צמצום משרדים? הביזה רק תעבור למשרד אחר

הנחייתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבחון את צמצום במספר משרדי הממשלה לקראת הדיון מחרתיים בממשלה בתקציב המדינה המעודכן לשנת 2024, היא עוד בלוף של סגירה לכאורה של משרדים מיותרים. זאת, כדי להראות לציבור שגם הפוליטיקאים נושאים בנטל מימון המלחמה והשיקום.

הסיבה לבדיקה של נתניהו, שהקים ממשלה מנופחת עם 38 שרים (5 שרי המחנה הממלכתי הצטרפו כשרים בלי תיק בשל המלחמה), 5 סגני שרים ו־33 משרדי ממשלה – היא חששו מהביקורת הציבורית על רקע הכוונה להטיל מסים חדשים ולבצע קיצוץ עמוק וכואב בתקציב המדינה ל־2024 שיפגע קשות באזרחי המדינה.

תקציב השכר של השרים ל־2024 הוא 37.5 מיליון שקל. לכך יש להוסיף עלות שנתית ללשכת שר שנעה בין 6–14 מיליון שקל עבור העסקת 4–7 עוזרים ויותר בהתאם לגודלו של המשרד. עלות לשכת מנכ"ל עומדת על כ־4 מיליון שקל בשנה. רק לפני שנה נתניהו הקים משרדים חדשים ומיותרים כדי לספק לשכה מיניסטריאלית (כמו גם סקודה סופארב, לשכה, יועצים ועוזרים) לח"כים הוותיקים במפלגתו וגם לח"כים הבכירים במפלגות הקואליציה. הסיכוי שכעת נתניהו יקח מהם בחזרה את ההטבות הללו קטן.

גם אם יסגור משרד ממשלתי כלשהו, או יאחד אותו עם משרד אחר, אזי הכספים הקואליציוניים שהובטחו לראשי המפלגות ינדדו ממשרד אחד לאחר. היקף הכספים הקואליציוניים בשנת 2023 הגיע ל־4.9 מיליארד שקל וב־2024 יגיע ל־8 מיליארד שקל. הכספים הללו לא יבוטלו, לכל היותר יעברו קיצוץ קל ויעברו ממשרד למשרד. בפרוץ המלחמה הבטיח סמוטריץ' לקצץ 1.6 מיליארד שקל בכספים הקואליציוניים ל־2023 והקיצוץ הצטמק לכ־800 מיליון שקל בלבד.

לדרישתו של סמוטריץ' הקים אשתקד נתניהו את המשרד עם השם המפוצץ "משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות", בראשו עומדת אורית סטרוק (הציונות הדתית). מדובר במשרד מיותר שאת פעולותיו ניתן היה לאחד עם משרד החקלאות או המשרד לפיתוח הנגב והגליל. אלא שעיקר תקציבו של המשרד הוא כספים קואליציונים בהיקף של 498 מיליון שקל ל־2023.

תקציב משרדה של סטרוק זינק ב־2023 מ־133 מיליון שקל בהצעת התקציב המקורית ל־653 מיליון שקל בתקציב המעודכן שאושר בחודש שעבר. סמוטריץ' נלחם על העברת הכסף בשנה שעברה בטרם יספוג קיצוץ רוחבי ב־2024. תקציבו של משרד ההתיישבות ל־2024 עומד כעת על 135 מיליון שקל. קשה להניח שסטרוק או סמוטריץ' יוותרו על הכסף.

אחרי שנתניהו הודיע לשר עמיחי שיקלי שעליו לוותר על אחד המשרדים שהוענקו לו: התפוצות או השוויוון החברתי, הודיע אמש השר כי החליט להתפטר מתפקיד השר לשיוויון חברתי. הוא ימשך לכהן כשר לענייני תפוצות ותקציב ההסברה ימשיך להיות תחת אחריותו.

