אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תחת מחאה: מנהל רת"א עזב את הצוות לבחינת מיקום נמל תעופה נוסף שדה תעופה נמל תעופה מסלול המראה הדמיה רמת דוד עמק יזרעאל | צילום: stratosjets.com

תחת מחאה: מנהל רת"א עזב את הצוות לבחינת מיקום נמל תעופה נוסף

יואל פלדשו מוחה על התנהלות הוועדה בראשות המשנה למנכ"לית משרד התחבורה עילם שגיא ועל הכרזת השרה מרב מיכאלי כי אימצה את מסקנות הוועדה ולפיכך מקדמת הקמת נמל תעופה בדרום; טוען כי המידע שהוצג לה מטעה ולא התקיים דיון במסקנות כלשהן: "פשיטת רגל מקצועית"; שגיא: "זכותה וחובתה של השרה להגיד מה היא חושבת"

22.09.2022, 21:21 | יובל שדה

מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א) יואל פלדשו הודיע היום (ה') כי הוא עוזב את הוועדה לבחינת מיקום לשדה תעופה בינלאומי נוסף, וזאת במחאה על התנהלות הוועדה בראשות המשנה למנכ"לית משרד התחבורה עילם שגיא, ובמחאה על הכרזת שרת התחבורה מרב מיכאלי אתמול כי היא "אימצה את מסקנות הוועדה" ולכן מקדמת שדה תעופה בדרום הארץ. רת"א, הגוף שפלדשו עומד בראשו, מהווה את הרגולטור שאחראי על תחום התעופה האזרחית בישראל וכפוף למשרד התחבורה.

במכתב ששלח פלדשו לשגיא ואליו מכותבים מיכאלי, מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק ושאר חברי הוועדה, כתב פלדשו כי הוועדה בראשות שגיא "פשטה את הרגל". לפי פלדשו, לפני קיום הדיון אתמול הוא התריע כי המצגת שהוצגה לשרה אינה משמשת כ"מסקנות ביניים" של הצוות וזאת משום שהצוות לא דן "כלל ולו פעם אחת" במסקנות כלשהן. פלדשו גם טוען במכתב כי המידע שהוצג לשרה מטעה וכלל אי דיוקים ומצג חסר.

פלדשו, שצפוי לסיים עוד חודש את תפקידו לאחר שמונה שנים, טוען במכתב כי במהלך הדיון שנערך אתמול עם השרה "כלל לא עלתה אמירה של השרה על העדפת חלופה זו או אחרת" והיה ברור שהצוות המקצועי כלל לא סיים את עבודתו. עם זאת, פלדשו כותב כי "להפתעתו" מיד בסיום הדיון יצאה השרה בהצהרה לתקשורת ולפיה הצוות הציג לה מסקנות ביניים וכי חלופות נבטים וצקלג "מסתמנות כחלופות מובילות בדרום וזאת מתוך מגוון השיקולים: כלכלה, תכנון, תעופה, הגנת הסביבה, תחבורה, מאקרו כלכלה ותוך התייחסות גם לשיקולי ביטחון". לפי פלדשו, "דבר מההודעה לעיתונות לא עלה כלל בדיון עמה ובסיכומה בנוכחותנו, והוא הוסיף כי "לא רק שהצוות לא דן ולא המליץ על כך, הרי שלפחות בחלק מצוותי המשנה הוכח בדיוק ההפך ממה שנטען באותה הודעה".

לפי המכתב, דברים אלו הובילו את פלדשו להבנה כי הוועדה בהובלתו של שגיא "משמשת לכל היותר ככסות מקצועית לקידום החלטות של הדרג הממונה שאין להן כל בסיס מקצועי", וכי הוא רואה את האמצעים בהם שגיא הוביל את דיוני הוועדה כ"פשיטת רגל מקצועית של ממש".

בשל כל הדברים הללו כתב פלדשו במכתבו: "אין בכוונתי להשתתף יותר בוועדה זו, שכל מטרתה היא לתת כסות מקצועית להחלטת דרג מיניסטריאלי ממונה שלצערי אינה ישימה מקצועית. זו חובתי הראשונה כפקיד המקצועי הבכיר במשרד התחבורה לנושאי תעופה ללכת עם האמת המקצועית, ולא לרותמה להחלטות שמונחות על ידי גורמים זרים משיקולים שכל אחד יכול לנחשם". הוא סיים את מכתבו במילים: "אין לי אלא להצר על העובדה שאבדה עוד שנה בדיוני סרק, מתוך מטרה להכריז על חלופה שלצערי לעולם לא תוכל להתקיים מקצועית ולא תשרת את מטרתה המוצהרת של הוועדה – למצוא פתרון לעומס בתעופה הבינלאומית לישראל וממנה. את המחיר של הפקק התעופתי והאווירי שהולך ונוצר ישלמו בעתיד הקרוב מאוד כלל אזרחי מדינת ישראל".

