בג"ץ: "בעת מלחמה ניתן לשכן עצורים ואסירים ביטחוניים על הרצפה ובצפיפות"

בג"ץ דחה היום (ב') עתירות שהגישו שלוש עמותות נגד ההחלטה לאפשר לשכן עצורים ואסירים ביטחוניים ללא מיטה על הרצפה עם מזרונים וכן לחרוג ממדיניות הצפיפות המותרת בתאים. "אין דומה אומדן הפגיעה בזכויות אדם בעיתות מלחמה, לאומדנה במצבי שלום", נכתב בפסק הדין שעליו חתומים השופטים יעל וילנר, חאלד כבוב ורות רונן.

"כבר ערב פרוץ המלחמה נמצאו בתי הסוהר בתפוסה גבוהה מאוד", ציטטו השופטים בפסק הדין את דברי ההסבר של המדינה לתיקון לחוק לפקודת בתי הסוהר – מצב חירום כליאתי. "על רקע זה העלייה החדה במצבת העצורים מאז תחילת המלחמה, כ-500 כלואים בתוך ימים ספורים, הביאה לגידול משמעותי בצפיפות במתקני הכליאה, באופן שאינו מאפשר לעמוד בהוראות הדין לעניין שטחי מחייה".

השופטים הוסיפו כי: "כדי להתמודד עם ההשלכות הביטחוניות של המתקפה על ישראל, וכחלק ממערך שלם של מהלכי חקיקה ותגובות שנקטו כוחות הביטחון השונים במדינה, במהלכם בוצעו מאות מעצרים, נחקק התיקון בדרך של הוראת שעה לשלושה חודשים".

העותרים לבג"ץ – האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם והוועד הציבורי נגד עינויים – טענו בין היתר כי התיקון מייצר: "הפלייה פסולה בין אסירים ביטחוניים לבין אסירים פליליים, משהו קובע כי החרגת האסירים הפליליים תתאפשר בכפוף לשני תנאים שאינם מחייבים ביחס לאסירים ביטחוניים". כך התיקון קובע שהאפשרות להלין אסיר על הרצפה עם מזרון או בתא צפוף, היא אם הוא עצור לפי החלטת מפקד צבאי, או כלוא לפי חוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים.

"לאחר שעיינו היטב בעתירה", נכתב בפסק הדין, ושיווינו לנגד ענינו את ההסדר המשפטי הקבוע בתיקון – לרבות היותו הוראת שעה לזמן קצר יחסית, מגבלותיו, מנגנוני האיזון וכן הריסון השיפוטי המתלווה דרך הכלל לביקורת שיפוטית על חקיקה, ריסון שמקבל משנה תוקף בעת נסיבות חריגות ששוררות במדינה, אשר נכפו עליה באופן לא צפוי ומחייבים זהירות יתרה – לא מצאנו כי קמה עילה להתערבות משפטית כמבוקש".