אושר בטרומית: לכל עיר, ישוב ומועצה איזורית ימונה רב; רוב הכח בידיים של ש"ס

מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית הצעת חוק המאפשרת לשר לשירותי דת לכפות על ראשי ערים בחירת רבנים בערים וכן מעניקה לממסד הדתי ובייחוד לש"ס רוב מוחץ בגוף שיבחר אותם. המשמעות היא עשרות ואולי מאות ג'ובים חדשים לרבנים עסקנים של המפלגות הדתיות ובייחוד ש"ס. את ההצעה יזמו יו"ר עדת החוק של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן מהאיחוד הלאומי וכן ח"כ ארז מלול מש"ס. נראה שההצעה היא חלק משיתוף הפעולה על הממסד הדתי בין המפלגות מתחילת הקדנציה.

היום יכולים ראשי ערים לסרב לבחור רב. כתוצאה מכך, אומר ד"ר עידו פכטר מתנועת נאמני תורה ועבודה, ל-33 ערים אין כלל רב עיר, ביניהן: תל אביב, הרצליה כפר סבא, הוד השרון ורמת השרון. על פי ההצעה תהיה חובה לבחור רב עיר ובארבע הערים הגדולות שני רבנים והשר לשירותי דת יוכל לכפות אותה. המשמעות היא 35 משרות רבנים בשכר גבוה.

הצעת החוק מנהיגה מהפכה בשיטת בחירת רבני ערים. אם היום יש על פי תקנות שקבע השר הקודם מתן כהנא רוב מוחץ לתושבי העיר, התקנות החדשות מעניקות רוב לנציגי הממסד הדתי, שיכלול את כל חברי מועצת הרבנות הראשית וכן כמות גדולה של נציגי השר. כיוון שברור שבהרכב זה יהיה רוב ניכר לש"ס, רבים אינם מבינים למה האיחוד הלאומי משתף פעולה. אחת ההנחות היא שזה חלק מעסקה פוליטית כוללת אולי תמורת הארכת כהונתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתפקיד מעבר למועד הרוטציה. כהונת רבני הערים תמשך עד גיל 75 במקום 70 היום.

מ-2007 הופסק מינוי רבני שכונות, אחרי שהתברר שמדובר בתפקיד שאין לו הגדרה או חובות ברורות. הצעת החוק מאפשרת לחדש את מינויים וליצור עוד עשרות רבות ואולי מאות משרות לבוגרי ישיבות. החוק קובע ועדת מינויים שאינה כוללת נציגי שכונה ואינו מחייב מגורים של הרב בשכונה.

ח"כ מלול הסביר ש"אחד הנושאים, שמעולם לא הוסדר בחקיקה ראשית אלא באוסף אקראי של תקנות, הוא נושא בחירת הרבנים: רבנים ערים, רבנים אזוריים, רבני שכונות ורבני ההתיישבות. הגיעה השעה להסדיר את הנושא בחקיקה". לדבריו, "היחס שהמדינה נותנת לרבנים אלה אשר מוסרים את נפשם למען הציבור ומספקים מעטפת רוחנית, אישית ורגשית לכל צאן מרעיתם 24 שעות ביממה הוא מהגרועים שקיים במגזר הציבורי. רבנים נדרשים לעבוד בתנאים לא תנאים".

ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד טען ש"זה לא רבנים, זה ש"סניקים. זה חילול השם. ימונה אח שלו, בן שלו, בן דוד שלו".

מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר שמדובר ב"הצעת חוק הרסנית שפוגעת במערך הרבנות, מנתקת אותו מהעם, ופוגעת בייצוג של רבני הציונות הדתית". לטענת התנועה "רוטמן ומלול מבקשים להנחית רבנים שלא מותאמים לצרכי הקהילה, שאינם נבחרים על ידי הציבור, ולמעשה אינם חייבים להתגורר באותה עיר. הדבר לא רק שאינו דמוקרטי, אלא גם נועד לשרת מערכת של סידור ג'ובים למקורבים, פוגע ביהדות ובצרכני שירותי הדת".

מארגון הנשים הדתי קולך נמסר ש"החוק הזה הוא חיזוק האחיזה החרדית והשמרנית במוסד הרבנות הראשית ומטבע הדברים יביא לרבנות פחות קשובה לנשים, ומנותקת מאחת המהפכות הגדולות שמתרחשות בציונות הדתית - נשים שעוברות לקדמת הבמה גם בנושא התורני".

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים התשפ"ג-2023 של חברי הכנסת ארז מלול ושמחה רוטמן להסדרת מעמדם שם רבני הערים, ישובים ומועצות מקומיות. 47 חברי כנסת תמכו בהצעה, לעומת 41 שהתנגדו. ההצעה תועבר לדיון בוועדת החוקה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק שירותי הדת היהודיים התשל"א–1971, אינו מסדיר באופן מלא בחירת רב עיר או בחירת רבנים ככלל. אמנם, המחוקק הסמיך את שר הדתות להתקין תקנות לצורך בחירת רב של עיר, יישוב או של מועצה מקומית, ומכוח הסמכה זו אכן הותקנו תקנות שונות לאורך השנים בעניין. אולם נושא חשוב ורגיש זה טרם הוסדר בחקיקה ראשית. בדומה לכך, לא הוסדר מעולם בחקיקה ראשית מעמדם של רבנים בהתיישבות הכוללים רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבני שכונות, ואלה פעלו מכוח חוזרי מנכ"ל ללא כל עיגון חקיקתי. מצב זה יצר חוסר בהירות באשר למעמדם. מוצע בזאת להסדיר גם את מעמדם ואת אופן בחירתם בחקיקה ראשית.