ההלוואות של דויטש ובירם, המכירה שהוסתרה והקשר לעוקץ המאה

בקשה שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בת"א מערבת חברות באיי מרשל, חשד להברחת כספים, שניים מהדמויות הבולטות בשוק ההון המקומי וקשר עקיף לעוקץ המאה שטלטל את צרפת בסוף העשור הקודם. ביום שלישי בשבוע שעבר הגישה חברת האשראי החוץ־בנקאי הציבורית ברקת, שנמצאת בשליטת המנכ"ל עדי גזית (33.3%) וצמד הפיננסיירים גיל דויטש ורוני בירם (33.3%), לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה למינוי כונס נכסים על שתי קרקעות – האחת בת"א והשנייה ברעננה, וזאת בשל חובות כלפיה שלא נפרעו בהיקף כולל של 55.3 מיליון שקל.

באפריל 2021 העמידה ברקת הלוואה בהיקף של 21.6 מיליון שקל לשש חברות זרות שרשומות באיי מרשל, שנמצאות בשליטת סלומון רודי, שהיה מעורב בעבר במאבקי השליטה על השלד הציבורי אינטרקולוני. ההלוואה שימשה את החברות לרכוש קרקע ברחוב יונה הנביא בתל אביב בכוונה להקים עליה בניין דירות יוקרתי. לפי התביעה, "המקרקעין למגורים בתל אביב מצוי בשלב השלד, אשר העבודות בו נעצרו זה מכבר. ביקור בשטח מלמד שהאתר נטוש, לא מתבצעות בו עבודות ואין בו איש". לפי ההסכם שנחתם בין הצדדים, החברות הזרות היו צריכות לפרוע את הקרן והריבית בתשלום אחד בתוך שנתיים "ולא יאוחר מ־24 במאי 2023". כנגד ההלוואה שיעבדו החברות הזרות את הקרקע עצמה.

ברקת מבקשת למנות את עו"ד רונן מטרי ככונס, וזאת משום ש"חרף העובדה שהמועד לפירעון החוב חלף לפני כשישה חודשים, הרי שנכון למועד הגשת בקשה זו, סכום החוב לא נפרע". היקף החוב הכולל (קרן וריבית) עומד על 29 מיליון שקל.

כמו כן, כותבת ברקת בבקשה כי החברות הזרות "אינן עומדות בהתחייבויות אחרות שלהן כלפי ברקת. על אף שחלפו כשנתיים וחצי מאז חתימת הסכם ההלוואה, טרם הומצאו לברקת מסמכי חברה מתאימים". במילים אחרות, אין לחברה ודאות מלאה בנוגע, למשל, להרכב הבעלות המדויק בחברות הזרות שנטלו את ההלוואה.

ל"כלכליסט" נודע כי החברות הזרות רכשו את הקרקע מידיו של דוד (אדי) אביטן, אחד מכוכבי עוקץ המאה בצרפת. מדובר בהונאת ענק בהיקף של מיליארדי יורו שנמשכה במהלך השנים 2008—2009. במוקד הפרשה עמדה קבוצת אנשים - שכוללת את אביטן, וכן את המיליארדר ארנו מימרן, שהיה מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו - שהעלימו תשלומי מע"מ על מסחר במכסות פחמן דו־חמצני. אביטן, שנמלט לישראל ומתגורר ברעננה, נשפט שלא בפניו ונדון ב־2016 לשש שנות מאסר, החרמת כל רכושו וקנס של מיליון יורו. את מכירת הקרקע לחברות הזרות ורודי ביצע בפברואר 2021 בתמורה ל־21.2 מליון שקל, על רקע ניסיון להנזיל את נכסיו בשל המשפט וצו מעצר בינלאומי שהוצא נגדו על ידי האינטרפול. את הקרקע רכש אביטן בנובמבר 2018.

עוד נודע כי לפחות גוף אחד שפועל בתחום האשראי סירב להעניק לחברות הזרות של רודי את המימון הנדרש לרכישת הקרקע מידי אביטן, וזאת בשל החשש של בכיריו מכך שהעסקה שבמסגרתה אביטן רכש את הקרקע מלכתחילה היא למעשה פעולה של הלבנת הון.

