קבוצת אבנון מבקשת עיכוב הליכים: צברה חובות של 200 מיליון שקל

קבוצת החברות הביטחוניות אבנון נכשלה בניסיונה להגיע להסדר חובות מחוץ לכותלי בית המשפט עם נושיה הפיננסיים, ובסוף השבוע הגישה בקשה לעיכוב הליכים לבית המשפט המחוזי מרכז. בבקשה חושפת הקבוצה, שבבעלות תומר אבנון, כי נכון לחודש יוני היקף החוב הכולל שלה הוא כ־200 מיליון שקל (ללא חובות לצדדים קשורים) וכי בעקבות מצבה, היא לא הצליחה לשלם לכל העובדים את שכרם בחודש שעבר, ולכן חלקם הפסיקו להגיע לעבודה.

קבוצת אבנון מבקשת מביהמ"ש לאשר לה ביצוע הסדר חוב מול נושיה לפי חלק י' בחוק חדלות פירעון, כלומר לאפשר לה לגבש הסדר באופן "רך" יותר, שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים (הכולל את הפקעת היכולת העצמאית של החברה לפעול מול נושיה). היא מבקשת מבית המשפט שיורה על כינוס אסיפת נושים בתוך 21 יום לצורך כך.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" בחודש מאי, אבנון נקלעה בחודשים האחרונים לקשיים כלכליים כבדים ונאלצה להתחיל בתוכנית הבראה שכללה פיטורים ועזיבה של כמחצית מהעובדים.

הקבוצה ניסתה לקדם הסדר חובות עם נושיה הפיננסיים (להם היא חייבת כ־165 מיליון שקל), והבעלים אבנון אף הסכים להעמיד לטובת הנושים נכסים אישיים — מקרקעות ודירות ועד מכונית האסטון מרטין שלו. אולם, אחד הנושים, גמא ניהול וסליקה שבשליטת הפניקס, התנגד להסדר המוצע והחל בהליכי הוצאה לפועל והטלת עיקולים על נכסים וחשבונות בנק של אחת החברות המרכזיות בקבוצת אבנון והבעלים עצמו.

כוח האדם צומצם לחצי

בשבוע שעבר, משהבינו באבנון שהמהלך נכשל, הגישו באמצעות עו"ד גיא גיסין את הבקשה לביהמ"ש. הבקשה חושפת כי שניים מהנושים המרכזיים — בית ההשקעות מיטב המיוצג בידי עו"ד אמיר דולב ממשרד מיתר ובנק מזרחי טפחות המיוצג בידי עו"ד ישראל בכר ממשרד פרל כהן ושות' — הסכימו עקרונית להעמיד לטובת אבנון מימון ביניים — אשראי חדש של 10 מיליון שקל, 5 מיליון מכל אחד.

מדובר בסכום שלטענת אבנון דרוש לה "באופן בהול" כדי להמשיך את פעילותה כעסק חי. אבנון ציינה כי חלק ממשכורות חודש מאי לא שולמו לעובדים, ובשל כך חלקם הפסיקו להתייצב לעבודה. עוד ציינה כי האשראי המיידי נדרש לה על מנת למנוע נקיטת סעדים עצמיים על ידי הנושים "באופן שיעקר מתוכן" את היכולת של הקבוצה להמשיך להתקיים ולהציע הסדר כלשהי לנושים.

קבוצת אבנון שהוקמה ב־1989, כוללת כ־10 חברות שעוסקות בביטחון, כטב"מים, פתרונות אינטגרציה לגופי ממשל וצבאות באפריקה, אסיה, מזרח אירופה ועוד. לדברי הקבוצה, בשל האינפלציה בעולם והעלאת הריבית היא נקלעה לקשיים: גובה החזרי הריבית שלה לגופים מממנים עלה, ספקים שכבר נמסרו להם מקדמות נקלעו לקשיים בעצמם ולא העבירו לה סחורה וכמה לקוחות לא פרעו את חובותיהם. בעקבות זאת, נקלעו רוב חברות הקבוצה למצב שלא מאפשר להן להמשיך את פעילותן העסקית במתכונת הנוכחית ולפרוע את מלוא החובות לנושים במועדם.

