רוח מטעה: אנרגיה מתחדשת אינה תמיד ירוקה

אנשים משתמשים לעתים קרובות במונחים ״אנרגיה מתחדשת״ ו״אנרגיה ירוקה״, כאילו היו מונחים זהים אך הם אינם. אנרגיה מתחדשת מתייחסת לאנרגיה המופקת ממקורות לא מתכלים. אנרגיה ירוקה היא זאת שההפקה והשימוש בה אינן יוצרת פגיעה משמעותית בסביבה. הדברים לא דומים. למשל, הסוגים הכי נפוצים של אנרגיה מתחדשת - אנרגיה הידרו-אלקטרית וביו-מאסה - מאוד פוגעים בסביבה.

מקרה מגדלי הרוח הרמת הגולן הוא דוגמה לפרויקט של אנרגיה מתחדשת בעל פגיעה סביבתית משמעותית, לעומת אנרגיה גיאו-טרמית שהיא גם מתחדשת וגם ירוקה. בהליך תכנוני ומדיניות קידום ממשלתית, יש להעריך את הפגיעה הסביבתית של אנרגיה מתחדשת כמו כל פרויקט אנרגיה. צריך לחזור למדיניות סביבתית בארץ שהיא אכן מדיניות ירוקה.

בשנים האחרונות, ישראל מקדמת ייצור של חשמל מאנרגיה מתחדשת, אך חלק מפרויקטים אלה יוצרים נזק סביבתי משמעותי. גורמי תכנון ומדיניות מתעלמים לעתים קרובות מהנזק הסביבתי של פרויקטים אלה, משום שהם משווקים כ״אנרגיה ירוקה״. ההתעלמות היא גם מעלויות נוספות בשל הצורך בהנחת תשתיות וגם מאי-יציבות הנגרמת למערכת הספקת החשמל. זאת, בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרי הספקה יציבה של חשמל לתושביה.

בעולם המערבי, מדיניות למניעה של שינויי האקלים החליפה מדיניות ירוקה, מבלי שרוב הציבור שם לב לכך. ארגוני סביבה הפכו לארגוני אקלים, והרבה מהם נאבקים למען פרויקטים ומדיניות שבפועל פוגעים בסביבה ולכן אינם "ירוקים". כך למשל, ארגוני סביבה בין-לאומיים תומכים בפיתוח של מכרות לכרייה של חומרים לייצור מכוניות חשמליות, וכיסוי שטחי טבע פתוחים במגדלי רוח ענקים. חשוב להעריך את ההשלכה על הסביבה של הפרויקטים האלה בדיוק כמו פרויקטי תשתיות אחרים.

בהליך של תכנון וקידום פרויקטים של אנרגיה מתחדשת בישראל יש צורך להעריך נכונה את השלכותיהם הסביבתיות. כמו כן, בעריכת פרויקטים מסוג זה, ישראל צריכה לחשב את העלויות האמיתיות שלהם. לרבות הצורך בתוספת של תשתיות וגם לקיחה בחשבון של אי-היציבות המתווספת להספקת החשמל.

אחת ההשלכות המובהקות של אנרגיה ירוקה היא השימוש בקרקעות. פרויקטים של ייצור אנרגיה מרוח ומשמש מצריכים שימוש נרחב בקרקע יחסית לכמות הקטנה של אנרגיה שהם מייצרים. מקורות אנרגיה “צפופים״ יותר, כמו גז טבעי או אנרגיה גרעינית מצריכים מעט קרקע, ולכן מתאימים יותר למדינה קטנה כמו ישראל שיש לה מעט שטחים פתוחים.

רוב הפרויקטים במערב ובישראל של אנרגיה מתחדשת, שרווחיים ליזמים, יוצרים עלויות לציבור. היזמים נהנים מסובסידיות נרחבות ואינם משלמים על הקמת התשתיות לחיבור הפרויקטים למערכת החשמל. התשלום עליהן מגיע מהקופה הציבורית. כך נעשה בפרויקט מגדלי הרוח ברמת הגולן, אשר חייב הנחה של קו מתח גבוה, כדי לחבר את החשמל המופק למערכת החשמל. הקו הזה גורם לנזק סביבתי.

כמו כן, חשמל מרוח ופאנלים סולאריים מצריכים שימוש במקור אנרגיה יציב (baseload), בדרך כלל מגז טבעי, על מנת ליצור הספקת חשמל יציבה לציבור. היזמים של פרויקטים של אנרגית רוח ושמש אינם משלמים על אנרגיה זו שצריכה לעמוד בהמתנה על מנת לאזן את השינויים בהספקת החשמל משמש ורוח — אלא הציבור הוא המשלם על כך. עקב הצורך לשלב אנרגיה מתחדשת עם מקור אנרגיה יציב, הדבר אינו מחליף דלקים אחרים כמו גז טבעי או פחם.

במציאות של הפסקות החשמל הגוברות במדינה, הציבור ער לכך שישראל מתקשה לספק חשמל יציב ובמחיר סביר לציבור. פרויקטים של רוח ושמש מוסיפים עלויות וגורמים לאי יציבות בהספקה.

בהרבה תחומים של מדיניות בארץ, נהוג לשאול ״מה ארה״ב ואירופה עושות?״ ולהעתיק את המדיניות משם. תהיה זו טעות להעתיק את המדיניות בתחום האנרגיה ואקלים של אירופה או של ממשל ביידן. אירופה, עם מדיניות אנרגיה לא מציאותית, כבר יצרה לעצמה משבר אנרגיה שנמשך שלוש שנים (עוד לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה). המשבר מביא לריסוק ענפים שלמים של הכלכלה, מיתון כלכלי עקב מחירי אנרגיה גבוהים וחשוב מכל, שימוש גובר בפחם. לא בדיוק מודל לחיקוי לישראל.

המדיניות של אירופה וארה״ב בתחום האקלים לא יביאו לשום שינוי במגמת האקלים. כל עוד סין והודו ממשיכות לדהור תוך שימוש בפחם, מאמצים אלה הם לשווא. כן יש לזכור כי ישראל יוצרת פחות מרבע אחוז מגזי החממה בעולם. גם אם ישראל תרד לאפס פליטות, לא תהיה לכך כל השפעה על האקלים. עדיף להשקיע את הכסף במענקים למעבדות כדי לפתח אנרגיה חדשה נקייה וירוקה באמת, שתוכל להשפיע גם על מגמת האקלים, זאת במקום סבסוד של אנרגיית רוח ושמש.

יש לכל מקור אנרגיה מידה מסויימת של פגיעה בסביבה, לרבות ל״אנרגיה מתחדשת״. ישראל נמצאת היום במצב של ביטחון אנרגטי ומחירי גז וחשמל טובים הרבה יותר מכמעט כל מדינות אירופה ורבות ממדינות אסיה. עדיף אם כן להתבסס על מדיניות מקומית ולא ללכת במסלול של אירופה או מדינות אחרות שריסקו את הכלכלות שלהן, מבלי להביא לתועלת סביבתית או אקלימית כלשהי. מגדלי הרוח ברמת הגולן הם דוגמה מובהקת לכך שאנרגיה מתחדשת אינה בהכרח אנרגיה ירוקה. צריך לשוב למדיניות סביבתית בארץ שהיא אכן ירוקה.

פרופ׳ ברנדה שפר היא חברת סגל באוניברסיטה של הצי האמריקני, ומומחית בין-לאומית לאנרגיה