שגיא הגיב: "זכותה וחובתה של השרה לסכם את הדיון ולהגיד מה היא חושבת בלי קשר למה הוועדה המקצועית בדקה. אין שום קשר בין השיח המקצועי לבין השיח לגבי החלטות שנדון בממשלה".

שגיא אמר עוד ל"כלכליסט" כי צר לו שזו הדרך שבה מנהל רת"א בוחר להגיב: "אני חושב שהדיונים בוועדה - ויכולים להעיד על זה עשרות המשתתפים בה - מנוהלים במקצועיות, בנועם ובהקשבה, אף שלא כולם חושבים אותו הדבר". שגיא המשיך ואמר: "סקרנו עשרות נושאים, ואנחנו מתקדמים מאוד בעבודת הוועדה. למנהל רת"א יש דעה מאוד מוצקה, מלכתחילה הוא הביע אותה וזה לגיטימי, ואני חושב שהוא מחויב כמו כולנו להיות קשוב לדרג המדיני ולמטרות הוועדה להסרת חסמים. המטרה שלנו היא להביא דו"ח שהציבור יוכל לקרוא, ולראות את כל הנתונים שאספנו ולהביא חלופות".

שגיא אמר לגבי הדיון האחרון כי הוא "התנהל במקצועיות ואובייקטיביות ולא היתה שום התייחסות שלא נדונה בוועדה. הדרך היחידה להצליח לקדם תהליכים היא מדיניות והחלטות ממשלה שמאפשרת לפקידות המקצועית לפעול, כפי שקורה בוועדה שתחת אחריותי".

ממשלת ישראל קבעה כבר ב־2011 שהקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג היא צורך לאומי דחוף עקב עלייה משמעותית בהיקף הטיסות וכפתרון למקרה חירום של השבתת נתב"ג. שדה התעופה נתב"ג צפוי להגיע לקיבולת מלאה של כ־28 מיליון נוסעים בין השנים 2027–2029.

הקמה של שדה תעופה בדרום נחשבת ללא ריאלית מבחינת תעופתית וביטחונית. מבחינה תעופתית, המרחב האווירי הישראלי מוגבל מאוד עקב הקרבה למדינות אויב ולעזה ולמרחב האווירי של קפריסין, מצרים וירדן. בשל כך מטוסים המגיעים לנתב"ג ממערב עוברים דרך "שרוול" צר במרכז הארץ שנמתח מגוש דן במערב לירושלים ויהודה ושומרון במזרח. כל שדה תעופה שייבנה בדרום הארץ יעבור דרך אותו מרחב אווירי - מפני שלא ניתן לטוס מעל עזה - ויבצע "קניבליזציה" למרחב האווירי של נתב"ג באופן שיוביל לירידה משמעותית בקיבולת המטוסים של נתב"ג לטובת שדה חדש.

מבחינה ביטחונית המצב עוד יותר מורכב. משרד הביטחון וחיל האוויר מטילים וטו לא רשמי על נבטים, וזאת מפני שמטוסים יעברו מעל מתקנים רגישים כמו הכור בדימונה ומתקני רפאל. סיבה נוספת היא שהמרחב האווירי בנבטים חופף את זה של בית הספר לטיסה בחצרים, ולטענתם הקמה של שדה אזרחי במרחב יחייב פינוי של שדות חיל אוויר קיימים ולא יאפשר "חיים בצוותא" של חיל האוויר עם תעופה אזרחית כמו שהיו בעבר בשדה התעופה עובדה ויכולים להתקיים ברמת דוד. עניין ביטחוני נוסף הוא המרחק מרצועת עזה. סא"ל אלון ישעיהו, שייצג את משרד הביטחון בחלק מדיוני הוועדה, אמר כי במשרד ממליצים על מרחק של 45 ק"מ קרקעי מרצועת עזה, לטובת התרעת דקה של "צבע אדום".


תגיות