ד"ר פאבו סוונטה משבדיה. מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי שזכה בפרס נובל לרפואה | צילום: Frank Vinken für die Max-Planck-Gesellschaft
פרס נובל לרפואה יוענק לסוונטה פאבו משבדיה - על ריצוף גנום הניאנדרטל
ד"ר פאבו, שגילה תגליות הנוגעות לגנומים של צאצאי האדם ואבולוציית המין האנושי, יקבל כ-10 מיליון קרונות, שהם כ-900 אלף דולר. וגם לחיצת יד ממלך שבדיה, בטקס שייערך בשטוקהולם בדצמבר
היום (ב') הכריז מכון קרולינסקה בשוודיה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2022. ועדת פרס נובל לפיסיולוגיה ורפואה הכריזה כי הזוכה לשנת 2022 הוא סוונטה פאבו על תגליתו בנוגע לגנומים של צאצאי האדם ואבולוציית המין האנושי. פאבו הוא מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי. בשנת 2017 זכה בפרס דן דוד באוניברסיטת ת"א. הוא יקבל פרס בשווי 10 מיליון קרונות שהם כ-900 אלף דולר שיוענק לו בטקס שייערך בשטוקהולם בדצמבר הקרוב.
פאבו ניסה להשתמש בכלים גנטיים כדי לחקור את המין האנושי. הוא גילה שמדובר באתגר לא פשוט. הוא ביצע את עבודתו על בעלי חיים שנכחדו, אך הוא כיוון לקרובים אלינו מכל: הנאנדרטליים שנכחדו לפני 30 אלף שנים. הוא נטל דגימות מעצמות נאנדרטליים, ומפיסות אלה הצליח ליצור רצף של דנ"א מיטוכונדריאלי. הוא השווה את הדנ"א הזה לזה של האדם, ומצא את השונות שבהם. זו הייתה פריצת דרך, כיוון שהוא גילה שניתן לבצע רצף מעצמות בני 40 אלף שנה. המיטוכונדריה טומנת בחובה מידע מועט, ולכן היה צורך בהעמקת המחקר. פאבו היה זקוק לעוד עצמות כדי להשלים את הריצוף. הוא הצליח למצוא עוד דגימות עצמות ממדינות באירופה, מה שאיפשר את הרחבת המחקר. באמצעות טכנולוגיית ריצוף מתקדמת, יחד עם עמיתיו מרחבי העולם, הוא הצליח להשיג את הבלתי אפשרי: ריצוף גנום הנאנדרטל.
פאבו הצליח לבצע ריצוף של מינים נוספים כמו הדניסובה, ומצא גנומים משותפים בין המינים, מה שהעלה את ההערכה שבהיסטוריה היה ערבוב של המינים, אף שגרו במשך מאות אלפי שנים בקצוות שונות של כדור הארץ. לאחר הגירות בכדור הארץ כמו הגירה לאפריקה, ערבוב המינים איפשר להאריך את הישרדות המינים, ולכך מצא ביטוי גם היום במוצאים שונים של בני אדם שמכילים חלקים של הדנ"א הקדום, המאפשר לגזעים שונים לשרוד בתנאים קשים.