לפי גורם בכיר בשוק האשראי החוץ־בנקאי, שניהל עם אביטן עסקים בעבר, "אביטן היה יקיר המערכת הבנקאית. כולם חיזרו אחריו. מרגע שהורשע, הוא התחיל לעבוד קשה כדי להשיב את החובות שלו לבנקים ולחברות האשראי החוץ־בנקאי. הוא מימש דירות ומגרשים והחזיר חובות. עד היום הוא טוען שעשו לו עוול וששפטו אותו שלא בפניו. אף אחד מהמלווים לא ניהל נגדו הליך. ההתנהלות שלו מולם הפתיעה אותם לטובה". אותו בכיר מוסיף כי "יתכן שבברקת לא בחרו את הלווים שלהם בצורה מיטבית, אבל אם הביטחונות שווים יותר מהחוב, הם יראו את הכסף".

שלד הבניין ברחוב יונה הנביא בתל אביב | צילום: ירדן רוזנסקי

בהמשך, בפברואר 2022, העמידה ברקת הלוואה נוספת לרודי ולחברות נוספות שבבעלותו, שעונות לשם קבוצת לני נדל"ן, וכן לאבי רביבו וסטפני רביבו. מדובר בהלוואה של 19 מיליון שקל ששימשה לרכישת קרקע ברחוב התמר ברעננה. גם ההלוואה הזו אמורה להיפרע בתוך שנתיים בתשלום אחד. כלומר בעוד 3—4 חודשים. כנגד ההלוואה נרשמה משכנתא מדרגה ראשונה על שם ברקת.

לפי הבקשה, הסכם ההלוואה כולל סעיפים שונים שלפיהם לא ניתן לבצע עסקאות הנוגעות לקרקע בלי לקבל את האישור של ברקת. אולם, "ממידע שהגיע לידיעת ברקת, התברר כי בניגוד למסמכי השיעבוד שלטובתה, וללא קבלת הסכמתה מראש, נעשתה עסקת מכר של המקרקעין ברעננה לג'ורג' ורור, שרשם באפריל 2022 הערת אזהרה על הקרקע". עוד כותבת ברקת בבקשה כי "בהתאם למידע שהגיע לידיעת ברקת, ג'ורג' ורור, שהינו גורם השותף בעסקים שונים של רודי, טרם שילם את התמורה בגין הקרקע ברעננה, והתמורה לא שולמה לברקת כלל. בניגוד לכל היגיון מסחרי, רודי, אבי רביבו וסטפני רביבו, איפשרו לוורור לקבל את החזקה בנכס למרות שלא שילם את התמורה בגינו". ורור עלה לכותרות ב־2012 כשניסה לרכוש מאלי טביב את קבוצת הכדורגל הפועל ת"א.

לפי הבקשה של ברקת, החודש הגישו אבי רביבו וסטפני רביבו תביעה נגד ורור שכוללת בקשה בהולה למתן סעד זמני. "מהבקשה לסעד זמני זו עולה תמונת מצב בעייתית לפיה ורור, אשר הינו בעל עבר פלילי עשיר לכאורה, התקשר בהסכם לרכישת הנכס באמצעות יפוי כוח בלתי חוזר שנתנו רביבו ורביבו לטובת עו"ד אופיר טשורני, שהוא גם בא כוחו של רודי, תוך הסתרת הדבר מברקת, הנושה המובטחת. כמו כן, מהבקשה עולה כי לפי הסכם המכר, ורור היה אמור להעביר לברקת 19 מיליון שקל – סכום הקרן – בלי הריבית ועמלת הפירעון המוקדם. את יתרת התמורה, 2.3 מיליון שקל, היה אמור ורור לשלם לרביבו ורביבו. כלומר, להבריח אותה מברקת".

בשל כך, מבקשת ברקת למנות כונס נכסים גם על הקרקע הזו, שמשועבדת כנגד חוב כולל של 26.3 מיליון שקל.

ברקת היא חברת אשראי חוץ־בנקאי שמתמחה במימון לנדל"ן. את החברה הקימו גזית, דויטש ובירם ב־2015.

ברקת הונפקה בבורסת ת"א ביולי 2021 לפי שווי של 180 מיליון שקל אחרי הכסף. מאז ההנפקה ירדה המניה ב־61.5% וכיום שווי השוק של החברה עומד על 63 מיליון שקל בלבד. בירם מכהן כיו"ר וחבר ועדת האשראי של החברה, ובדירקטוריון חברה כדח"צית דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון לשעבר. נכון לסוף הרבעון השני, תיק האשראי המנוהל של החברה מסתכם ב־1.2 מיליארד שקל. כלומר, ההלוואות הקשורות לרודי מהוות 4.5% ממנו.

מחברת ברקת נמסר: "לאחר ניסיונות רבים להגיע להסדר פירעון החוב מול הלווה המפר, החוב לא נפרע ולפיכך נאלצה החברה לפתוח בהליכי מימוש לגביית החוב. נציין כי שווי הבטוחות עולה על החוב".