מינוי ינקי קוינט: מנהל קרקעות המדינה יפקח על החברות שחוכרות אותן

השר הממונה על רשות החברות דוד אמסלם החליט למנות את יעקב (ינקי) קוינט למנהל הזמני של רשות החברות עד לבחירת מנהל קבוע, אחרי ההתפטרות של המנהלת הקודמת מיכל רוזנבוים. קוינט ימשיך לכהן במקביל בתפקידו כמנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

קוינט כבר שימש כמנהל רשות החברות הממשלתיות בשנים 2020-2017. בכהונתו הקודמת, גם היא תחת השר אמסלם, הוא לא הביע התנגדות משמעותית לניסיון של אמסלם לבטל את נבחרת הדירקטורים — שהיא מאגר של אלפי מועמדים מתוכם ניתן למנות דירקטורים לחברות הממשלתיות. אמסלם מתנגד לנבחרת בטענה שמדובר בקבוצה אליטיסטית, אך על פי בדיקה של רשות החברות משנת 2016 הנבחרת צמצמה את מינוי המקורבים והנפוטיזם בחברות הממשלתיות בעשרות אחוזים.

רוזנבוים הגישה את התפטרותה בסוף השבוע האחרון לאחר סכסוך מתוקשר עם השר אמסלם, שאף ניסה לקדם את פיטוריה דרך נציבות שירות המדינה. בנוסף, בדצמבר הוגשו שתי תביעות כנגד רוזנבוים על התעמרות בעובדים.

מנגד, רוזנבוים מנעה מאמסלם לקדם שורת מינויים פוליטיים ומהלכים שאותם הוביל. כך למשל, בנושא הדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין — שאת הדחתו קידמו שר התקשורת שלמה קרעי ואמסלם — עמדתה החריפה של רשות החברות נגד ההדחה היתה ככל הנראה אחד השיקולים לכך שבג"ץ הוציא צו ביניים לעצירת ההדחה והחזרתו של וקנין לתפקיד.

משרת אינטרסים מנוגדים

שוק הנדל"ן עובר טלטלה והשבתו למסלול מחייבת קברניט עם שתי ידיים על ההגה. את קוינט מינה שר הבינוי הקודם יעקב ליצמן. כעת, מינויו למ"מ מנהל רשות החברות בוצע בהסכמת שר השיכון יצחק גולדקנופף וראש לשכתו מוטי בבצ'יק. מעניין אם בכך יסתפקו בחודשים הקרובים בניהול רמ"י במשרה חלקית או שזה צעד ראשון בדרך להזזתו של קוינט.

המינוי יוצר מצב אבסורדי שבו שומר הסף חובש במקביל גם את הכובע של הלקוחות שעליהם הוא מפקח. רמ"י מנהלת את כל קרקעות המדינה ובתוך כך המקרקעין שמשמשים את החברות הממשלתיות.

החברות הממשלתיות מחזיקות בקרקעות ונכסי נדל"ן רבים. שווים המוערך בדו"ח מבקר המדינה מ־2017 היה 150 מיליארד שקל. מחצית בידי חברת החשמל שלה 14 אלף אתרים ונכסים, לרכבת ישראל נכסים בשווי 24 מיליארד שקל, שווי הנכסים שבידי מקורות הוא 12 מיליארד, ונמלי ישראל מחזיקה בנכסים בשווי 10 מיליארד שקל. מטבע הדברים חיכוכים בין רמ"י לחברות ממשלתיות הם דבר שבשגרה: מחלוקות על דמי חכירה ועל שינוי ייעוד ואופי השימוש בקרקע אינן נדירות. כמעט לכל חברה ממשלתית הסכמים שונים להחזקת נכסי נדל"ן כשהצד שמנגד היא רמ"י.

דוגמאות אלה ממחישות את הטענה כי מעמדו החדש של קוינט מכניס אותו לניגוד עניינים מוסדי, וכל החלטה שיקבל תיבחן בזכוכית מגדלת ועלולה להיחשד כמוטית לטובת רמ"י. את הבעיה אפשר לפתור: כבר עתה קוינט מחויב להימנע מלעסוק בסוגיות כאלה. בהמשך הוא חייב לחתום על הסדר ניגוד עניינים מפורט, הליך שיימשך חודשים וייתכן שיושלם כאשר כבר ימצא מנהל קבוע לרשות החברות. במסגרת הבחינה הזו חייבים לבדוק את היקף העיסוק של מנהל רשות החברות בנדל"ן ובשיחות עם רמ"י — אם מדובר בהיקף פעילות משמעותי מינויו צריך להיפסל.

מתבקשת אפוא השאלה מדוע אמסלם מיהר למנות דווקא את קוינט ולא חיפש ממלא מקום אחר שפנוי לניהול הרשות. קוינט נחשב למנהל כוחני, אך גם מקושר היטב לדרגים הפוליטיים. השאלה היא איך יגיב אם אמסלם ימשיך לפעול למינוי מקורבים לחברות הציבוריות, לביטול נבחרת הדירקטורים והחלשת ועדת המינויים — הסיבות שגרמו לרוזנבוים להתפטר.