נתניהו גם שוקל לסגור את המשרד לקידום מעמד האישה בראשות מאי גולן. אלא שהוא לא ימהר לעשות זאת אחרי שהמשרד הוקם למענה לפני שנה. באפריל 2023 הבטיח נתניהו לגולן לכהן כקונסוליות ישראל בניו יורק. אם יפגע בה - הוא עלול למצוא אותה ברשימת הממורמרים בסיעת הליכוד. בלשכת רה"מ ערים לכך שהיא מקורבת מאוד לשר המשפטים יריב לוין, שיש לו בטן מלאה על נתניהו בשל כך שהמשך מהלכי ההפיכה המשטרית לא קודמו בסופו של דבר.

שמירה וקידום של מעמד האישה הוא ערך חשוב, ובעבר היה הנושא תחת משרד רה"מ או במשרד לשוויון חברתי. את כל הפעילויות הללו יש להחזיר לשם ולסגור את המשרד.

וישנו גם השר לשיתוף פעולה איזורי דודי אמסלם המשמש גם כשר המקשר בין הממשלה לכנסת, והשר המופקד על רשות החברות הממשלתיות. נתניהו "תפר" לו את חבילת התארים הללו לאחר שסירב להצטרף לממשלה בתפקיד זוטר ולא ביצועי. אמסלם דרש לכהן כיו"ר הכנסת או כשר המשפטים - ולא קיבל את מבוקשו.

משרד מיותר נוסף הוא משרד המודיעין ואפשר היה להיווכח בכך במיוחד עם פרוץ המלחמה. המשרד שאמור היה להתריע "נרדם". על רקע הביקורת הציבורית הודיעה בנובמבר 2023 שרת המודיעין גילה גמליאל כי היא מוכנה להעביר 35 מיליון שקל ממשרדה "לחיזוק היכולות של השב"כ בתחומים הנוגעים להמשך המלחמה נגד חמאס ובניין הכוח והיכולת של הארגון".

בליכוד ערים לכך שגמליאל החרימה את ההצבעות על התקציב המעודכן ל־2023 שנערכו בכנסת בחודש שעבר. היא נעלמה ובסיעת הליכוד לא הצליחו למצוא אותה לאחר שלא השיבה לטלפונים. אם יקחו מידיה את משרד המודיעין היא עשויה להצטרף לרשימת הח"כים הממורמרים בליכוד, וכך נוספים סדקים ברוב של 64 הח"כים, "הבלוק של נתניהו".

מיתר מפלגות הקואליציה ביקש נתניהו לוותר על משרד ממשלתי ושר, וגם כאן זה כנראה יישאר בגדר הצהרה חסרת כיסוי. כך למשל בלחצו של יו"ר ש"ס אריה דרעי הוקם אשתקד משרד העבודה עבור יואב בן צור (ש"ס). המשרד החדש פוצל ממשרד הרווחה בראשות יעקב מרגי (ש"ס). לפיכך צריך להחזיר את משרד העבודה ותקציבו אל משרד הרווחה. תישאר רק הבעיה מה לעשות עם בן צור.

דרעי מבחינתו לא מודאג שכן תלושי המזון שהוביל בהיקף של 600 מיליון שקל יחולקו ב־2024 דרך משרד הפנים, בנוסף ל־400 מיליון שקל ב־2023. שני משרדים שפוצלו מאחד - ואותם ניתן לאחד עם משרד הפנים והדתות – הם משרד המורשת בראשות עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) ומשרד ירושלים בראשות מאיר פרוש (יהדות התורה) שהפך לירושלים ומסורת. את משרד ירושלים אפשר לאחד עם משרד הפנים, ואת משרד מורשת עם משרד הדתות. אבל קשה לראות את יו"ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר או את פרוש שנלחם להיות המופקד על אירועי ל"ג בעומר במירון - נותנים לכך יד.

סמוטריץ': "לאחד תחבורה, אנרגיה ותשתיות"

שר האוצר סמוטריץ' הציע באחרונה לכל מפלגות הקואליציה לקצץ 2 מיליארד שקל בלבד ממכסת הכספים הקואליציוניים ל־2024, העומדת על 8 מיליארד שקל. הוא טרם קיבל תשובות מכל המפלגות. החרדים השיבו לו שישקלו את ההצעה כשיווכחו כמה כסף יקוצץ מהכספים של יתר המפלגות. סמוטריץ' אמר אתמול כי "התקציב לא יהיה קל לכולנו, למשרדים ולציבור. ניכנס תחת אלונקה הגיונית וסבירה שכולם יודעים לחיות איתה".

