

המקרה אירע כאמור לפני 11 שנים, כאשר התובע היה ילד בן 9 והחליק ונפל במהלך משחק בבית סבו וסבתו. בתביעה נטען באמצעות עוה"ד אריאל פרויליך ורות ערן ממשרד פרויליך פרחי ושות', כי הילד התלונן על כאב ראש והקיא. הוא נלקח למוקד של קופ"ח מכבי, ושם הוחלט להפנות אותו בדחיפות לחדר המיון בוולפסון.

עו"ד אריאל פרויליך | צילום: לירון מולדובן

עוד נטען כי לאחר שנבדק בבית החולים, ואושפז במשך כארבע שעות להשגחה, הכינו לו הרופאים מכתב שחרור לביתו. ואולם בטרם הספיק להשתחרר מצבו הידרדר, הוא איבד את הכרתו והועבר בדחיפות לבית החולים איכילוב בתל אביב כשהוא מורדם ומונשם. בבדיקת CT שנערכה לו באיכילוב אובחן דימום בראשו והוא הוכנס בדחיפות לניתוח.

במסגרת תביעת הרשלנות שהוגשה נגד וולפסון והרופא שטיפל בו, נטען כי על הרופא בוולפסון היה לבצע בדיקת CT, ולגלות את הדימום המוחי זמן רב לפני שהתגלה באיכילוב - דבר שהיה מאפשר להכניסו לניתוח שהיה מונע את הנזק שנותר לו לשארית חייו. בתביעה נטען כי התובע זקוק לעזרה במשך 24 שעות ביממה, בכל התפקודים.

בית החולים טען מנגד כי הטיפול הרפואי שקיבל התובע, בכל שלב, היה הולם, ראוי ונכון, על פי הסטנדרטים של הרפואה המקצועית, וכי אין כל קשר סיבתי בין הטיפול שניתן לו לנזקים שנותרו. לדברי בית החולים, הטענה שראוי היה לבצע בדיקת CT בחדר המיון היא טענה של "חוכמה בדיעבד", מאחר שלחדר המיון מגיעים נפגעים רבים עם פגיעות ראש ואין זה מעשי לבצע בדיקת הדמיה לכל אחד.

השופטת רסלר-זכאי קיבלה התביעה וקבעה: "מהראיות והעדויות שוכנעתי כי הנתבעים התרשלו בטיפול בתובע, החל מקבלתו, לקיחת האנמנזה, הערכתה והסקת המסקנות ממנה וכן בביצועה של ההשגחה הקלינית הקפדנית הנדרשת ללא רישום ותיעוד נדרש. ההתנהלות הלקויה ורצף הכשלים, הובילו לאיחור קריטי בביצוע בדיקת ה-CT והטיפול שניתן לתובע, אשר בסופו של דבר גרמו לאיחור ניכר בהתערבות הכירורגית אשר גרמה לנזקים מהם הוא סובל מאז ועד היום".

עוד קבעה השופטת: "יובהר ויודגש כי אין המדובר בטעות בשיקול הדעת או בניתוח הסממנים אשר הובילה לכשל ולכך שלא בוצעה לתובע בדיקת CT, אלא הנסיבות מצביעות על רשלנות וכשל מתמשך בביצוע האנמנזה מרגע הגעתו של התובע לבית החולים, עובר להשגחה רשלנית אשר הובילו לתוצאה העגומה.

"התוצאה היא איפוא שאני קובעת כי הוכחה רשלנותם של הנתבעים בכך שלא הפנו את התובע לבדיקת CT מיד עם קבלתו לבית החולים. זאת ועוד, הנתבעים התרשלו גם בביצוע השגחה קלינית קפדנית לתובע – אלו הובילו לאיחור ניכר ומשמעותי באבחון מצבו ובמתן טיפול. תוצאת רשלנות זו הינו מצבו הרפואי ונזקיו".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "כתב התביעה התנהל מול בית החולים וולפסון ולכן יש לפנות לבית החולים לקבלת תגובה".

מבית חולים וולפסון לא נמסרה תגובה עד כה.