דינה פסקא רז: "לחברות טכנולוגיה ישראליות יש יתרון אדיר בסביבה כאוטית"

"ככל שאי הוודאות גוברת והאיומים מוחשיים מתמיד, כך גדל הצורך להבטיח יציבות והמשכיות. זה מייצר ביקושים למגוון כלים ואמצעים שיצריכו חדשנות" – כך אמרה דינה פסקא רז, שותפה וראש תחום טכנולוגיה ב־KPMG ישראל, בוועידת ניו יורק של כלכליסט ובנק לאומי.

בדבריה התייחסה פסקא רז לאירועים הגלובליים והמקומיים מהשנים האחרונות והם מגיפת הקורונה, השיבושים בשרשרת האספקה, הפלישה הרוסית לאוקראינה ומתקפת ה-7 באוקטובר. "זה כבר לא ברבור שחור אחד, זו להקה שלמה", אמרה. "אבל אם חוסר ודאות הוא הוודאות היחידה וייאוש הוא לא תוכנית פעולה, מה בכל זאת אפשר לומר על העתיד? איך להתכונן אליו?

"יש שתי תשובות מעניינות. ראשית, במקום לדבר על השינוי, נדבר דווקא על מה שיישאר קבוע. בעולם משתנה מה צפוי לא להשתנות, לא משנה כמה הטכנולוגיה חדשנית ומזג האוויר קיצוני. מורגן האוסל טוען שהדבר היחיד שנותר קבוע לאורך זמן הוא טבע האדם, והדרך היחידה להתמודד עם עתיד כאוטי ובלתי צפוי הוא בהתמקדות בצרכים אנושיים, עתיקים כמו הזמן. תחשבו מטא, גוגל ואמזון, אובר, נטפליקס ואפל. המודל העסקי שלהן מבוסס על מתן מענה לצרכים ודחפים אנושיים בסיסיים – תקשורת, אישור חברתי, תנועה במרחב, סקרנות, בידור וסיפוק תאוותנו לעוד ועוד חפצים, רצוי יפים ומגניבים – והכל במינימום מאמץ ואי נוחות.

"אותו עיקרון תקף גם ביחס לעולם העסקי – הצורך לייצר ערך, לשלוט ולפקח, הצורך לייצר יתרון תחרותי או הגנה מפני איום תחרותי – הם צרכים שימשיכו להיות רלבנטיים ולהעסיק אותנו, לא משנה כמה ברבורים שחורים יחליטו לקפוץ לביקור.

"לכל אלה יש להוסיף אחד, שאפשר לנחש כי הדרישה אליו לא תפתח בעתיד הנראה לעין – הצורך שלנו להרגיש ביטחון – בראש ובראשונה בבית שלנו אבל גם במרחבים הפיסיים והווירטואליים בהם אנחנו משוטטים ופועלים. כאינדיבידואלים וכארגונים – אנו חשופים למגוון של סכנות פיסית, כמו גם איומי סייבר, פייק ניוז, גניבת זהות, חדירה לפרטיות ודיסאינפורמציה.

"וככל שאי הוודאות גוברת והאיומים מוחשיים מתמיד, הצורך להבטיח יציבות והמשכיות מייצר ביקושים למגוון כלים ואמצעים שיצריכו חדשנות; וחברות שיבנו את המודל העסקי שלהם על הצורך הזה יהיו בעלות סיכוי גבוה יותר להצליח, בכפוף כמובן ל-execution אפקטיבי, מה שמביא אותי באופן טבעי לנושא הבא שנדבר עליו: אסטרטגיה וטקטיקה. לאחרונה נדמה לי שכשאומרים למישהו שהחשיבה שלו 'טקטית', בעצם מתכוונים להעליב אותו, אבל בנימוס כמובן. אבל בעולם שבו אופק האסטרטגיה וטווח התחזית מתקצרים ללא הרף, מצוינות טקטית ו-execution מוצלח עשויים להיות חשובים ומכריעים לא פחות ואולי הרבה יותר מאסטרטגיה..

"ואכן, בימים הנוראים שפקדו אותנו בישראל אחרי ה-7 באוקטובר יזמי טכנולוגיה ומנהיגים ובקהילה העסקית בישראל עשו בדיוק את זה – הם התמקדו בטקטיקה ו-execution. אף אחד לא התיישב 'לבנות אסטרטגיה'. לא היה זמן או רוחב פס. מה שקרה הוא שקבוצה רחבה של אנשים הפשילו שרוולים וניסו לתת מענה לצרכים הבסיסיים של האנשים ושל המערכות העסקיות או האזרחיות במטרה שימשיכו לתפקד פשוט כי לא היתה ברירה אחרת. הערכות מצב מדי יום, לפעמים יותר מפעם ביום, ביחס לתפקודן של מערכות חיוניות, הסטת משאבים בין המוקדים השונים, מתן מענה לטלטלה הפיסית והנפשית של עובדים נסערים, תקשורת פרואקטיבית עם משקיעים מודאגים ועדכונים שוטפים על המצב, מינוף הסולידריות והרצון לסייע מצד הקהילה העסקית בארה"ב וברבות ממדינות אירופה, ובמקביל ניסיון להתמקד ב-absolute necessity – הליבה של המיזם – חברתי או עסקי, בלי מותרות ובלי קישוטים.

"וזה מה שחברות הטכנולוגיה המוצלחות בישראל עושות בימים אלה, הן ממקדות ומדייקות את המוצר שלהן כך שיענה על צורך או כאב ממשי, הן מייצרות יתרון או חיסכון ברור ונראה לעין, must have במקום nice to have. הן חוסכות איפה שאפשר, ומעריכות את ה-runaway בד בבד להמשך ההשקעה בפיתוח ושיפור המוצרים ובצמיחה בת קיימא בשווקים הרלבנטיים. ובעצם כשחושבים על זה – לחברות טכנולוגיה ישראליות יש יתרון אדיר בסביבה כאוטית ומורכבת כמו זו שאנו חווים כעת: הן נולדות וצומחות עם DNA מסתגל וגמיש, שמעדיף פתרונות טקטיים, הן מורגלות למצב חירום כשגרה והן הופכות לגלובליות כמעט from inception. ובנוסף, בחודשים האחרונים האקו סיסטם הטכנולוגי הישראלי גילה עמידות יוצא דופן ואת יכולתו לתמוך לא רק בעצמו, אלא גם למלא תפקיד חברתי מהותי נוכח האתגרים האדירים שהוצבו בפניו, בגלל כל אלה, נדמה לי שעכשיו במיוחד הוא זמן נפלא להשקיע בהייטק הישראלי".