בלעדי קבוצת הביטחון והסייבר אבנון נקלעה לקשיים; שליש מהעובדים עזבו או פוטרו קבוצת החברות בתחום הביטחון והסייבר שגייסה בשנה שעברה חוב ממוסדיים, נקלעה למשבר כלכלי. בחודשים האחרונים פוטרו או עזבו אותה עשרות מנהלים ועובדים וכיום היא בתהליך הבראה הכולל קיצוץ מאסיבי בעיקר במטה וצמצום פעילויות. קבוצת אבנון: "המטרה לצאת מהמשבר ולחזור לצמיחה במהירות" עמיר קורץלכתבה המלאה

לפי הבקשה, שני הנושים שמובטחים בשעבודים צפים וקבועים הם מיטב (88.2 מיליון שקל) ומזרחי טפחות (15.6 מיליון שקל). בנוסף יש נושים כלליים רבים: אמפא (24.1 מיליון שקל), מקס (9.3 מיליון שקל), מיכמן (8.7 מיליון שקל), גמא (8.6 מיליון שקל) ופנינסולה (2.9 מיליון שקל).

מלבד הנושים הפיננסיים האלה ישנם נושים נוספים: ספקים (חוב של 31.3 מיליון שקל), משכיר המשרדים (167 אלף שקל), קרן המימון מפרש (332 אלף שקל), הפרשות גמל לעובדים (3.1 מיליון שקל), שכר לעובדים (1.77 מיליון שקל), ניכויים לביטוח לאומי (1 מיליון שקל), ניכויים למס הכנסה (2.9 מיליון שקל), מע"מ (117 אלף שקל), ותשלום מס הכנסה נוסף (890 אלף שקל). כמו כן יש חובות בגובה כ־13.4 מיליון שקל לצדדים קשורים.

אבנון מציינת כי באפריל החלה בתוכנית התייעלות וצימצמה את מספר העובדים מכ־240 ל־139 וכי העלות הממוצעת להמשך הפעלת החברות מוערכת בכ־1.85 מיליון דולר בחודש. הקבוצה מעריכה את שווי נכסיה בכ־249 מיליון שקל (זכויות במקרקעין, מלאי עסקי, אחזקה במניות בתאגידים פרטיים ועוד). לכן לטענתה החברות "אינן מצויות בחדלות פירעון מאזנית".

על פי מתווה ההסדר עם הנושים הפיננסיים, הציעה הקבוצה פירעון מלא של החובות בפריסה על פני כ־4.5 שנים ללא "תספורות". ההצעה מבוססת על מימוש נכסים חיצוניים שבבעלות תומר אבנון בשווי של כ־35 מיליון שקל, מימוש זכויות תביעה נגד משרד הביטחון בשווי כ־31 מיליון שקל, ותזרים מפעילות שוטפת של החברות. אולם רק שישה מתוך שבעת הנושים הפיננסיים העיקריים הסכימו להירתם להסדר, בעוד גמא סירבה והעלתה דרישות שלדברי אבנון, היא אינה יכולה להיענות להן.

"להסיר את העיקולים"

קבוצת אבנון טוענת כי היא נדרשת ל"שקט תעשייתי" כדי להמשיך ולהפעיל את העסק וכי אי היעתרות לבקשה עשויה להוביל להמשך ההליכים כנגד בעל השליטה שימנע ממנו להעמיד את הנכסים הפרטיים לטובת ההסדר ולהקשות עליו להמשיך בתרומתו החיונית לפעילות חברות הקבוצה.

בין השאר, קבוצת אבנון מבקשת מבית המשפט לתת צו עיכוב ההליכים נגדה ונגד תומר אבנון למשך 90 יום, כולל הסרת העיקולים שהוטלו על חשבונות החברות ואבנון עצמו, וביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל על אבנון. "הסדרת המגבלות נדרשת בדחיפות על מנת שניתן יהיה לשלם מפרעות לעובדים, שאם לא כן, לא יוותרו כלל עובדים במבקשות באופן שההיתכנות לשיקומן תרד לטמיון", נטען בבקשה.

בנוסף מבקשת אבנון למנות את עוה"ד אמיר דולב וישראל בכר למנהלי ההסדר ולמנות בקר כלכלי מטעם הנושים. לטענת אבנון, הצעתה להסדר באופן זה — ולא בהליכי חדלות פירעון קלאסיים או פירוק – תאפשר לחברה להתנהל כ"עסק חי", להתייעל, למקסם את שיעור ההחזר לנושים, לשמר את צבר הלקוחות, להמשיך להעסיק את העובדים ועוד.

לטענת הקבוצה, אם בית המשפט יאשר לה לקבל את האשראי של 10 מיליון שקל, היא תוכל להמשיך להפעיל את החברות באמצעות סכום זה ובעזרת תזרים מפעילות שוטפת. לצד נכסים בבעלות תומר אבנון בשווי מוערך של כ־14.6 מיליון שקל שיועמדו לטובת מיטב ומזרחי טפחות כבטוחה להלוואה, גם המנכ"ל בחלק מהחברות בקבוצה, אביעד מצא, הסכים להעמיד כבטוחה את אחזקותיו במניות אחת החברות בשווי של כ־6 מיליון שקל.