בעוד נתניהו מבקש לבטל משרדים קטנים סמוטריץ' אומר שצריך ללכת על מהלך רחב יותר של סגירת משרדים גדולים - אף שלא בטוח שיש לכך היתכנות פוליטית. בתשובה לשאלת "כלכליסט" בתום ישיבת סיעת הציונות הדתית אמר אתמול סמוטריץ' כי "אני בעד סגירה וצמצום של משרדי ממשלה. אבל צריך לדעת שקודם כל סגירת משרדי ממשלה קטנים חוסכת גרוש וחצי, כלומר כ־100–200 מיליון שקל בלבד. אפילו לא פרומיל מתקציב המדינה".

לדבריו, "אם כבר עושים צמצום - יש לאחד יחידות ממשלתיות וצריך לצמצם את המגזר הציבורי ולא משרדים קטנים. אם אני סוגר משרד ומעביר את כל היחידות אל משרד אחר לא עשיתי כמעט כלום. ישנו צורך אמיתי לרה ארגון, לאחד ולצמצם לא משרדים קטנים אלא משרדים גדולים כמו: תחבורה, אנרגיה ותשתיות ולהפוך את המשרד המאוחד למשרד תשתיות לאומי גדול. משרד כזה מפשט את הרגולציה והבירוקרטיה".

עוד הציע שר האוצר "להחזיר את משרד העבודה אל משרד הכלכלה (כפי שהיה בעבר). סגירת משרדים קטנים לא תפתור את בעיית הרגולציה, לא תעודד צמיחה לא תחסוך כסף". סמוטריץ' אמר כי הציע לנתניהו לסגור כמה משרדי ממשלה אבל סירב לפרט את הצעתו. הוא טרם קיבל תשובה על כך מנתניהו. מתשובתו של סמוטריץ' עולה כי הוא מתנגד לסגירתם של המשרדים הפוליטיים החדשים שהוקמו כדי לפנק את שרי הקואליציה. "אנו באתגר ענק בכלכלה. אנו יודעים כמשק, כמדינה וככלכלה להתמודד עם האתגר. צריך להפסיק להיות פופוליסטים ולתבוע לסגור משרד רק בגלל שמישהו קיבל החלטה פוליטית. המשרד לשיתוף פעולה איזורי והמשרד לפיתוח הנגב והגליל הוקמו בעבר עבור שמעון פרס. היו (בממשלת נתניהו־גנץ ב־2020-2021, צ"ז) משרדים כמו משרד המים, ומשרד ההשכלה הגבוהה. היו מלא משרדים ואני לא בעד. אפשר לצמצם. אנו בשיטה פוליטית מרובת מפלגות. היא תורמת ליציבות הפוליטית ותורמת לכלכלה. אם תסגור שלושה משרדים תחסוך 100 מיליון שקל ותלך לבחירות. לפיכך מדובר בעשיית נזק לכלכלה. אסור להסתכל על העניין במשקפיים פוליטיות ופופוליסטיות", אמר מי שאמור להגן על הקופה הציבורית ולמנוע בזבוז של משרדים מיותרים.

בסופו של דבר הצמצום במשרדי הממשלה לוט בערפל. אם בכלל יבוצע קיצוץ כלשהו ב־2024 הוא יהיה זניח, כי לנתניהו חשוב לשמור על "הבלוק". הוא וסמוטריץ' יוכלו להאשים את השותפים הקואליציוניים שסירבו לקיצוץ או לכל היותר להודיע על הקמת צוות שיבחן צמצום משרדים לתקציב 2025. מי זוכר שבינואר 2018 החליטה ממשלת נתניהו לצמצם את מספר משרדי הממשלה מ־29 ל־17, כאשר כיום מספרם כבר כפול.