מביא נחת לאביו ב-NBA: העונה של דומאס סאבוניס

דומנטאס סאבוניס אף פעם לא שיחק כדורסל נגד אביו המפורסם, ארווידאס סאבוניס. "דומאס" נולד בפורטלנד, שם אביו - אולי גדול השחקנים שנולדו בברית המועצות - שיחק בטריילבלייזרס. הבנים היו מגיעים עם אביהם לאימונים, התחברו עם חבריו לקבוצה ואפילו שיחקו כדורסל בזמן שהקבוצה התאמנה, אבל כשדומאס, בנו השלישי, התחיל לשחק כדורסל מאורגן - זה קרה במלאגה, ספרד. המשפחה גרה בדירה ולא הייתה חצר או אפילו מגרש כדורסל קרוב. דומאס התחיל לשחק בקבוצה המקומית ואף פעם לא יצא לו לשחק 1 על 1 עם אבא. "אף פעם לא שיחקתי עם אבא שלי" גילה בעונת הרוקי שלו (2016). "אף פעם לא הייתה לי את ההזדמנות".

ארווידאס גם אף פעם לא רצה "לדחוף" את הילדים שלו לכדורסל. "היה לי חשוב שיגיעו למשחק לבדם. לא התערבתי יותר מדי", הסביר. דומאס הגיע לכדורסל לבדו בגיל 8 ובגיל 12-13 התחיל לחרוש ביוטיוב על סרטונים של אביו - שזכה בעשרות תארים אישיים וקבוצתיים, כולל מדליית זהב אולימפית ב-1988. "לא ידעתי על הגדולה של אבא שלי", אמר סאבוניס הצעיר ל-The Oklahoman. "בגיל 12-13 התחלתי לצפות בסרטונים שלו. ואז הבנתי מי אבא שלי היה".

אז גם התחיל ללמוד ממנו. אמנם אביו היה גבוה וגדול ממנו, אבל סאבוניס הילד למד הרבה על התנועה של אביו, המסירות שלו ואיך חסם שחקני יריבה בהתקפה כדי לתת לחבריו לקבוצה "אסיסט חסימה" - כלומר לספוג את התנועה של היריב עם הגוף כדי לתת לחבר לקבוצה שטח ממנו הוא יכול לחדור לסל או לנסות קליעה.

אינגרה, אימו של "דום" ואישתו של ארווידאס, אומרת לא פעם ש"הם זהים באיך שהם רצים ומוסרים וגם איך שהם מתעצבנים ומתוסכלים".

לאורך הקריירה שלו ב-NBA דומאס אף פעם לא היה בסיטואציה מקצועית שאיפשרה לו לשחק כמו אביו או להוביל את הקבוצה שלו כמו אביו. באוקלהומה שיחק לצד ראסל ווסטברוק ונדרש לעמוד בצד ולא להפריע. ובאינדיאנה שיחק לצד מיילס טרנר בחמישייה שכללה שני סנטרים מוכשרים שדרכו אחד על השני על הרגליים. בסקרמנטו, אליה הגיעה לקראת סוף העונה שעברה, הוא מצא את המקום האידיאלי עבורו.

בסקרמנטו סאבוניס הצעיר הפך לניקולה יוקיץ' של קליפורניה. הוא קולע 19 נק' למשחק (60% מהשדה), לוקח כמעט 13 ריב' למשחק ומוסר כ-7 אסיסטים למשחק. הוא בקצב להיות השחקן הרביעי בסך הכל בהיסטוריה עם ממוצעים של 19+ נק', 12+ ריב' ו-7+ אס' (רק ווילט צ'מברליין, אוסקר רוברטסון וניקולה יוקיץ' עשו זאת לפניו).

הנתון המשמעותי ביותר שלו, שלא נראה "סקור בוקס" רגיל, הוא מספר האסיסטים בחסימות שלו. 5.6 למשחק - כמעט 1 יותר ממקום שני (4.8) ו-1.1 יותר מאשר מקום 4 (4.5). הנתון משמעותי כי הוא מלמד כמה הוא חשוב לתנועה ללא כדור שמאפיינת את הקינגס השנה והופכת אותה לאחת מהקבוצות שהכי קשה לעצור העונה. בגיל 26 סאבוניס ג'וניור גם תפס את מקומו כמנהיג. במשחקים אפשר לראות אותו מדבר הרבה עם חבריו לקבוצה ולא מעט עם השותף העיקרי שלו בהתקפה, ד'ארון פוקס - רכז שבילה 5 שנים בבירת קליפורניה מבלי אפילו להריח את הפלייאוף עד שהגיע סאבוניס. ולא רק זה.

סקרמנטו קינגס תסיים את העונה כאחת מהקבוצות ההתקפיות הטובות בהיסטוריה של הליגה.עם כ-120 נק' למשחק, רק דנבר נאגטס בשנות השמונים קלעה יותר בעונה הסדירה (מאז איחוד ה-NBA וה-ABA). עם זאת, לדנבר היו אז 11 יותר פוזשנים למשחק מאשר לקינגס. מבחינת "אופנסיב רייטינג", לקינגס יש 119.4 נק' ל-100 פוזשנים - האופנסיב רייטינג הגבוה בהיסטוריה (מאז 1996/97). יותר מאשר ברוקלין נטס של ג'יימס הארדן, קווין דוראנט וקיירי אירווינג (שהיו הכי טובים בהיסטוריה במטריקה הזו עד הגעת סאבוניס לקינגס). הנתונים מדהימים בהתחשב בכך שעד הגעתו של סאבוניס, הם היו בין הקבוצות הגרועות בליגה.

מאז שסקרמנטו קינגס הייתה אחת מהיריבות הגדולות ביותר של לוס אנג'לס לייקרס הגדולה של קובי בראיינט ושאקיל אוניל בתחילת שנות ה-2000, הקבוצה לא העפילה לפלייאוף 16 עונות. בשנים הללו הקבוצה הייתה אומללה במיוחד. היו לה חמישה ג'רנל מנג'רים שונים ו-12 מאמנים שונים.

מה השתנה העונה? הבעלות לא השתנתה מ-2013. המאמן מייק בראון הגיע העונה והביא הרבה מאוד ידע. סגל השחקנים לא רע אבל לא שונה בתכלית ממה שהיה בשנים האחרונות. האוהדים הם מהטובים ביותר בליגה, אבל את ההבדל הגדול עושה האיש הגדול - שאמנם לא גדול כמו אביו - אבל הוא מביא את כל איכויות הכדורסל והאיכויות האנושיות שאיפיינו את אביו.

דומאנטוס סאבוניס הפך העונה לאחד מהשחקנים הטובים בליגת הכדורסל הטובה בעולם. תוך כדי, הפך את קבוצתו לאחת מהקבוצות ההתקפיות הגדולות בכל הזמנים.